ישועות יעקב פב

בכלים דלא מושלי אינשי חיישינן לשאלה אף שהדבר רחוק והא דקאמר בש"ס לא שאילי אינשי היינו לפי הס"ד שם דסימנים דאורייתא הנה האחרונים השיגו עליו מהא דקאמר הש"ס חמור בסימני אוכף ש"מ סימנים דאורייתא ומשני בעדי אוכף ואח"ז קאמר הש"ס ניחוש לשאלה ומשני לא שאילי אינשי אוכפא ולשיטת הרב"י עדיין קשה דמוכח מזה דסימנים דאורייתא דאל"כ אף בעדי אוכף לא מהני משום חשש שאלה ואמנם הדבר פשוט דלכאורה אף דליכא חשש שאלה שייך חשש נפילה ואמנם בס' ש"מ כתב דלא חיישינן לנפילה משום חזקת מרא קמא ועוד דנפילה לא שכיח ואי סימנים דרבנן חיישי' ג"כ לנפילה אף דלא שכיח ונגד חזקת מרא קמא שייך חזקת א"א והיינו בעגונה אבל באבידה שייך חזקת מרא קמא ולא חיישינן לנפילה רק לשאלה כן כתבתי לתרץ קו' הב"ש דהנה סברת החולקים על מהר"ל מפראג וזקיני החכם צבי שכתבו דחיישינן אף לשאלה דיחיד אף דבש"ס מבואר להדיא דלא חיישינן לנפילה דיחיד היינו כמו שכתב זקיני בעצמו דשאלה הוא ברצון האדם ובדעתו נפילה היא במקרה והזדמן וע"כ לא חיישינן למקרה שנפל מיוסף ב"ש זה ומצאו יוסף ב"ש אחר אבל במשאיל בכוונה אין שייך לחלק בין שאלה דרבים לשאלה דיחיד וא"כ בכלים דלא מושלי דרק מחשש נפילה קאתינן עלה פשיטא דכיון דיש סימנים אמצעים בגוף לא חיישינן שמא מצאו איש אחד שהי' לו ג"כ סי' אמצעים כמו האדם שממנו נופלים הבגדים דבדבר הבא במקרה פשיטא דלא חיישינן לנפילה דיחיד. וגם הקאלטיניס אם כי אינו סימן מובהק מ"מ אחר שצמצמו המקום ושיש סביביו שערות שאינם מסובכות ובתוכם הקאלטיניס ורק בצד שמאל נראה לי דחשיב סימן אמצעי שיזדמן רק בצד שמאל ובתוך הפיאה וסביביו נשערה בשערות שאינם מסובכות וכיון שיש כאן שני סימנים אמצעים הנה כבר הובא בח"מ בשם פסקי מהרא"י דיש מחלוקת בזה אי מצטרפין:

ועתה נבא לגבב כל צדדי היתר. הראשון מה שנמצא בדרך הזה שלדעת המבי"ט אינו רק איסור דרבנן (ובאיסד"ר מהני סי' אמצעים לדעת קצת פוסקים אף שבחיבורי ישועות יעקב כתבתי דאף במים שאל"ס לא מהני סימנים אמצעים מ"מ נוכל לצרף זה לסניף). השנית דעת עבוה"ג דטב"ע אחר ג' ימים בצירוף טב"ע דכלים מהני. השלישית מה שראו שני שומות בצמצום הצד וידוע שהי' לו שומות האלו ואפי' אי לא הוי רק סימן אמצעי מכל מקום כיון שיש טב"ע בכלים מהני כדעת מהר"ל מפראג וחכם צבי. הרביעית שהי' טב"ע בטלית קטן והוא כלים דלא מושלי אינשי ובלבד שידוע שלא הי' בידו שנים דאל"כ אדרבה ניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממונו ואף שדעת הריטב"א ותשו' ב"י להחמיר כבר הקשיתי על דברי הב"י ועכ"פ יש לסמוך על היתר זה על ידי צירוף. החמישית שני סימנים אמצעים וזהו כתבתי ברגע זו:

