ישועות יעקב עה"ת קב

מעשה וא"כ אין חשש שמא יחטא עוד הפעם ולכך קאמר ארך אפים אבל במרגלים שפיר דייק ואתי שפיר ודו"ק

פוקד עון אבות על בנים. להבין כי בקרא נאמר בן לא ישא בעון האב. ולכאורה אפשר לומר דיש מיני עבירות שנפש האדם חומדת כגון גזל גניבה ועריות אלו באים מצד החומר המתאוה ושכיח באדם א' יותר מחבירו שיש אחד בטבעו נוטה יותר אל התאוה מחבירו והיינו מצד האודם ולובן שבו ולזה מסייע כח האב והאם כי שלשה שותפים יש באדם. ולהיות כי יש לאב ובן קצת השתתפות בענין החומר המתאוה ומהראוי שגם בענין העונש נחשוב עון אבות על בנים. אמנם בעונות שבאים מצד השכל כמו אפיקורוס ומין ועובד ע"ז אלו באים מצד השכל ונשמת האדם ובעניני הנפש אין יחס לאב עם הבן. ויבואר בזה דברי הנביא (יחזקאל י"ז) מה לכם משול המשל הזה על אדמת ישראל אבות יאכלו בוסר הן כל הנפשות וגו' ואמרתם לא יתכן דרך ה' מדוע לא ישא הבן בעון האב דרכיהם לא יתכנו בשוב רשע וגו' וכל דברי הנביא ועומק כוונתו לא ידענו וכאשר יראה הרואה. ועפ"י הנ"ל יבואר דמבואר במדרש כי בהיות ישראל על אדמתן איש תחת גפנו וגם אויר א"י מחכים לא היה חטאם מצד התאוה רק בעון ע"ז והמינות גלו מארצם ולזה אמר מה לכם משול המשל הזה על אדמת ישראל כיון שחטאם בא מצד השכל והנשמה וכל הנפשות לי הנה אין לאב ובן יחס בענין הנשמה כנפש האב כנפש הבן לי הם ואח"ז הוסיף עוד שאף בעבירות הבאים מצד התאוה כגון גזל ורבית ובא על אשת חברו איש בחטאו יומתו וע"ז הם אומרים כי לא יתכן בזה דרך ה' וע"ז השיב להם הנביא כי גם בזה נכון דרך ה' כי הן האיש בעצמו שחטא לפני ה' כשעזב דרכו ועשה משפט וצדקה את נפשו יחי' ואיך ימות הבן שעשה משפט וצדקה בעון האב. הרי אף אם יפקוד ה' עון אבותיו כאלו בעצמו עשה העון הרי די בעזיבת החטא כי אין הקב"ה חפץ במות רשע אם לא שלא יוסיף בחטאו וכשעזב דרכו חיו יחיה וכ"ש בן בעון אביו ואמנם יזכר עון אבותיו באוחז דרכי אבותיו והבן: פרשת קרח

ויקח קרח. במדרש רבה קרח פקח גדול הי' ומטועני. ארון היה ומה ראה לחלוק על משה. הנה ענין אמרו ומטועני ארון אינו מובן. ונראה לי בהקדם מה שאמרו חז"ל בשעה שאמר דהמע"ה זמירות היו לי חקיך אמר הקב"ה דברי תורה דכתיב בהם התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותם זמירות הנני מכשילך בדבר שתינוקת של בית רבן יודעין דכתיב ולבני קהת לא נתן עגלות כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. ונראה לבאר הכל דבאמת כל כלי המשכן היו טוענים בעגלות לבד הארון וטעם הדבר לפי שאחז"ל הארון נושא את נושאיו וביאור הדבר כי הארון אשר שם התורה ובאמת כי אנחנו קבלנו עלינו עול התורה ללמוד וללמד והוא קשה מאד להבין התורה וכמ"ש חז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה וכמ"ש זאת התורה אדם כי ימות באהל לעומת זה נקראת התורה שבוית מרום ובארתי באריכות עם מה שכ' הר"ן בדרשותיו בביאור מה שנחלקו הקב"ה ומתיבתא דרקיעא אי כהה טהור שבאמת אין ספק כי הדין האמתי כהה טהור יען שכן יצא מאת ה' אלא שבעת שניתן התורה לבני אדם ובלי ספק כי ילאה שכל האדם לכוון בכל דבר להלכה וע"כ נגזר בשעת