ישועות יעקב עה"ת קכא

פרשת וילך

בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא. ודרשו חז"ל שהקב"ה יושב וממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום. וביאור הדבר אמרתי שהקב"ה רצה להראות לעין כל שמיתת צדיקים הוא לטובתן וכמו שנקרא הילולא דרשב"י ולכך עשו זאת שימות ביום שנולד ואין אדם נופל ביום גנוסיא שלו א"ו שלטובה יחשב להם ומכח זה מת ביום שנולד יום גנוסיא שלו והנה כראות כל אנשי הדור שהאדם נפטר ממש ביום שנולד הרי שמו נתגדל כלם יודעין שלידתו גרמה מיתתו ביום זה וזהו ביאור הדבר טוב שם משמן ויום המות מיום הולדו שיום הולדו גורם מיתתו וזהו לאות שמיתתו חשובה לטובה והבן

הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר וגו' ועזבני והפר את בריתי וגו' ואמר וגו' הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני וגו' ואנכי הסתר אסתיר פני וגו' על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים. והנה הדברים מיותרים ועזבני וגו' גם הא דהקשו כלם כיון שהודו שעל אשר אין אלקים בקרבם בא עליהם הרעות האלה אין לך תשובה מעולה מזה. ונראה דבאמת עברו בברית לעבוד את ה' ולעומת זה כרת ה' עמם הברית להיות להם לאלקים ועפ"י הדין שנים שנשבעו זה לזה ועבר אחד על שבועתו השני פטור מלקיים שבועתו ואמנם כתבו הפוסקים דמדת חסידות אף שהאחד כבר עבר יקיים השני כל מוצא שפתיו ולא ישנה. אמנם כשחברו אומר איני חפץ בשבועתך אף מדת חסידות ליכא. והנה כ"ז שישראל לא בטלו הברית אשר כרת ה' עמם לא הגלה אותם מארצם אף שהם עברו על הברית ועל השבועה אבל בימי יחזקאל בקשו לפרוק עול מלכות שמים ואמרו נהיה כגוים ובעת ההוא נענשו. וזה מאמר המקרא וקם וזנה היינו שיעבדו ע"ז ואח"כ ועזבני ואח"כ והפר את בריתי' אשר כרתי אתו ולכך והסתרתי פני מהם ואמר ביום ההוא על כי אין אלקי בקרבי פי' לפי שה' אין עמהם ולא בשביל שעבדו ע"ז. ולזה קאמר ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים והנה לאשר הם חטאו בזה במה שמאסו את ה' ממלוך עליהם לכך כאשר נבקש לחזור בתשובה שלימה צריכין אנו לבקשו שימלוך עלינו והיינו בריתו אשר כרת עמנו ואחר זה כדי שיעלה זכרונכם לפני והיינו שה' ירחם עלינו וירצה לקיים ובמאי בשופר המעורר על התשובה וקבלת המלכות וזהו דאמרו בש"ס אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות וכו' ובמאי בשופר והבן: פרשת האזינו

האזינו השמים וגו' ותשמע הארץ אמרי פי. דקדק רש"י ז"ל דמשה אמר לשון האזנה לשמים ושמיעה לארץ וישעיהו אמר להיפוך שמעו שמים והאזיני ארץ. ונקדים דבש"ס דפסחים כתיב כי גדול מעל שמים חסדך וכתיב כי גדול עד שמים כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה ובמדרש אמרו כאן בתורה וכאן במצות. ונראה דבאמת התורה היתה חמדה גנוזה למעלה ומה"ש בקשו שלא יוריד ה' אותה כלל עד שמשה נצח אותם באומרו כלום מו"מ יש ביניכם ובאמת לא היה דעת מה"ש לקבל פשטי התורה אך נפשם חשקה ליהנות מסודות התורה ובאמת התורה כמו שהיתה למעלה אש לבנה ע"ג אש שחורה לא היתה משמע כפשטי התורה זולת רמזים וסודות אך שהקב"ה ביקש