ישועות יעקב עה"ת קה

שומעין לקולו מצד חשיבות אבל מקל וכ"ש כידון וחרב הוא בא להכרית את האדם הענין שאם לא ישמעו לקולו יכה אותו במקל ובכידון. ולכך משה שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו וזה היה מורה המטה אשר שם ה' נצב עליו ולא הי' צריך להכות במטה כי כשראו המטה שבידו כל ברואי עולם היו נכנעים לשמוע דבר ה' אשר דבר מתוך גרונו של משה. אבל יהושע שלא היתה שכינה מדברת מתוך גרונו רק נביא ה' הי' ע"כ הוצרך לכידון כיון שדבר בשמו של הקב"ה מי שלא ישמע אליו יהיה נגוע ומוכה אלקים כי מעולם אין דרך המלך בעצמו להפחיד את העם בהכאה ודרך שלוחו של המלך להפחיד אלה המה דברי הרבינו בחיי:

והנה אחז"ל כל הכועס אם נביא נבואתו מסתלקת ואם חכם חכמתו מסתלקת והיינו דע"י הכעס נאבד מאת האדם מדריגה אחת שאם הוא נביא נבואתו מסתלקת ונשאר במדריגת חכם ואם אינו רק חכם חכמתו מסתלקת. והנה משה אדון הנביאים בעת שהי' כועס נאבד ממנו מדריגה זו להיות שכינה מדברת מתוך גרונו ונשאר כשאר נביא השם וכמו יהושע והנה בעת שצוה ה' על הוצאת מים מצור החלמיש צוהו ליקח המטה בידו ולדבר אל הסלע אבל כיון שכעס משה ואמר שמעו נא המורים ונאבד ממנו מדריגה זו להיות שכינה מדברת מתוך גרונו והוצרך לכידון כמו יהושע וכאשר לא היה בידו הכידון הכה במטה שבידו כמדריגת שאר נביאים. וזהו ויקציפו על מי מריבה שהכעיסו למשה וירע למשה בעבורם כי המרו את רוחו דהיינו שנתחלף רוחו ממדריגת שכינה מדברת מתוך גרונו ויבטא בשפתיו דהיינו שאמירתו היה בשפתיו ולא בדיבור שכינה מפיו רק בשפתי עצמו וזהו וידבר בשפתיו וכיון שדיבר בשפתיו כמו שליח ה' א"כ היה צריך לבא בכידון וזה אין דרכו ולכך הוצרך להכות במטה כמו יהושע שהוצרך לכידון כן הי' משה צריך להכות הסלע והבן זה. באופן ג' אמרתי בענין החטא הנ"ל והוא דיש שני עניני נסים ענינים שהם להראות כי לה' הארץ וגם יש ענין נסי הצריך לבני הדור. והנה כשהקב"ה עושה נס להראות כבודו הוא בהשפעה רבה כמו בנס הים שנעשה כל הים לחרבה ומבואר במדרש שכל הנהרות ואגמים נחרבו בעת ההוא ומצינו כשהקב"ה עושה למען ישראל ולצורך הענין הקב"ה עושה רק כפי הצורך והנה ישראל קודם שקיבלו התורה לא היו כדאים לנסים נגלים רק הקב"ה עשה למען כבודו כמש"ה וידעו מצרים כי אני ה' גלל כן היה הנס בהפלגה רבה ואמנם בעת שעברו ישראל את הירדן היה אחר קבלת התורה ומבואר במדרש שבאו לארץ בזכות התורה ובזכות יעקב ולכך לא נעשה הירדן חרבה רק הירדן יסוב לאחור עד אשר יעבור עם זו כנסי' וכמ"כ בעת הכאה בצור היה קודם מ"ת ולכבודו עשה ה' הי' מכה משה במטה אשר ה' נצב עליו כי משה בעצמו לא הי' בכחו כי ישראל עדיין לא קבלו התורה וכשהיה מכה בצור מבואר במדרש שכל האבנים שהיו במדבר שטפו מים עד אשר היו כנחל שוטף שנאמר יבקע צורים במדבר וגו' ואמנם בעת מיתת מרים היה אחר מ"ת ואז בזכות התורה בא הנס לצורך הנהגת הדור והי' בכח משה להוציא מים בדיבורו והבן:

פרשת בלק וירא בלק בן צפור וגו' ויגר מואב המפרשים דקדקו דפתח בבלק וסיים במואב. וגם דקאמר ובלק בן צפור מלך למואב וגו' והיה לו להתחיל וירא בלק מלך מואב. ולי נראה