ישועות מלכו צג

סימן עג ב"ה עש"ק כ"ב למ"ט מונים תרל"ד לפ"ק. החיים והשלום לכבוד ידידי הרב המאוה"ג וכו' מו"ה משה נר"י דומ"צ בק' גאשעלסק: חשתי לתקנות עגונות להשיבו תיכף כמבוקשו, ע"ד הגט הנשלח ממדינת אמעריקא ונכתב בגט שם אבי האשה אליה ונקרא באמת כן אך לס"ת נקרא אליהו, והחתימה היא אלי' בר"ת, הנה בשינוי כזה יש להקל אחר שאינו שינוי שם ממש, והגאון נו"ב כמדומה שהקיל גם כן בזה: וע"ד שנכתב בהרשאת השליח שממנה את יוסף בן דוב בעריל בערלינער מנאשעלסק וזה יוסף אינו בן בעריל כ"א בן הירשל ויש עוד יוסף בן בעריל אבל לא נקרא בערלינער גם לא הי' דר בנאשעלסק בעת שהמגרש עזב העיר ומעלתו צידד שנראה יותר שנתכוון ליוסל בן הירשל וטעה בשם אביו, הנה לזה יש עצה קלה שהרי יכול לעשות שליח דשליח. וכן נכתב בהרשאה א"כ יכול בן בעריל למנות את בן הירשל ויהי' שליח ממנ"פ, וזה פשוט, אמנם אחר שגם בזה יש לגמגם קצת שהרי השני אינו נקרא בערלינער, נכון להסר מכל הספיקות כי לפ"מ שנראה מדברי כ"ת נוהגין שם ע"פ הוראת אחד מחכמי לבוב שהבעל מוסר שם לשליח לידו ממש והשליח ראשון עושה שליח בכתב ע"י בי דואר וממנה שליח שני ולפי המבואר בש"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף מ"ב כשמסר השליח ראשון ליד השליח השני ומת השני יכול הראשון ליטול מיורשיו אלמא דלא כלתה שליחתו דראשון וכן הדין באם השני א"ר להיות שליח לא כלתה עדיין שליחותי' דראשון א"כ נהי דהבעל הרחיק מעיר נויא יארק השליח ראשון עדיין שם ויכול למנות את בן הירשל וזה נכון בלא פקפוק, אמנם מי יודע מה יולד יום אפשר שגם השליח הראשון ירחיק או יתקלקל הגט. יתן בן הירשל ע"י שליחות בן בעריל תיכף הגט לידה והאשה צריכה בלא"ה להמתין ג' חדשים ואל יקרע מעכ"ת הגט ואח"כ יכתוב מעכ"ת לנוייארק שהשליח ראשון ימנה את בן הירשל וזה יהי' תשו' על מכתבו אשר יכתוב להמסדרים ויתנו אח"כ מחדש ובזה יסירו כל הספיקות: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן עד את התחלת התשובה לא מצאתי. להחזיק בקרקע מקרי בדיקות ולא דייקא משא"כ כשמעידין על הלואה מקרי גוף הדבר ודייקי שפיר ומה"ט נמי אינו דומה נד"ד לדברי הר"ן דהתם עיקר השאלה אם אחי בעלה קיים או שמת התם מקרי בדיקות אבל כששאלו לכתוב בספר שם אבי' זה עיקר הגדה שלו אמרינן דדייק. ומלבד זה לא כל הנושאין שוים שהרי כיון שהוא דר עם אשתו איזה שנים והיו לו בנים ממנה והדרך קרוב למקום אבי' והוא חי רובא דאינשא ידעי שם אבי' ואם לא ידע הי' לו לומר שא"י מ"ל לשנות משם אליעזר לשם יצחק בפרט שמתחילת כתיבת הגט עד הנתינה לשליח מיד הבעל הי' זמן רב כשיעור כתיבת הגט בודאי רמי אנפשי' אמנם מעכ"ת סמך עצמו על האומדנא שבקש מקודם להשתדל להרשות לו לצאת מבית הסוהר לבית המסדר ומ"ל להטעות את הב"ד והעדים על לא דבר ובודאי טעה, ואין באומדנא זו כדאי להתיר ערוה החמורה שהרי אפשר שבתחילה נתרצה ולבסוף נמלך ושינה במכוון שחזר מנתינת הגט ולפי שירא מלחזור שהרי אם יחזור בנתינת הגט קרוב הדבר אשר שר בית הסהר יקצוף עליו כדי נזיפה וכדי הכאה שהרי אין לו רשות אלא שהשר נכמרו רחמיו על האשה להתירה מכבלי עיגון