ישועות מלכו ט

שלא תמוט דודאי בדבר שצריך בהפרשה דעת לא יצא י"ח והיינו דלא אשכחן בכל הש"ס רגלה של זו חטאת או אשם כולה חטאת או אשם דכיון דאין באין בנדבה]: והנה בההוא ענינא דכתב הרב המאוה"ג אבד"ק ראדזין כבר הארכתי בדרוש לשבת שובה שנת תריב"ל הרבה ואין רצוני להאריך כעת אפס בקצרה כי הנה מש"כ הרבה מאחרונים דשאני שבת משאר איסורים דשבת הותרה ולא שאר איסורים דבשאר איסורים הוא בגדר דחוי', הוא דבר זר וסותר לדברי גדולי ראשונים והכי מסתבר דלא קיל שבת טפי משאר איסורין [ובס' ג"ו להגאון פ"מ נסתפק אי לאוי דשבת כגון מחמר חמירי לענין דנחשב ככופר בכה"ת כולה ולי נראה לה"ר מתוס' יבמות ל"ג ע"ב (ד"ה אמר שכתבו דלאו דשבת הוי קל משאר לאוין ולא חאיל קל על חמור וא"נ דאף בלאוי דשבת הוי ככופר בכה"ת הא אשכחן חומרא בלאוי דשבת ולמה יהא קל על חמור יע"ש בתוס', ובזה נדחה נמי דברי הגאון מוהר"י בתומים סי' ל"ד בלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד דפסול לעדות דחמור ודו"ק] (כונתו א"כ מצינו חומרא בלאוי דשבת דהוי ניתן לאזהרת מיתת ב"ד] ומה שהביא הרב ראי' מהא דנלמד ביומא דף פ"ה מפקוח נפש דדוחה עבודה ועבודה דוחה שבת ועבודה בשבת הותרה כדאמרינן ביומא מ"ו ע"ב לאו מלתא הוא דעיקר ילפותא מפקוח נפש דדוחה עבודה ומלתא דפשיטא דפקוח נפש דדוחה עבודה אינו אלא רק בגדר דחוי' והא דלא ילפינן [בפקוח נפש] מעבודה דהותרה בשבת, היינו משום דלא אפשר בענין אחר כמוש"כ התוס' ביבמות דף ה': ד"ה כולה ודף ג' ד"ה ל"ת] דלא מצי למילף מיבום דאשת אח דמצותו בכך והא דיומא דף מ"ו (דמבואר דהותרה אף דתמיד אפשר בלי דחוי' בחול] כשאר קרבנות ציבור [כגון מוספי שבת] מלבד דגם שם כר"ח אלא כרבה כמוש"כ הרמב"ם ז"ל בפ"י מה' תו"מ אף גם שם מצוה אחת היא דתמידין [ומצות תמיד בע"כ שידחה שבת] וזה פשוט: וזאת אמרתי להעיר למש"כ הרשב"א בחי' לשבת ר"פ ר' אליעזר דמילה דלא אמרינן הא דר"ל דכ"מ שאתה יכול לקיים העשה והל"ת אלא במקום שיש לקיים בלי שום עקירת איסור אבל אם יש רק נ"מ בין עקירת איסור אחד לשני איסורין לא, א"כ קשה הא דבעי במנחות ר"פ ר' ישמעאל ב' גרוגרות בב' עוקצין וג' בעוקץ אחד מהו, ופשיט דלמעט בקצירה עדיף, איפכא מסתברא דגרוגרות הג' כיון דאינו לצורך חולה כלל אסור מדאורייתא ושתי עוקצין כיון דע"כ צריך לחלל שבת בקצירה שוב אין נ"מ בין עוקץ א' לב' לפ"ד הרשב"א, ואולי י"ל דמודה הרשב"א דמדרבנן אסור אלא מדאורייתא וי"ל דס"ל דלרבוי' בשיעורין מדרבנן א"כ מיושב קושית הר"ן בפ"ב דביצה על הרשב"א דס"ל דלרבוי' בשיעורין דרבנן אסור מסוגיא זו ע"ש, ולמש"כ אדרבא מסוגיא זו יש ראי' לשי' הרשב"א (דא"נ דהוא דאורייתא הדרי קו' לדוכתן דיותר עדיף בשתי עוקצין דבמלאכה אחת או בשתים לא הוי רק מדרבנן וריבוי בשיעורין דאורייתא]: אמנם מה שנתלבטו הרשב"א והתוס' בסוגי' זו באפשר לקיים