ישועות מלכו צז

הדחק להחמיר ואם הבעל לא ירצה לגרשה מחדש אסור לו לישא אשה אחרת ואע"פ שבדברי רמ"א סי' קי"ט מבואר שאם נמצא פסול בגט אין עליו חרגמ"ה היינו ברוצה לגרשה שנית והאשה אינה רוצה, לא כשהיא רוצה והוא מעכב כנ"ל נכון: וע"ד סירכא דבוקה בס' תרתי לריעותא אם היא ריעותא כ"ד הנה גוף התרתי לריעותא אין לו שורש בש"ס ופוסקים קמאי כי מדברי הראב"ד בסירכא תלוי' ע"ג הבועה אין ראי' ובקל יש לדחות, אמנם האחרונים החמירו ודרשו תילי תילין של הלכות, ועכ"ז נראה שמה שתפסו האחרונים בסירכא דבוקה הסרה על ידי קליפה לריעותא גדולה אינו כן לפענ"ד שהרי לדעת הרמב"ם ור"ת והרז"ה בריאה הסרוכה למקום שאין הנקב פוסל כשר ע"י נפיחה ומבואר בדבריהם דגם בהעלתה צמחים כשר אע"ג דהו"ל תרתי לריעותא ואע"ג דלא קיי"ל כן מ"מ בספק תרתי לריעותא לא נחשב הקליפה לריעותא אחר שלדעת גדולי הראשונים כשרה גם בהעלתה צמחים, אמנם מאונה לאונה של"כ איני אומר לא איסור ולא היתר: וע"ד הקאלאשען אשר שמע כ"ת בשמי שאסרתי אותם משום חשש שעטנז, לא סיימו קמי' דמר שפיר אני לא אסרתי אותם רק חתני הגאון אבד"ק קאליש וכעת בק' פיעטרקאוו הוא אסרם וחלקו עליו ונהגו היתר: וע"ד החוטין הנקראים קלעצלעך פעדעמליך אשר בקש כ"ת לחקור עליהם, אהובי ידידי הנה בכל מדינה נשתנה מנהג האומנים ונכון יותר שיחקור מעכ"ת שיחי' במקומות הגדולים בקיוב ובזיטאמר ובברדיטשוב מה מעשיהם אם מצמר גפן או מפשתן: ידידו ישראל יהושע. סימן פא ב"ה יום א' כ' לחודש טבת תרל"ט לפ"ק. לכבוד ידידי הרב הגאון הגדול מעוז ומגדל מו"ה שמשון ארנשטיין נר"י האבד"ק אזארקאוו אחדשה"ט, בדבר הגט הנשלח מאמעריקא ונמצא טעות בהרשאה וחששו עבור זה שהמסדר אינו בקי בטיב גיטין וקידושין לכן נתעכב ולא ניתן הגט והבעל נשא שם אשה אחרת עפ"י נימוסי המדינה דשם לכן יש חשש עיגון גדול ובפרט כי נכתב משם אשר בעוד ב' חדשים ירחיק הבעל נדוד והנה בעיקר הדין אחר שאין כאן בגוף הגט שום ריעותא ונכתב ע"ל היו"ט רק בהרשאה נכתב שיבוש הא ודאי שהסופר שמש בכתיבת גיטין רק שנשתבש בכתיבת הרשאה אשר נתחדש זה מקרוב ע"פ אחד מחכמי לבוב שחשב להמציא תקנה ע"י גט שנשלח על הפאסט לחוש לדעת האוסרין שהביא הר"ן בפ"ב דגיטין ובזה שנעשה ע"י שני שלוחין יצא חשש זה והם דברים שאין הדעת נוחה הימנו וכבר ראיתי לאחד מגאוני דורינו שלא נחה דעתו מזה והוא באמת דבר זר מאוד שאין ראוי לנהוג כן כ"א למנות שליח א' ע"י כתב כמש"כ רע"א להקל בשעת עיגון, אמנם בלא ספק המסדר הזה שראה נוהגין כן לכן נתקלקל בזה אבל אין לחוש שטעה בכתיבת הגט עצמו ואין לנו לחוש במקום עיגון שמא אירע לו דבר זר שאינו שכיח כדמוכח בדף י"ח בגיטין עיי"ש לכן עצה היעוצה לשלוח לשם שיכתוב הסופר גט אחר (כי