ישועות יעקב עה"ת קיב

בריאת העולם לסתור דעת המכחישין המאמינים בקדמות ואמנם עוד נוסף אמרו ששבת מורה על שעם ישראל אינם משועבדים תחת המזלות כי בשבת משמש מזל שבתאי שממון ועצבות ומיום בחר לו לסגלתו הוציאם מתחת שיעבוד המזלות וע"כ גם קודם נתינת התורה לישראל בעת שהיו במצרים בחר להם משה יום זה כמבואר בענין ישמח משה במתנת חלקו עיין בטא"ח סי' רפ"ו למען יאמינו כי הם למעלה מן המזל ואין המזל שולט עליהם ובזה יכניעו גם מזל טלה והוא יסוד ענין יציאת מצרים. והנה מהר"י הלוי בס' הכוזרי כתב בענין חטא העגל שלא היה כוונת הדור ההוא להאמין היותו אלקי אך כי היה רצונם לעשות צורת שור כי חשבו שאין העולם מתנהג ע"י הקב"ה והכל נמסר לכוכבי לכת ועיין בדבריו שם. והנה בדברות הראשונות שהיו קודם עשיית העגל ולא הי' צריך להוציא מאת מחשבתם דבר זה כי בעיניהם ראו את כל מעשי ה' כי נורא הוא וע"כ נאמר כי ששת ימים עשה ה' כי בריאת שמים וארץ הוא ענין יותר נפלא מיצ"מ מ"ש הרמב"ן במאמר אנכי אבל בדברות שניות אחר שעשו את העגל והוצרך להוציא מלבם מחשבת פיגול כי המה תחת המזלות ושבת מורה שהמה למעלה מן המזל ואינן מתנהגין בדרך זה נאמר וזכרת כי עבד היית במצרים משעבוד תחת מזל טלה ראש המזלות ויוציאך ה' משם ע"כ צוך לעשות יום השבת וזה נכון: פרשת עקב

ויאמר ה' אלי קום רד וגו' כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים וגו'. נ"ל ביאור הדבר ע"ד זה דבאמת במה שאנו נחשבים כבנים יש תועלת כרחם אב על בנים כן ירחם ה' עלינו לעומת זה תגדל רעת הבן המורד נגד אביו מאיש אחר המורד נגד חברו כמו כן עבד המורד נגד רבו גדול עונו לעומת זה דרך הרב לפטור עבדו מעונשו כעיני עבדים אל יד אדוניהם והנה כשהקב"ה בעצמו דן את ישראל נחשב להם לטובה שמצד שהם בניו ירחם עליהם כי כן דרך האב לרחם על בניו אף אם חטאו נגדו לעומת זה כשהם נידונים בב"ד של מעלה כשידונו כבנים המורדים נגד אביהם יהיה העון גדול מנשוא ובזה נחלקו ר"מ וחכמים דר"מ ס"ל כשאינם עושים רצש"מ אינן נקראים בנים שאז ח"ו יהי' עונם גדול וטיבותא לגביה שלא יהיו נידונין כבנים. והנה בשעה שחטאו בעגל אמר השם למשה כי שחת עמך כי אם היו נחשבים עם המיוחד לה' היה עונם גדול לכך אמר הקב"ה עמך אשר הוצאת ממצרים כאמור שהם אינם יודעים כי אני ה' המעלה אותם מנוצרים לא ע"י שליח מחמת שהם עם המיוחד לי ואמנם משה בחר דרך אחר הם עם ה' וראוי לרחם עליהם. וזהו במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם שהם בני אל חי כיון שחטאו אמר הקב"ה שאפי' עם המיוחד לה' אינם נחשבין וכשחזרו בהם קרא אותן בנים למקום ולא חשש כי עונם גדול בערך הבן נגד אביו כי תשובה עוקר החטא מעיקרו. והנה כשהאדם מתודה על חטאיו וחוזר בהם דינו מסור ביד הקב"ה ודבר זה למדנו מתורתו של זוהר הקדוש וכבר כתבנו שבמדרגת בן עם כי מעלתו גדלה לעומת זה עונו גדול בערך בן המורד נגד אביו כשנידון בב"ד של מעלה. אמנם כשמתודה על חטאיו וחוזר בהם אז מעלת מה שנחשב בן נשאר במדרגתו כי. לא יזיק מה שנחשוב כבן המורד נגד אביו וזהו מה שאמר ירמיה הנביא שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ה' ואוסר כעגל לא למד השיבני וגו' הבן יקיר לי אפרים