ישועות יעקב עה"ת קכ

הרמב"ן דאי אפשר לכאורה לחשוב קרבן חוטא למצוה כיון דהמביא קרבן צריך להתוודות אשר חטא על הנפש ולהתחרט בלב שלם אי אפשר להיות שמחה של מצוה וכל מצוה שנעשה בלי שמחה אינה נחשבת כמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ומהר"ר אפרים קארו כתב דהכהנים היו שמחים והלוים בשיר והיה נחשב בעיני ה' כאלו המביא קרבן שמח ועוד כתב כיון דאי אפשר לעשות בשמחה נחשבת ויקרה בעיני ה' והנה קושייתינו זאת תסוב גם על ענין התשובה שאנו חושבין אותה יקרה מאד וכיון דהשב צריך שיתחרט בלב שלם ולקיים וחטאתי נגדי תמיד ואיך ישמח במצות התשובה ואף אי נימא דכיון דאי אפשר שתעשה בשמחה הקב"ה מקבלת אבל איך אפשר לומר שהיא מגעת עד כסא הכבוד הרי היא נעשית בעצב ושם מקום כסא הכבוד עוז וחדוה וא"א להגיע שם רק בשמחה של מצוה ואמנם ענין התשובה להביא הגאולה כמו שאחז"ל גדולה תשובה שמקרבת הגאולה ואם כוונתו להוציא השכינה ממקום אשר שם ישראל נדחין ובעת צאת לחפשי השכינה נגאלת עמהם זהו חשוב שמחה שעל ידו זכה להוציא השכינה מן מקום גלותה. ואמנם בזמן שהיו ישראל שרויין על אדמתן כי יחטא איש וחזר בתשובה לנפשו זכה אבל אין כאן שמחה של מצוה כי צריך הוא להיות מתחרט על פשעיו ולקיים וחטאתי נגדי תמיד וע"כ הביא הש"ס ראיה מן מאמר הושע שהגיד נבואתו בעת ישראל שרויין על אדמתן ושכינת עוזו במקומה ולא מלשון התורה ושבת עד ה' והבן זה

ובחרת בחיים. במדרש זש"ה וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. נראה לי ביאור הענין דבאמת מה שאמרו בש"ס האומר הנני נותן סלע לעני על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור ובעלמא אמרינן שאם עושה המצוה שלא לשמה אין בידו שכר אמנם הענין נכון דבאמת שכר מצוה אין בידו כעושה לשמה ואמנם כשמאמין שאם יתן סלע לצדקה יחי' בניו אף שאין בידו מצות צדקה אמנם מצות אמונת ה' שהוא מאמין שכל הענינים המתהוים בהשגחת השם וזכות אמונה מחשבו צדיק גמור וזה נראה לי מאמר הנביא אחר שהוכיח בני דורו שיעבדו את ה' ואת מצותיו ישמרו שלא יגיע להם רעה ח"ו ושאם יקיימו המצות יתברכו ברכות שמים מעל. והנה לכאורה כיון שאינו עושה לשמה רק מיראת העונש או לקבל שכר המיועד אין זה נחשב עובד ה' אלא שאף שאין זה קיום המצות לגמרי מ"מ כדאי שכר אמונה שמאמין שאם יעבור על מצות ה' יגיע לו עונש ואם יעבוד ה' יתנהג ה' עמו בחסד במעשיו בזה נחשב צדיק גמור שמאמין בה' ובהשגחה שמשגיח על כל מעשיו הן לרע או לטוב לו כל הימים וזהו וארשתיך לי לעולם בצדק ובמשפט דהיינו שאם עובר על מצות ה' והקב"ה מענישו והוא משים אל לבו לעבוד מיראת העונש ובחסד וברחמים היינו שאם עובד ה' והקב"ה מתנהג עמו בחסד ורחמים וזה גורם לו עבודת ה' אף שהוא שלא לשמה בזה הם מתקרבים לה' וזהו וארשתיך לי באמונה שעכ"פ מאמין בה' כי מידו מגיע הרעות והטוב וידעת את ה' שעכ"פ מכיר במעשה ה' ובהשגחתו כי נורא הוא וזהו ובחרת בחיים למען תחיה אתה וגו' דלכאורה זהו כעובד ה' בשביל קבלת השכר אלא שהקדים ראה אנכי נותן לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך דכיון שעכ"פ רואה ומאמין שמאת ה' באו הרעות והטוב אף שקיום המצות בעצמותה היא שלא לשמה כדאי זכות האמונה להגן בעדו ונחשב צדיק גמור בשכר אמונה והבן: