ישועות יעקב קיד

למען לא תצטרך לחלוץ מאחי בעלה וטרם שהגיע הגט לידה הלך הבעל לעולמו ולא נמסר הגט ליד האשה כלל והיבם בעת ההוא עדיין לא הגיע לכלל גדלות שיהי' ראוי לחליצה והרב המנוח מו"ה אלעזר אב"ד מבראד התירה לעלמא בלי חליצה ואמנם כבוד שארי הגאון אבד"ק לובלין מיחה בדבר שלא תנשא האשה לאיש זר עד שתחלוץ וכעת היבם כבר הגיע לכלל שנותיו והביא שערות באופן שראוי לחלוץ רק שאביו אינו מסכים על החליצה אם לא יצא מפי שאין מקום להתירה בלי חליצה והנה זה כמה נשאלתי בזה ולא רציתי להשיב מכמה טעמים וכעת הודיע לי מעכ"ת שהדבר מוכרח מאוד אמרתי מבלי לעבור על דברי רבים אבוא עם הספר:

הנה לא נפלאת היא דעת הרבה פוסקים דסוברין דאף דגבי מזכה גט לאשתו במקום יבם ספיקא הוא אי חשיב זכות אבל במקום יבם קטן שתצטרך להמתין זמן מרובה עד יגדל היבם פשיטא דהגט זכות הוא לה כמו דקאמר הש"ס במס' גיטין בעי לאנטורי ליבם קטן עייש"ה מלבד דהמעיין במרדכי דלא ברירא לי' הך מילתא גם נראה לי לפי מנהגינו שמגרשה בגט גמור עפ"י תקנת מהר"י מפריז לא שייך זה כיון דהגט מצד עצמו חוב הוא להאשה ואמרינן טב למיתב טן דו דהיינו תחת הבעל וחוששת שאם בעלה יחי' ויתרפא מחליו לא ירצה להחזירה עוד ותיעגן ואמנם במגרש את אשתו במקום יבם על תנאי כמו שנהגו בימי חכמי התלמוד והגאונים הקדמונים קודם שנתפשט תקנת מהר"י מפריז או בכהן אף בזמנינו זה כיון שמגרשה על תנאי א"כ כשיחי' בעלה תוכל לחזור אליו ואין ביד הבעל לגרשה ורק כשימות בעלה יהי' הגט חל למפרע א"כ לא שייך ניחותא דבעלה וצריך לומר דניחא לה להיות זקוקה ליבם ובמקום שהיו מיבמין [וע"כ אף בזמן הזה לא חשבינן לה זכות ובעי חליצה ועיין ביש"ש ובס' ט"ז] ובזה סוברים הרבנים הגאונים הנ"ל ביבם קטן שתהי' צריכה להמתין עד אשר יגדל ותמתין זמן הרבה לא שייך לומר דניחא לה להיות עם היבם בצוותא חדא וע"כ זכות הוא לה להתגרש ממנו ואי דניחא לה בצוותא דבעלה וע"כ נכנסת לספק שמא תפול לפני יבם קטן הרי אם יעמוד הבעל מחליו יתבטל הגט ממילא אבל איך נימא מספק שמא ימות ויהי' הגט זכות לה חשיב זכות תיכף וכבר הארכתי בזה במקום אחר:

ועוד נראה לי דדוקא באופן הנאמר במרדכי בשם אביאסף שהי' היבם קטן ובמקום רחוק מאוד שאי אפשר לבא לשם אם לא בטורח גדול וכהך עובדא דנאמר בפרק מי שאחזו דבעי למינטר תליסר שנין והבו דלא להוסיף עלה ובענין שלפניו שהי' גט גמור ולא גט על תנאי והיבם אם כי לא הגיע לפירקו אבל לא הי' קטן כל כך לזאת דעתי מסכמת לדעת ש"ב הגאון מלובלין שצריכה חליצה ויש בידי אריכות דברים בזה וכאן לקצר אני צריך:

דברי ידידו יעקב אורינשטיין:

