ישועות יעקב עה"ת ק

בשדה אמנם מה שלא היה משתנה לטעם בשר נראה בעיני משום דבמן נאמר בפרשת בשלח והמן כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש והיינו אף שהיה משתנה לכמה טעמים מ"מ עיקר הטעם של המן בעצמו היה צפיחית בדבש וכן אמרו במדרש דבש הנקית אותם עייש"ה והיינו אף שכל טעם שהיו מתאוים היו נטעם להם אבל בכל אלה היה טעם צפיחית בדבש כי עיקר טעם המן לא נתבטל. וזהו וטעמו היינו טעם העצם של המן עצמו היה כצפיחית בדבש. והנה נודע כי הבשר פוגם בדבש וכמבואר במס' ע"ז וכן הוא בש"ע יו"ד סי' ק"ג ולכך לא היו רוצים לטעום טעם בשר במן כיון שע"כ צריך להיות טעם המן בעצם כטעם דבש וטעם הבשר שיהיו מתאוים יהיה צפיחית בדבש. וזהו טעם לפגם ונפשינו קצה בזה ע"כ היו מתאוים שינתן להם בשר ויהיו אוכלים הבשר בלי מן והמן בלי בשר. ודו"ק: פרשת שלח

ויקרא משה להושע בן נון יהושע במדרש התפלל עליו שה' יושיעהו מעצת מרגלים. המפרשים כלם בקשו למצוא טעם למה לא התפלל על כלם שה' יצילם מעצה רעה. ונ"ל ע"פ מה שפירשתי והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו ויוציאו דבת הארץ לאמר ארץ אוכלת יושביה הוא וענין ויוציאו דבת הארץ בתוך המאמר אינו מובן ונ"ל דבאמת כבר כתבנו כי בעיקר הדברים הולכין אחר הכוונה כמו מי שמדבר לה"ר על חבירו למען רבות כבודו יחשב רודף אחר הכבוד ואשה כי תנאף למען חמדת הממון לא תקרא זונה כמ"ש בס' עקדת יצחק רק חומדת ממון ורשע דחמס והנה בזוהר פ' זו כלם אנשים כו' ראשי ישראל כלהון זכאין הווין אבל גרמין להון עינא בישא אמר אי יעלון לארעא דישראל נעבר אנן מלהויין רישין דעמא ויתעבדון רישין אחרנין. הרי דכוונתם הי' בשביל כבודם כי יעמדו במדרגתן להיות ראשי אלפי ישראל במדבר וע"כ בקשו שיעמדו ישראל במדבר ויומשך זמן נשיאות שלהם. ואם כן אלו לא יחשבו בכלל בעלי לשון הרע רק בכלל רודפי אחר הכבוד. ואמנם אחר שהקדימו כי לא יכלו לעלות לארץ כי חזק הוא ממנו א"כ מה שאמרו אח"כ ארץ אוכלת יושביה הוא רק מוציאי דבה על הארץ. והנה משה רבינו לא חשב אותם להיות להוטים אחר הכבוד כזה להרע לעם ה' לבל יבאו אל הארץ הנבחרת ולהיות נשארים במדבר. אמנם לאשר התנבאו אלדד ומידד ואמרו משה מת יהושע מכניס הרי שידע יהושע כי בעת כניסתם לארץ יהיה ניטל התנהגות העם מן משה רבו והוא היה עניו מאוד וידע כי אין בידו לנהל עם הקדוש הזה וחפץ בהתנהגות משה רבו ובוודאי יבקש עלילה שיהיו נשארים ת"י ממשלת משה במדבר לבל ירע לעם ה' אלה שיבאו לארץ ויתנהגו תחת התנהגות שלו וע"כ התפלל עליו משה שה' יציליהו מעצת מרגלים להיות העם הנבחר עוד במדבר והגם כי אינן שווין בטעמן שהם יעשו כזאת להרבות כבודו ויהושע יעשה כזאת להיותו חושב שאינו ראוי לנהל את העם לכך התפלל עליו. ובזה מבואר לשון התרגום יהונתן כד חמי משה ענותנותו דהושע קרי ליה יהושע והיינו ענוותנותו שחושב בעצמו שאינו ראוי לנהל עם ה' אלה קרי ליה יהושע והבן היטיב

והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו ויוציאו דבת הארץ לאמר ארץ אוכלת יושביה הוא. ביאור הענין כתבנו בסמוך אולם להבין חטא ישראל אשר שמעו לדברי המרגלים שאמרו שלא יכלו