ישועות יעקב קטו

תיעגן ותיתב או שתצטרך להתיבם למי ששונאת אותו מ"מ אינה משגחת ע"ז רק שתשב תחת בעלה וה"ה בזה אין רצונה להתגרש מבעלה מחשש שמא תפול לפני יבם ששונאת אותו משום דטב למיתב טן דו:

סימן כט. ב"ה יום ו' לסדר וארא תקצ"ב לפ"ק. כבוד ש"ב הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ה ארי' ליבוש אבד"ק סטאניסלוב והגליל מכתב כבודו הגיע לידי שמח לבי בהקשיבי מנועם שלומו וה' הטוב יחדש כנשר נעוריו וע"ד השאלה שהב"ד דק' יאס סדרו גט וכתבו על שם אבי המגורשת בת עבר בי' בין ע' לב' והמגרש הלך לדרכו ואין בזה חשש עיגון רק ודאי עיגון כי האשה תשאר עגונה כל ימי' כאשר האריך מעכת"ה הנה ידוע מ"ש התוס' דבשינה מקום הלידה אינו פוסל כיון דלא צריך לכתבו אם שינה בו אינו פוסל ומזה רצו קצת ללמוד דשינה בשם אבי האיש או האשה אינו פוסל כיון דאם לא כתבו אינו מעכב ואמנם הרא"ש בתשובה סגר עלינו הדרך שכתב באם שינה שם אביו שכתב יוסף בן שמואל והוא הי' נקרא יוסף בן שמעון אף שהחזיק שמו בתחלה יוסף בן שמואל כמו שכתב פסול מטעם שאף שהאדם יכול לשנות שמו אבל לא שם אביו הרי דשינה שם אביו פסול והנה אין לומר שטעמו של הרא"ש משום דסובר דשם אביו מעכב ואם לא כתבו כלל פסול וע"כ פוסל בשינוי ואינו חולק על התוס' זה אינו דהרי הוא בעצמו כתב בתשובה כלל מ"ה דאם לא כתב שם אבי האשה כשר ורק טוב להזכיר שם אביו משום שמות שני יוסף בן שמעון המגרשין עיי"ש בסי' ק"ח ומ"מ פוסל בשינוי ואמנם הדבר פשוט דדוקא בשינה מקום הלידה דאין אדם נקרא על שם לידתו בזה מכשירין בשינוי בדבר שא"צ לכתבו אבל כיון שהאדם נקרא בשם אביו אף אם לא כתב כלל כשר אבל בשינה פסול ומן האמור אני תמה על פסקי מהרא"י סי' קמ"ח שכתב דהא דפוסל הרא"ש בהך דיוסף בן שמעון שכתב בן שמואל משום דסובר דשם האב מעכב ואם לא כתבו כלל פסול ולכך אף בשינה פסול עייש"ה ואני תמה דהרי הרא"ש סובר דאם לא כתב שם אביו כשר ורק לכתחלה נהגו לכתבו כמבואר מדבריו כלל מ"ה והנראה שמהרא"י לא נעלם ממנו דברי הרא"ש אלא שדעתו לחלק בין אבי האיש לאבי האשה דכיון דהגט ביד האשה הוי כמו יוסף בן שמעון שמוציא שט"ח על אחרים דאמרינן כיון דהשטר בידו לא נתחייב ע"י השטר ואין אחר מוציא שט"ח עליהם ע"כ אף דלשני יוסף בן שמעון לא חיישינן אבל לאנשים ונשים שלא נזכר שם אביהם חיישינן ולכך בלא נזכר שם אבי האיש חיישינן שמא אחר הוא אבל בלא נזכר שם אביו כיון דהאשה שהגט בידה היא האשה המתגרשת ל"ח שמא יאמרו אחרת היא ואמנם מלשון הפוסקים לא משמע כן ויבואר לקמן:

