ישועות מלכו צב

לשמה הו"ל כלא חתמו כלל, ועי' תוס' גיטין דף ד' ע"א בד"ה מודה ר"א, ונראה דאפי' החולקין על הגאונים וס"ל דאינו אלא פסול דרבנן מ"מ בלא חתמו כלל מודי (ועי' בקידושין פרק האיש מקדש גבי באתרי דנהגו בפשוט ועביד מקושר ע"ש בפרש"י ז"ל): ולפ"ז יש לעיין בהא דקיי"ל בסי' ק"ל ס"ו בחתמו אחורי הגט דכשר בעידי מסירה וצריך לומר דהתם בידע הבעל שיחתמו כך: ועדיין אני מסופק בהלך הבעל למדה"י ולא חתמו כלל אי כשר דאיכא למימר כיון דתקינו רבנן כך לא הוי קפידא ונ"ע מההוא דמקושר שכתבנו א"כ בנד"ד דלא חתמו כלל אם לא הי' הבעל בשעה שחתמו ולא ידע מזה י"ל דהגט בטל ואם ידע בשעת נתינה י"ל דמחל: מיהו יש לעיין בכתב על תנאי ולא נתקיים לא מהני מחילה כדכתבו התוס' שם מיהו י"ל כיון דאינו תנאי גמור אלא קפידא עדיף ומהני מחילה וא"כ אם הבעל ידע מזה ונתרצה בשעת נתינה מהני וא"כ אינו אלא פסול דרבנן, ומה שרצה כ"ת לסמוך ע"ד המרדכי דפסול מדרבנן כשר במקום עיגון אינו נראה כן מדברי הפוסקים לכן קשה להקל והתה"ד לא צידד להכשיר רק בחק תוכות כיון דהמעשה אמת אבל כאן הו"ל מזוייף מתוכו ופסול מדרבנן לכן צ"ע להקל בזה, אך יש לעיין בדין זה אם הסופר סייע עמו שעיקר החתימה הי' ע"י דאם לא הי' רק מסייע יש להכשיר ותו לא מידי רק החיים והשלום: נאום ישראל יהושע חופ"ק פולטוסק סימן ע ב"ה ר"ח מנחם אב תר"ן לפ"ק פה קוטנא. לכבוד הרב המאה"ג וכו' מו"ה אפרים פישל ליברמאן אבד"ק וולאדאווי. ע"ד האיש שגירש את אשתו וקבל סך ממון עבור הגט ואחר נסיעתו מעיר שגירש ערער ששינה שם אביו בגט שנכתב בן משה מרדכי ובאמת לא הי' שמו כן רק מרדכי לבד, הנה לא הודיעני מעכ"ת אם הוחזק בעיר שלשים יום בשם אביו משה מרדכי לכן ימחול כ"ת להשיב תיכף תורף המעשה ואז אראה להשיב לו כאשר יורוני מן השמים: ידידו ישראל יהושע חו"פק קוטנא יצ"ו סימן עא ב"ה י"א טבת תרנ"א לפ"ק. כבוד י"נ הרב הגאון המפורסם ערוגת הבושם מו"ה אלי' חיים מייזלש אבד"ק לאדז. האשה הנעצבת אשר היא עגונה זה כי"א שנה, והנה נכתב בהגט שהיא בת לוי ואבי' איננו לוי, והנה כבר ידוע שהצ"צ אוסר גם במקום עיגון גדול וצוה לשרוף הגט. אמנם חתני הגאון המנוח ז"ל בתשו' נפש חי' על הא"ע הקיל באשה מאפטא שנתגרשה בעיר קעשעניוו ונכתב שהיא בת לוי ולא הי' אבי' לוי, אמנם דעתי לא נוחה מזה, והאמנם כי הקלתי שם זה הי' מעשה שהאשה ובעלה היו יחד בקישענוב ועדי מסירה ידעו שהוא מגרש לאשתו וסמכתי על הנך תלתא רבנן הרלנ"ח והרדב"ז והמבי"ט שהם מקילין גם בשינה שם האב כל שהוחזק בעיר בשם זה ושגם הרא"ש שכתב דלא מהני הוחזק בשינוי בשם האב זה דוקא כשהכירו אותו בשם האב וע"ז כתב הרא"ש נהי דאדם יכול לשנות שמו שם אביו א"י לשנות וכיון שמכירין את שמו שנקרא בו