ובאם יחזור בודאי יכעוס עליו ויאמר אחוכי קמחיכת בי, ומה שהביא מדברי תוס' גיטין דף כ"ד אינו אלא תימה דהתם כשאין ריעותא לא תלינן כלל בחזרה משא"כ הכא דאיכא ריעותא: (ובהא ענינא אי תלינן בחזרה נימא בי' מלתא הנה הטור בא"ע סי' ל"ח הביא בשם הר"מ ז"ל דמעשה קודם לתנאי היינו שנתן לה ואח"כ התנה, וע"ז השיג הטור הא תכ"ד בגיטין וקידושין לאו כדיבור דמי, והרב"י כתב דפשוט דלק"מ דע"כ לא קאמרינן דתכ"ד לאו כ"ד אלא בחזר בו אבל כשהוא דרך תנאי ודאי הוי מהני כלומר דתוכ"ד ודאי אין לנו לתלות בחזרה אלא דפרושי קא מפרש, ולכאורה נראה שגם הטור ז"ל מודה דתוכ"ד אין לנו לתלות בחזרה אלא דס"ל כמש"כ התוס' בר"פ השולח דאפי' למ"ד גילוי דעתא בגיטא מילתא הוא היינו בדבר הנודע לכל עולם אבל באם קודם נתינת הגט לא הוברר לנו אף שאח"כ נתברר לנו שהי' בדעתו לבטלו מקרי דברים שבלב ואף שדברים שבלב שידוע לכל העולם הו"ל דברים צריך שנדע קודם נתינה אבל אם אז הי' דברים שבלב אף שאחר נתינה נתברר לנו כוונתו לא מהני, אלא דקשה ע"ז מהא דתנן בפ' האומר מעשה בא' שאמר כתבו גט לאשתי ונפל מן הגג ומת אמר רשב"ג אם מעצמו נפל הר"ז גט ומבואר בר"מ ז"ל ובטוש"ע סי' קמ"א סעיף י"ז דאף אם כתבו ונתנו קודם שנפל כשנפל אח"כ הר"ז גט למפרע והשתא איכא למידק לפ"ד התוס' דגילוי דעת דבתר המעשה לא מהני כיון דבהאי שעתא לא נתברר וה"ל דברים שבלב אף דלבתר הכי נתברר לכ"ע מחשבתו לא מהני והרי הכא ברי שאמר כתבו גט רצה לשחק בה ובודאי אם נתנו לידה הגט בטל מד"ת מה בכך שעתה אחר הנתינה נתברר הא הו"ל דברים שבלב בעת הנתינה וכיון דבשעת נתינה לא הו"ל שליחו של הבעל צריך אח"כ לחזור וליטול ממנה ולומר הא גיטך מיהו מגופה דמתני' ל"ק ע"ד התוס' דאיכא למימר כדפרשו בתוספתא דנותנין אחר שנפל מן הגג כשחי עדיין בעת נתינה אבל מדברי הר"מ ז"ל והש"ע קשה, ולומר שהם ז"ל חולקין ע"ד התוס' קשה שהטור יסתום לגמרי שלא כדברי התוס' ולא יביא דעתם כלל, ולקו' זו העירני אחד מגאוני זמננו ואפשר לחלק דע"כ לא כתבו, חסר): גם מה שהביא מדברי הרא"מ במים עמוקים סי' ל"א עיינתי שם ולא מצאתי הכרח ותמה על עצמך שהרי קיי"ל בא"ע סי' ל"ז בשידך אחת מבנות ואפי' עסוקין באותו ענין ואמר אח"כ בתך מקודשת לי הרי כולן מקודשת מספק דתלינן שחזר כיון דאיכא ריעותא שלא פירש ק"ו כאן דאי אפשר להכחיש החוש דרובא דרובא דאינשי יודעין שם אבי אשתם כשהוא חי ובפרט כשהוא בדרך קרוב ודר עמה איזה שנים אין ספק שהוא ריעותא יותר מהאי דבתך דתלינן בחזרה, ומהא דכתבו הראשונים בגיטין דף פ"ה גבי לכתוב ודין דאם לא עירער הבעל לא חיישינן פשיטא דאין כאן ראי' כמבואר, ונבוא לחקירה השנית באם נתברר שטעה הבעל בשם אבי' אי מהני כשמוחזקין שם אבי' מגט כיון שכבר חתמו העדים, והנה כ"כ במכתבי הקדום דהו"ל מזויף מתוכו שהרי העדים כשחתמו חתמו על חספא בעלמא דאנן השתא בשיטות רוב הפוסקים קיימינן דשינה שם האב מה"ת הגט בטל והו"ל כאלו חתמו עדים קודם שנכתב השטר דאפי' בשאר שטרות פסול כמש"כ התוס' בגיטין דף ד' ע"א בד"ה מודה ר"א ומ"ש האחרונים ז"ל מהא דגט מקושר לאו מלתא היא דנהי דבמקושר חותמים העדים על כל