סימן ט. שנית על ענין העגונה מבריגל מה שהשבתי לו. לכבוד ידידי מנוער כבוד הרב המאוה"ג הגאון המפורסם מו"ה יהודה ליבוש נ"י אבד"ק ווישניצא וקרייז. מכתב כבודו הגיע עדי שבוע זו ע"ד העגונה מק' בריגל אשר יצא מפי בהיתר ואח"ז נכתב אלי מק' הנ"ל כי הגב"ע שהי' ביד המביא השאלה לידי המה בדוים גלל כן גזרתי אומר שלא תנשא האשה עד אשר כת"ר יגבה עדות בהיות כי הקהלה שייך לקרייז ווישניצא וכ"ז שלא יהי' הגב"ע בחת"י כת"ר אין ממש בהתרה שיצא מפי וגזרתי כי שום חכם בעולם לא יזדקק להתירה עד אשר יגבה עדות בב"ד של מעכ"ת ומע"כ קיים כדברי וכתב מעכ"ת שהגב"ע המה אמתים רק קצת דברים שיש ביניהם נראה כמכחישין ובאמת יש להשוות דברי העדים:

ועתה נבא לעמק יהושפט להתווכח בגוף דבריו ותחילה אומר אני מה שנראה מדברי כת"ר שאם יש מכת חרב בפניו אין יכול להעיד עליו כיון שאין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם ולדעתי אין הדבר כן ולדבריו איך יפרש דברי הפוסקים דסוברים דהא דאין מעידין אחר ג' ימים הוא רק בנחבל בפניו ויותר מזה כתבו הפוסקים דהך דאין מעידין אחר ג' ימים הוא בנשחת צורתו ומ"מ בתוך ג' ימים מעידין הרי דזה לא חשיב נשחת עד דנימא דאין מעידין רק על פרצוף פנים דהנה הרשב"א הקשה על שיטת ר"ת דסובר דהך דאין מעידין אחר ג"י הוא רק בנחבל בפניו דא"כ קשה בהא דדייק הש"ס יבמות (דף קכ"א ע"א) מהך עובדא דדיגלת ובס' עבודת הגרשוני סי' קי"ב כתב דאדרבה מהך דדיגלת סייעתא לשיטת ר"ת מהא דהקשה הש"ס והא אמרת מיא מרזי מכה וקשה מכה מאן דכר שמי' וע"כ דכוונת הש"ס דאי ליכא מכה בלא"ה מעידין אחר ג"י ועיין בס' שב יעקב חלק אהע"ז סי' י"ב מה שכתב עליו עכ"פ מדברי כולם נלמוד דהך עובדא דדיגלת הי' בנשחת צורת פנים דגם הרב ש"י הנ"ל כתב דאיירי באכלו כוורי בצורת פניו או בנשחת הפנים ע"י מכה וכדומה ומ"מ אם העד מכירו בפרצוף פנים מועיל ובמתני' אינו ממעט רק בניטל הפנים או החוטם והעד אומר שלא הכירו בפרצוף פנים רק שאר טב"ע באברים אחרים דזה לא מהני והדבר פשוט מאוד:

שנית כתב כת"ר דמחשש אשתהי אין לחוש בזה כיון דראו בשעה ראשונה שהעלוהו מן המים הנה לשון הגב"ע מורה שבתחילה לא הכירו אותו רק אחר כן כשרחצו אותו וזה הי' אחר זמן וגם גוף דבר זה אינו ברור אי די אם הכירו אותו תוך שעה והריב"ש בתשובה סי' ש"כ כתב דדעת קצת הקדמונים דבעינן דוקא דראו אותו לאלתר אבל אם לא ראו אותו לאלתר כשעלה מן המים אף שראו אותו תוך שעה לא מהני ועיקר מה שהי' לבי נוקפי לפי שדעת הרי"ף דדוקא כששהה במים חמשה ימים אמרינן דמים צומתים המכה ולא יותר ואף שהפוסקים דחו דבריו מחמת דברי ירושלמי מ"מ כשבא מעשה לידי בנשי הנטבעים אני מונע עצמי מלהקל נגד