ישועות יעקב עה"ת קיט

יחזרו בתשובה מיראה מי יבטל הגזירה אמר להם משה אתם נצבים שכיון שעדיין לא יצאו קללות אלו עדיין יכולים להתבטל ודו"ק

פן יש בכם איש או אשה וגו' אשר לבבו פונת היום וגו' ללכת לעבוד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה. ולכאורה שני פעמים פן יש בכם יתור הוא דהיה לכתוב פן יש בכם איש או אשה וגו' ושורש פורה וגו'. ואמרתי דבאמת יש שני ענינים בענין ע"ז. האחד שמכיר כי ה' הוא האלקים ומלכותו בכל משלה רק סבר בדעתו כי מסר התנהגות עוה"ז ביד המזלות והמה כוכבים ושמש וירח ועל כן עושים כוונים לעבוד לצבא השמים למען יורידו השפע להם. באמת כי בארץ הקדושה אין התנהגות רק ע"י הקב"ה ואף בשאר ארצות אין ביד המזלות להרע או להיטיב רק מה שהקב"ה נותן כח במזלות לפעול פעולתו ע"י המזל. והנה בעת שהיו ישראל במדבר אוכלי המן שמלתם לא בלתה מעליהם לא היו צריכים לכסף וזהב ואח"ז כשבאו לארץ ונתיישבו בה היה כל השפעות הטובה שלהם ע"י הקב"ה בעצמו ואמנם בעת שכבשו ארץ סיחון ועוג וארץ מדין וגם בא"י בשבע שכבשו שלא נתיישבו בה עדיין היה בדעת קצתן כי ע"י ע"ז של העכו"ם יגיע להם השפע פן יש בכם וגו' ללכת לעבוד אלהי הגוים בראותו כסף וזהב אשר עמהם וכמו שאמרו הנשים נשי ישראל לירמיה ומאז חדלנו לקטר לאלהים אחרים חסרנו כל וזה אשר לבבו פונה היום טרם שנתיישבו בא"י ללכת לעבוד לכוכבים ומזלות ואח"ז יעבדו את ה' כמשל שבארתי ופן יש בכם שורש פורה ראש ולענה שהוא יש לו דעות זרות באמונת ה' כדעת האפיקורסים שאינן מאמינים בדת והמה שונאים הדת ומאמיניו וע"כ נאמר שני פעמים פן יש בכם ודו"ק

והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה וגו' והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' שמה ושבת עד ה' ושב ה' את שבותך הדברים קשים מה דקאמר והשבות אל לבבך בכל הגוים למה פרט מקום אשר ישיבו אל לבבם הדבר פשוט שאם יהיו בארצות וישובו בודאי שם יהיה תשובתם. גם בלשון ושבת עד ה' דרשו חז"ל הרבה דרשות. גם מה לשון ושב ה' את שבותך ושב אותך ה' היה לו לומר. נראה לי דבאמת תשובה שאדם שב מחמת היסורים אינו תשובה שלימה כי אינו לשם ה' רק להסיר ממנו היסורים והר"ז כעובד עצמו אמנם כבר כתבתי דאם האדם עובד ה' לבל יגיע לו יסורים וכוונתו לא בשביל שחושש על היסורים רק לאהבת ה' כי בזמן שהאדם שרוי בצער שכינה אומרת קלני מראשי הרי זה כעובד ה' כיון שכוונתו לאהבת השם והנה אחרי שבעונותינו גלינו ונתפזרנו בין האומות אם היה תשובתינו למען יקבצנו ה' לטוב לא היתה תשובה בלתי ראוי אבל מאחר שבכל מקום שגלו ישראל השכינה גלתה עמהם וזה סוד גלות השכינה כנודע וע"כ אם נשוב לה' בכל לבב למען ישוב יקבצנו ואז ישוב שכינתו למקומה ולא תהיה גולה עמנו זהו נקרא תשובה מאהבה וזהו והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' שמה היינו שבכל מקום שישראל נדחין שמה ה' גלה עמהם ושבת עד ה' אלקיך למען כבודו יתברך ושב ה' את שבותך דהיינו שהקב"ה ישיב עמהם וזהו תשובה מאהבה והדברים מתוקנים

ושבת עד ה' אלקיך. בש"ס דיומא גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה'. כבר כתבתי כמה טעמים הא דלא הבוא קרא בתורה ושבת עד ה'. ועוד נראה דבאמת כתיב עוז וחדוה במקומו דבמקומו משכן כסא כבודו צריך להיות הכל בשמחה ובענין הקרבנות כתב