ישועות יעקב עה"ת קכו

יצלח למלוכה וכמו שאמרו בשאול מלך ישראל. ולכך עתה שניתנה הרשות ליהושע כתיב הושע וזה נכון: פרשת ברכה

וזאת הברכה אשר ברך משה איש אלקים. במדרש איש אלקים כשהיה רוצה היה אלקים וכשהיה רוצה הי' איש. וביאור הענין נראה דבאמת אמרו פרנס לפי הדור ומבואר במדרש כמו שבדורו של שמואל יפתח לא נחשב לכלום כן בדורו של יפתח שמואל לא נחשב לפרנס הדור וטעם הענין לרוב גדלו לא היה ביכלתו לפרנס את אנשי הדור פחותי ערך אשר לא היו מבינים על דיבורו ולזה אמרו צדיק אבד לדורו אבד היינו שלדור הבא הצדיק הבא נייח אבל לדור זה אבד הצדיק ההוא. ואמנם משה רבינו מדה אחרת היה בו שעם כל גדלו היה יכול לפרנס את בני אדם פחותי ערך וראיה שהיה ברקיע לחם לא אכל ונקדש בכתות מלאכי השרת ועכ"ז היה בכחו לנהל אנשי דורו וזהו איש אלקים כשהיה רוצה היה אלקים דהיינו מלאך וכשהי' רוצה היה בגדר איש ולזה התפלל וביקש לנהל את דור הבא אחריו. ובזה יתפרש לשון המדרש משה עבדי מת ועתה קום זש"ה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. דהנה מדרגת משה היה ושב אל המחנה ויהושע לא ימיש וביאור הדבר ע"ד זה דמשה אף שהיה השכינה שורה עליו ומעותד לשמוע דברי עתיק יומין עכ"ז היה יכול לילך אל המחנה ולדבר עם בני ישראל אבל משרתו יהושע לפי שלא הי' במדרגת משה לא ימיש מתוך האהל ולכך קאמר משה עבדי מת אלו היה קיים היה מוכשר לנהל את העם אף שהמה דור הקטן בפרך מדורו של משה וזה נכון

וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה בש"ס דמכות (דף י"ג) הי' עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שביקש עליהם משה רבינו רחמים שנאמר שמע ה' קול יהודה ומה אמר מי גרם לראובן שיודה יהודה. הדברים תמוהין כיון דנענש יהודה על הנידוי שאמר וחטאתי לך כל הימים מה מועיל הא דגרם שיודה ואם בזה תכופר עונו הי' לומר שיהודה עצמו הודה על חטאיו שאמר צדקה ממני. ונ"ל דבש"ס דכתובות אהא דקאמר רבי ענן ובשמתא מאן דלא אמר לי' הקשו התוס' א"כ אף אם יאמר לו יהיה בשמתא דנידוי על תנאי צריך התרה. ותירצו דבדבר שאפשר לו לקיים אינו בנידוי וכאן גבי יהודה היה לו לחשוש שמא יקרהו אסון ולא יהיה אפשר לקיים דבריו לכך חייב נידוי אף שחזר בשלום. והנה באמת יש לתמוה על יהודה שקיבל על עצמו נידוי כזה דהיינו בעוה"ב בדבר שיש ספק אם יתקיים תנאי הנידוי. אמנם צריך לומר שיהודה ידע בעצמו שלא יצא תקלה מת"י ואמנם חזינין הרבה צדיקים אשר יצא מת"י דבר תקלה כמו שהוכיחו התוס' במס' חולין (דף ז') בד"ה אין הקב"ה מביא תקלה ע"י מכמה צדיקים שיצא מת"י תקלה כגון שמעון בן עזאי שהרג עד זומם וכדומה ע"ש מה שחילקו בין מידי דאכילה לשאר דברים. וא"כ הא דק"ל במה בטח לב יהודה לקבל על עצמו נידוי. אמנם כבר נודע מאמר חז"ל כל המזכה רבים אין חטא בא ע"י וכיון שע"י הודה ראובן אין חטא בא ע"י. ולכך קיבל ע"ע הנידוי שהיה לבו בטוח שלא יצא תקלה מת"י. וכיון שקיים תנאו אין נידוייו נידוי והבן זה

וימת שם משה עבד ה' וגו'. במדרש רבה בשעה שנפטר משה הי' הקב"ה בוכה ואומר מי יקום לי עם מרעים ורוח הקודש אומר ולא קם עוד נביא כמשה שמים בוכין ואומרים אבד