ישועות יעקב עה"ת קיא

גדול אף שאין המעשה גדולה בעצם ראוי לעונש לפי הענין. וגם אם הוא עבירה גדולה אם האדם העושה הוא איש הדיוט ולא למד מוסר הוא נחשב קטן באיכות אף אם הוא גדול בכמות והנה ישראל בעת שעשו העגל היה עונם גדול מנשוא ואם נחשוב בכמות החטא וכמה פגם עשו בזה. רק משה רבינו טען למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים שגדלו במקום טומאה ולא למדו מוסר מנעוריהם. ואמנם אם במדה זו אנו דנין הנה חטא משה רבינו היה ראוי לעונש גדול אף שהחטא הוא חטא קל מפני שהוא אדם גדול מאד וזה שאמר לו השם לבטל שניהם אי אפשר והבן

ויאמר ה' אלי רב לך. במדרש רב לך יהושע הגיע זמנו להיות לך רב א"כ אהיה כהדיוט על אשר מעלתם בי במי מריבה ע"כ. פירשתי ע"פ מה שנודע שעיקר חטא משה היה עבירת עשה שהקב"ה אמר לו ודברתם אל הסלע ולאו הבא מכלל עשה עשה. וידוע דאין עונשין על עשה רק בעידן ריתחא. והנה משה היה מלך ישראל בנודע וידוע דאנן קי"ל מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין מקמיה דניפוש חרון אף א"כ א"א להיות אצל המלך עידן ריתחא אם לא שהוא בעצמו עשה איזה עבירות שהכעיס בהם את הבורא אבל משה שלא היה עליו רק חטא זה לבד ואיך אפשר שיהיה נידון בעידן ריתחא. ואמנם הקב"ה אמר לו רב לך ומבואר במדרש שאמר לו יהושע תלמידך הגיע זמנו להיות רב לך ואמר לו משה שרצונו להיות נידון כהדיוט וכיון שהוא נידון כהדיוט אז אמר לו ה' על אשר מעלתם בי במי מריבה ובזה מבואר לשון המדרש הנ"ל והבן

ובדרך זה אמרתי לפרש המקרא (הושע י"ד) ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממני וביארתי הדברים ע"פ מה ששמעתי בשם החסיד זצ"ל ביאור לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון שדין היינו שדנין את האדם שעבר עבירה וחשבון היינו שלא עשה המצוה בעת שעבר עבירה כי אין האדם בן חורין להפטר מן המצוה אף רגע אחת והנה לכאורה אף שהאדם עשה תשובה ונפטר מעונש הדין אבל במה יתרצה חשבון הנפש על מניעת העשיות המצות. ואמנם כשעשה תשובה מאהבה שזדונות נעשה כזכיות א"כ עת עשיית העבירה למצוה תחשב ונפטר אף מחשבון עת עשיות העבירה ואמנם באמת על ביטול מ"ע לא ענשינן רק בעידן ריתחא ואף שהתוס' במסכת מנחות כתבו דהיינו כשעושה טצדקי למיפטר נפשיה אבל בעובר על עשה צריך תשובה גמורה. אמנם זה באמת לא ביטל העשה רק שבזמן עשיית העבירה הי' יכול לעשות מצות ומעתה כשאדם נידון על עשיית העבירה דאז הקב"ה כועס עליו צריך ליתן חשבון על ביטול הזמן עשיית המצות אבל כשעושה תשובה דאי כבר שב ה' מחרון אפו אז אין כאן עונש על ביטול מ"ע וזהו ביאור דברי הנביא דהרד"ק מפרש אוהבם נדבה פירוש תיכף כמו דקאמר הש"ס איזהו נדבה האומר הרי זו. והנה בש"ס כתיב שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים וכתיב ארפא משובתם כאן מאהבה כאן מיראה וזה קאמר אף שארפא משובתם היינו רק כמו רפואה שיעשו תשובה מיראה עכ"ז אוהבם נדבה תיכף אף שצריכין ליתן חשבון על ביטול העת קיום המצות כי שב אפי ממני ועל עשה אין נענשין רק בעידן ריתחא והבן

וזכרת כי עבד היית במצרים. והנה הלוחות הראשונות נאמר בשמירת השבת כי ששת ימים עשה ד' והנה על שינוי הדברים שבין לוחות האחרונות ללוחות הראשונות נבא לבאר דעתנו דהנה באמת ענין השבת מורה על