שניהם לר"א לא ידעתי איך אישתמיט לרבותינו סוגיא ערוכה דעירובין דף ק"ג דר"א ס"ל אף היכי דאפשר למיעבד מאתמול נמי דוחה ואולי ס"ל לחלק בין היכי דהתחיל החיוב מאתמול ** (אך יש לעיין לשי' התוס' רי"ד דמילה לא הוי מ"ע שהז"ג דכל ח' מחויב להתעסק בדבר א"כ מילה נמי מקרי התחיל החיוב מאתמול.) ולא ידעתי מי הכריחם לכך: ידידו הדוש"ת ישראל יהושע. סימן יט ב"ה ז' שבט תרמ"ו לפ"ק קוטנא. להרב וכו' מו"ה אהרן נ"י דומ"צ בק' ראדום יצ"ו. בשבוע העברה קבלתי מכתב מהגביר ר' איצלי יאסקאוויץ מעיר ראדום איך שהי' שם בש"ק והלך לבית הטבילה וראה שהמקוה חמה ביותר עד שבשר אדם נכוה, ושאל לכ"ת וא"ל שפותחין הקנה שהקיטור נכנס בו למקוה מבעו"י והולך כל הלילה וא"ל כ"ת שבהוראתי נעשה זאת, וע"ז הקשה הרבני הנזכר שהרי יש בזה איסור שמא יחתה בגחלים גם מצד רחיצה בחמין בשבת, והנה איני זוכר אם נשאלתי מכ"ת ע"ז אמנם שמעתי והוגד לי אשר בק' טריסק עושין כן ע"פ הוראת הרב דשם, גם כמדומה ששמעתי מגאון א' אשר גם הה"ק מוהר"ש זצ"ל מק' בעלז הנהיג כך ועכ"ז אין להקל כ"כ שיהא חם ביותר כי אם החשש שמא יחתה י"ל כיון דנעשה בלא ספק ע"י נכרי הו"ל שבות דשבות במקום מצוה וצורך רבים, עכ"ז רחוק בעיני שיהא חם ביותר בלילי טבת הארוכות מבלי שיצטרך להוסיף מים בלילה ולהבעיר אש תחת היורה הגדולה גם חשש רחיצה בחמין שייך לכן לפ"ד טוב הדבר להחמיר שלא יהא חם ביותר רק ממוזג כי אין להורות דבר התמוה לרבים: נאום ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן כ בדבר הטע"ג אם לסמוך עליהם לדון בצוה"פ, כ"כ המג"א בסי' סק"ב, והוא מירושלמי, דצוה"פ צריך דוקא שיעשה לשם צוה"פ ואע"ג דבלחי העומד מאליו קיי"ל כאביי, בצוה"פ צריך שיעשה לשם צוה"פ ואפשר דגם רמ"א לא הקל אלא בעשה לשם סוכת מצוה דהו"ל כעשאן לכך, משא"כ בניד"ד, גם לפי דברי המג"א בסי' שס"ג ס"ק כ"ח דוקא בסוכה הקילו שאינו אלא חומרא בעלמא, וכבר נשאלתי זה לי ימים רבים וכתבתי דל"מ והוכחתי שם בהוכחות: אמנם אח"כ הוגד לי כי הגאון המנוח מלבוב היקל בזה והדפיס כן בס' תשובותיו ואין הספר הזה נמצא פה עירנו לכן לא אוכל לדון על דבריו, גם מש"כ הרב שיחי' בס' נפש חי' בענין צוה"פ שעשאה מה"ל די"ל גם אם לא נעצו קנה גבוה בארץ תחת החוט מכוון תחתיו מ"מ כיון שכדור הזכוכית מחובר לעמוד ע"י לבוד נחשב העמוד הבולט למעלה כאילו אינו, הרבה יש לדון בדבר אלא שאין כאן ענין, כי לדעתי בין הקנה שלמעלה בין הקנים שמעמיד ע"ג צריכין שיהי' עשויין לשם צוה"פ ולאשר כי לא אדון אנכי בהלכה זו קצרתי ואומר שלום לכ"ת ידידו ישראל יהושע. סימן כא ב"ה ב' דר"ח תמוז תרמ"ז לפ"ק קוטנא. החיים והשלום וכ"ט לכבוד י"נ הרב הגאון הגדול מגזע ישישים פאר הדור כבוד שמו המהולל מו"ה חיים בערלין. מכתבו הנכבד הופיע אל עבר פני זה זמן והנה הי' בדעתי לכתוב לכ"ת באריכות בפרט כי בימי