נחזור לעניננו דבדברי הרא"ש מבואר דשינה פוסל בשם אביו אף דדעתו שאינו מעכב מ"מ בשינה פסול וגם יסוד הדברים שכתבו רבותינו בעלי התוס' דשינה אינו פוסל היינו בשינה מקום הלידה אבל לא בשאר דברים שיש בהן חשש לעז ושינה מקום עמידת האיש או האשה נחלקו הפוסקים כמבואר דבריהם בב"י סי' קצ"ח ובש"ס דגיטין הי' במזרח וכתב במערב אי נימא בעל היינו המקום דירתו) היינו שינוי שמו ושמה אלא סופר כדאמר רב לספרא כי יתביתו בשילי כתובו בשילי אע"ג דמימסרן לכו מילי בהיני והקשו התוס' אמאי לא מוקי בבעל ובשינה מקום עמידתו ותי' משום שאינו צריך לכתוב דבכל הגיטין הבאים ממדה"י א"א לכתוב מקום עמידת האשה ולכאורה קשה מה בכך שא"צ לכתבו מ"מ בשינה פוסל מטעם חשש לעז כמ"ש הפוסקים ואמאי לא מוקי לה בבעל ונראה לי דכיון דכבר כתבו התוס' דדבר שאינו צריך לכתבו אם שינה כשר ואין חשש משום דמיחזי כשיקרא שהעדים חתמו על דבר שאינו אמת משום דאין העדים צריכין לדקדק ע"ז וכמו דאם נכתב בשטר אני פלוני כהן לויתי מנה וחתמי סהדי כיון דא"צ לכתוב בשטר כהן אין העדים צריכין לדקדק אם מה שהוא כותב הוא אמת או שקר ואין דרכם לדקדק בזה ובש"ס דיבמות (דף צ"ב) אהך דתצא מזה ומזה דקנסוה רבנן וקאמר דנשאת ע"פ שני עדים לא קנסוה דמאי הוי לה למיעבד ואקשינן ממתני' דידן דקנסוה רבנן ומה הוי לה למיעבד וקאמר איבעי' לה לאקרויי גיטא עיי"ש ובמקום עמידה דא"צ לכתוב אף אי נימא דמ"מ בשינה פסול מטעם דיש חשש לעז והיינו דאם ירצה הבעל לערער ויאמר שלא הי' במקום זה כלל וכלל יוכל להוציא לעז על הגט וע"כ חששו חז"ל לזה אבל האשה א"צ לדקדק בזה וגם אין דרכה לדקדק בדבר שא"צ מן הדין לכתבו כמו שאין העדים מדקדקין בזה וא"כ לא הי' לן לקנוס אותה כמו בנשאת ע"פ עדים דלדעת המשנה לא קנסוה ולכך מוקי לה בסופר דבזה דרך האשה לדקדק וגם העדים צריכין לדקדק כיון דצריך לכתבו וכיוצא בזה כתבתי בספרי ישועות יעקב ליישב דברי הפוסקים שהוכיחו ממתני' דנקט שמו ושמה ולא נקט שם אביהם ש"מ שאינו צריך לכתבו ועדיין קשה דהרי בשינה שם אביהם הסכימו רוב הפוסקים דפסול ואמאי לא נקט שם אביהם וכתבתי ליישב עד"ז ודו"ק:

נחזור לעניננו דלכאורה יש כאן פסול גמור כיון דשינה שם אבי האשה יאמרו אשה אחרת היא שגירש ואינו מועיל מה שיש בזה חשש עיגון ע"כ שמתי לבי בענין חניכת אבות ולא גוף השמות והנה הדבר ברור דאף לדעת הסוברים דאם לא כתב שם אבי האיש או האשה פסול ולכתחלה פשיטא דצריך לכתבו מדין הש"ס אכן חניכת האבות פשיטא דאין חיוב לכתוב אף לכתחלה מדין הש"ס ודבר זה מבואר להדיא בס' ש"ג פרק השולח וז"ל בשם יהודה צריך לכתוב המכונה ליאין וכינוי האבות לא יכתוב כלל וכן הוא להדיא בשו"ת מהרי"ק שורש ק"ו בענין חניכת הר"ר יהודע שכתב שאין לכתוב כלל חניכת אבות עייש"ה אמנם