סימן כח. שנית על ענין הנ"ל לק' לובלין להרב מ' ישראל בן החסיד זצ"ל. מכתבו קבלתי וכבר כתבתי להרב החסיד אבד"ק אוזרב כי האשה צריכה לחלוץ מאחי בעלה אשר הלך לעולמו ועתה באתי להוסיף דברים אשר נשמטו במכתבי להרב הנ"ל הנה בש"ס דגיטין (דף כ"ז) השולח גט ממדה"י נותן לה בחזקת שהוא קיים ואקשינן עלה מהך דאומר לאשה ה"ז גיטך סמוך למיתתי אסורה לאכול בתרומה דשמא זהו שעה הסמוך למיתתו ומשני תרומה אגיטין קא רמית תרומה אפשר גט לא אפשר ופירש"י דאי נחוש להכא אין לך שולח גט לאשתו ותהי' עגונה וזה לי ימים הקשיתי בחידושי אי נימא דמזכה גט לאשתו במקום יבם מועיל אף אם מת קודם שהגיע הגט לידה א"כ אמאי חשיב לא אפשר הא אפשר לזכות לה גט ע"י אחר והשליח שעושה להלכה יאמר לו זכה ואמנם אנן קיי"ל דמזכה גט לאשתו במקום יבם חולצת ולא מתיבמת דזימנין דרחמא לי' וזימנין דסניא לי' ואמנם עדיין קשה בהא דקאמר הש"ס דלא אפשר והקשה מהר"א מוניסין הובאו דבריו בשו"ת מהר"י טראני חלק אהע"ז הא אפשר שימסור לה הגט ותחלוץ מאחי בעלה דאז מותרת ממ"נ ותירץ דיש בזה חשש ביטול מצות יבמין וע"כ אסור להשליח שימסור לידה הגט כדי שאם יתברר שמת תוכל להתיבם וע"כ חשיב לא אפשר אבל אם הוא אומר לשליח זכה דאז בלא"ה אינה מתיבמת מהני גט וחליצה וכבר הקשיתי קושי' זו בחידושי לטור אהע"ז ואמנם העיקר בהך דמזכה גט במקום יבם דחשיב זכות היינו באופן שעיקר הגט הוא בתנאי דאם ימות בלי זרע דאז תהי' זקוקה ליבם אז יהי' הגט גט גמור ואם לא ימות לא יהא גט בזה חשיב זכות דסניא לי' ליבם ולפי המסקנא ספק זכות דזימנין דסניא לי' וזימנין דרחמא לי' אבל במגורשת גט גמור פשיטא דחוב הוא לה דמה שנתגרשה מבעלה בודאי חוב הוא ושמא לא תהי' זקוקה ליבם כלל וא"כ שם אם יגרשנה ע"י שליח גט על תנאי איך תוכל להנשא ע"י הגט הזה כיון שאינה יודעת שמא בעלה חי ואין הגט חל וע"כ צ"ל שיגרש אותה גירושין גמורים בין יחי' בין ימות וכבר כתבתי דבאופן זה אין כאן זכות דניחא לה שלא תתגרש מבעלה דגט אשה חוב הוא לה ויש ראי' למ"ש דבגט גמור אף ביבם קטן לא חשיב זכות מש"ס ב"ק (דף ) גבי נתן הכסף קאמר שם אלא מעתה יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלי חליצה דעל דעת כן לא נתקדשה ומשני טב למיתב טן דו וכו' ופירש"י דכיון דניחא לה לשבת תחת בעלה היא נכנסת לספק זה שתפול לפני מו"ש והנה אף דבמו"ש לא שבקינן לה דתיהוי בהדי' והא דאמרינן דעל דעת כן לא נתקדשה אף דכופין אותו לחלוץ ממנה כמו דדרשינן סמוכין לענין יבמה שנפלה לפני מו"ש שאין חוסמין אותה צריך לומר דאיירי באופן שא"א לכוף אותו לחלוץ וא"כ ע"כ תהי' עגונה עד ימות עולם מ"מ אמרינן טב למיתב טן דו שתהי' תחת בעלה ואף שאחר מיתתו