ל"מ אבל כשאין מכירין שם האב מהני הוחזק, וע"ז כתבתי דבמקום שאין חשש רמאות לא בעינן הוחזק ל' יום והבאתי ראיות לזה, וכ"ז שם שהבעל והאשה היו במקום א' ועדי חתימה ומסירה חשבו שהיא בת לוי והוחזקה לבת לוי משא"כ בנד"ד שהאשה עמדה בעת כתיבה במקום רחוק גם במקום נתינה לא הוחזקה לבת לוי ירא אנכי לעשות מעשה נגד הצ"צ: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. ועיין לעיל סי' נ"ג סימן עב ב"ה מ"א למב"י תרנ"ב לפ"ק פה קוטנא. כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם כש"ת מהו' שמשון נר"י אבד"ק קאליש אחדשה"ט בדבר השאלה במומר אחד שנשא אשה בעיר בלאשקי ולא ידעה שהוא מומר, אחר שתי שבועות ברח ממנה והניחה עגונה ונסעה לעיר אחרת להיות משרתת ואח"כ נחלה המומר והביאו אותו לעיר קאליש בבית התעלה של ישראלים והחזיק עצמו בשם יוסף וכאשר שמעה אם האשה שהוא בעיר קאליש נסעה לשם ובקשה מהב"ד לסדר גט עבור בתה ולפי שלא היתה המתגרשת בביתה לא יכלו לתת לה הגט, ע"כ מינו שליח להולכה להוליך לה הגט כאשר תבוא לעיר בלאשקי וכאשר באה האשה לביתה לסדר לה הגט ולתת בידה וראה הרב שנכתב בגט יוסף בן יחיאל שם הבעל וכאשר פתח את כתובתה ראה נכתב שם הבעל חיים יוסף בן יחיאל טובי' ע"כ לא נתן לה הגט ע"כ חזר הגט לעיר קאליש וכאשר חקרו הדבר בעיר אפאטשנע ושם מקום הבעל נכתב שם הב"ד שהמגרש הוא מומר ושהי' שמו ביהדות אשר וכאשר המיר שינה את שמו לשם יוזעף ואביו הי' נקרא יחיאל והגט עדיין לא ניתן, לזה נסתפק מעכ"ת בשתי דברים אחד מצד שינוי השם שהי' שמו אשר ונכתב שם נכרי ב' לדעת קצת פוסקים מומר אינו בר שליחות, הגם שהגט פשוט בסי' קכ"ד כתב שהמנהג להקל, הוא שהמנהג כמבואר בש"ע סי' ק"מ שתזכה להאשה בתורת שליח לקבלה, וכאן כשנמסר הגט ליד השליח לא נודע שהוא מומר ולא מסרו לו רק בתורת שליח להולכה ולא נזכר כלל שום זכי' במסירת השליח, לענ"ד יש להקל במקום עיגון דמצד החשש מומר לאו בר שליחות הוא, לית דחש לה במקום עיגון, גם התה"ד בסי' רל"ז לא חשש רק מטעם שמא יבטלנו וגם זה נראה להקל במקום עיגון, אמנם מצד החשש השני שיש שינוי בשם היהדות אשר ובגט נכתב שם יוסף ולא החזיק בעיר קאליש בשם זה ל' יום רק כ"ח ימים, ומה שכתב כ"מ לצרף שני שבועות של בלאשקי לכ"ח יום של קאליש לא ידעתי אם מצרפים ובש"ס נאמר כל שהחזיק ל' יום בעיר אמנם הדעת נוטה אחרי שהבליעל הזה בעודו בין ישראלים נוהג מנהגי ישראל ובפאס שלו נכתב בשם יוזעף ע"כ קורא שמו שם יוסף שהוא קרוב לשם יוזעף לכן קרוב הדבר שהחזיק עצמו בשם יוסף ל' יום, ייטיב לחקור על הימים אשר הי' בעיירות הסמוכים לקאליש אם נקרא בשם יוסף עכ"ז איני רוצה לסמוך ע"ז רק לצרף איזה רב מפורסם: ידידו הדוש"ת ישראל יהושע חופ"ק קוטנא.