ישועות יעקב עה"ת קטו

כבודם כי כבודו הוא לצורך העם וצריך להיות אימתו על העם וכיון שאין כבודו לצורך עצמו אין בידו למחול על כבודו ועוד הוסיפו רז"ל ואמרו דמורד במלכות לא הי' צריך לדין אותו בסנהדרין וחייב מיתה אף בלי התראה ואף שבכל חייבי מיתות אין דנין אותו עד שיתרו בו בפוגע בכבוד המלך חייב בלי התראה ומאחר שכן הדברים שהמלך גודר גדר ופורץ פרץ אף נגד הדין יש חשש שלא יבא לידי מכשול לחייב מי שאינו חייב לזאת לבו ביד ה' שלא יצא תקלה מתחת ידו וה' יעזרהו על כבוד שמו מאחר שכן רצונו יתברך שהוא יכול להמית למי שאינו ינהוג בכבודו כראוי ושאול המלך שהיה כבן שנה במלכו שלא טעם טעם חטא ונכשל במעשה עמלק ואמרו חז"ל שמצד שהיה לבו לב רחום ודרש מפרשת עגלה ערופה כמה קשה הורג נפש שלא כדין ובאמת לא טוב עשה בעמיו כי המלך צריך להיות לו חוזק לב לשמור מצות ה' ומאחר שנצטוה מפי הנביא להרוג את עמלק ואת עמו לא היה לרחם עליו כי כן צוה ה' והיה לו להיות בטוח בה' שלא יצא תקלה מתחת ידו כי פלגי מים לב מלך ביד ה' וע"כ כאשר ראה כי לא יתכן דרך זה ולא יאות למלך לוותר ע"כ הרג את נוב מיר הכהנים על ששאלו לדוד באורים ותומים והוא נגד כבוד המלכות בלע ולא חמל בהבטחתו כי לא יצא מתחת ידו דבר בלתי מתוקן כי פלגי מים לב מלך ביד ה' והוא לא ידע כי בעת ההיא כבר ניטל ממנו הוד מלכות וקרע ה' מלכותו והרי נשאר בבחירתו כאחד העם ויצא מכשול מתחת ידו ואמרו חז"ל שאול באחת ועלתה לו לרעה דוד בשתים ולא עלתה לו לרעה וטעם הדבר כי מה שנוגע לענין המלוכה כמו שאול שמרחם על הרשעים וזה לא יתכן למלך כי המלך צריך להיות בחוזק לב לעשות ולשמור ככל המשפט הכתוב וכ"ש בענין כבוד המלכות והמלוכה ואמר הכתוב בן שנה שאול במלכו ושני שנים מלך על ישראל ודרשו רז"ל ביומא כבן שנה שלא טעם טעם חטא כי הי' בטבעו איד צדיק רך לבב ומשולל מן קנאה תאוה וכבוד ולא הוצרך לכבוש יצרו כלל כמבואר כל אלה של היה חושש לכבודו שנאמר בקרא כאשר אמרו עליו מה יושיענו זה ויהי כמחריש ובענין התאוה אמרו במדרש רז"ל שאף שהיה מנהגם שהמלך נושא י"ח נשים מלבד פלגשים הוא לא היה לו רק אשה אחת שהיה משולל מן התאוה וכאשר משחהו הנביא היה ממאן בדבר. והנה כל אלה דברים יקרים המה לאיש אשר איננו מלך. אבל המלך צריך להתנהג בחוזק הלב ולעמוד בפרץ וכמ"ש ביהושפט מלך יהודה ויגבה לבו בדרכי ה' ובדוד נאמר והוא אדמוני עם יפה עינים ואמרו במדרש כאשר ראה הנביא שהוא אדמוני והוא סימן לשופך דמים ולא היה רצה שמואל למשחהו ואמר לו הקב"ה עם יפה עינים אלו סנהדרין שהיה הורג נפשות מחוייבים מיתה עפ"י הדין והקב"ה סייע אותו לבל יהרג זולת המחוייב מיתה בדיני סנהדרין כי פלגי מים לב מלך ביד ה'. ובזה אני מפרש מה שאמר שמואל לשאול קרע ה' מלכותך ויתנה לרעך לדוד היינו משום שבדוד נאמר אדמוני עם יפה עינים ואמרו במדרש כיון שראה אותו שמואל שהוא אדמוני אמר הוא מדתו של עשו שנאמר ויצא הראשון אדמוני אמר הקב"ה עם יפה עינים דסנהדרין נקראים כן שנאמר הנך יפה עינים עשו מרצונו הורג נפשות וזה הורג נפשות שנתחייבו מפי סנהדרין ולכן אמר ה' קום משחהו כי זה הוא דהיינו שהמלך צריך שיהיה לו לב חזק לחייב את מי שחייב ושאול היה רך הלבב וחס על זרע עמלק שהיו חייבים מיתה וכאשר ראה שלא טוב הדבר בעיני ה' על שלא התנהג בדרך המלך לחוס על כבודו נטה ביותר לקצה האחד והרג בעברתו