בגט הזה כפי ששמעתי יש חשש שבטלו הבעל) ולשלוח לשם נוסח הרשאה באה"ט ולכתוב באה"ט שהבעל ממנה לשליח להולכה פלוני בן פלוני לא לעשות ע"י שני שלוחין אמנם עכ"ז לחומר איסור אמרתי לצאת עוד שאחר שתקבל האשה הג"פ ששלחו ע"י פאסט וימסור השליח לידה (וטוב מאד שאחר שהבעל יודע לכתוב שיקיים הבעל בח"י את הרשאה וכזה שמכירין בלאדז חת"י אך קיום לדיני הרשאה) ואח"ז יכתוב הבעל בח"י שהרי הבעל יכול לכתוב ויכתוב שהוא ממנה לפב"פ הסופר הדר בעיר לאדז שהוא יכתוב ג"פ לאשתו פב"פ ועדים פב"פ יחתמו והרי הג"פ הסכים בסי' ק"כ ס"ק כ"ח להקל בשעת הדחק שיכתוב בכת"י שממנה שליח אחר שאפשר להכיר חת"י בלאדזי גם יכתבו העדים שאמר בע"פ שממנה את הסופר פב"פ והעדים פב"פ ופב"פ לחתום והשליח פב"פ למסור לידה ובזה נצא מידי חששות דאחר דלרוב סומכין על כת"י שממנה הסופר בלאדזי והעדים כל כי האי נסמוך על הגט ששלח הבעל מאמעריקא: ידידו ישראל יהושע. סימן פב ב"ה כ"ה אלול תרמ"ה לפ"ק קוטנא. השאלה מובנה מתוך התשובה סי' פ"ד. שוכן שמים יכתבהו ויחתמהו בספר החיים כבוד הרב הגדול מעוז ומגדל מגזע ישישים בנן של קדושים כקש"ת מ' יחיאל מיכל נרו האבד"ק סלאוויטא. בדבר המתנה שנתן המגרש לאיש א' ושמו מיכל בר"מ, מתנה זו אין בה ממש דהו"ל דבר שלא בא לעולם וגם מחמת קנין אודייתא ל"מ כיון שהוא דבר שאין נתפס בקנין ומה שכ"ת חשש מחמת די"ל דאפשר שכיון בדרך חיוב דיכול להתחייב עצמו בדשלב"ל אין לשון השטר מורה כן שהרי כתב שנתן לו במתנה גמורה מעכשיו ושאין לו שום שיור וזכות ובלשון חיוב נשאר לו זכות שהרי גוף הנייר הוא שלו אלא שיש עליו שיעבוד, ובלא"ה אין לשון זה שהוא מתנה סובל לשון שיעבוד הגוף, אמנם יש לעיין בזה אם לדמותו דהא דב"ב דף מ' ע"ב גבי מתנתא טמירתא ואע"ג דיש לחלק בין גט דקיי"ל כאביי דגילוי דעת לאו מלתא היא מ"מ יש לדמותו להא דאמרינן שם ד' ל"ד בעובדא דר"ש עיי"ש אלא דכאן ביטל הבעל המודעות, אמנם ראיתי בלשון הגב"ע שהעדים זכרו שהם ידעו מהאונס ובאנסוהו לגרש ל"מ ביטל מודעה א"כ נכון לשלוח אחר העדים והם יעידו על עצם האונס וגם יאמרו נוסח השבועה שנשבע המגרש ואם יראה לב"ד שלא הי' כאן אונס ע"פ הדין כבר דיברו מזה האחרונים ועוד חזון למועד אחר היו"ט הבע"ל לעיין בעומק הלכה ועכ"פ מהראוי לדרוש את העדים אחר שכתבו שהכירו באונסו לידע מהות האונס: ידידו הדוש"ת בלונ"ח ולחיים טובים יכתב ויחתם סימן פג ב"ה יום ג' ט' אדר שני תרמ"ו לפ"ק פה קוטנא. להרב הנ"ל. בענין הנ"ל. מכתבו הגיעני, וצר לי מאד בזה הענין כמה הוא קשה משני הצדדים להקל באיסור א"א וגם לעגן אשה רכה בשנים הוא קשה גם יש בזה תקלות רבות כי ירבו הרורנם לעשות כמעשיהם אמת אם הי' הזמן ראוי לזה הי' נכון לגדור הדבר בתקנות רבות