ישועות מלכו עב

סימן כט ב"ה י"ד שבט תר"ן לפ"ק. כבוד ידידי הרב המפורסם מו"ה יושע נ"י אבד"ק נויארק יצ"ו. בדבר העגונה רבקה בת ר' דוב שנשרף בעלה בירך ב"ר יעקב דוד והעיד ר' ש"י בר' י"א שהלך ביום ש"ק לשפיטאהל יום אחד אחר השריפה למען הכיר אותו ומצא חלק רב מן המכנסים אשר הי' לבוש בהם וגם הארבע כנפות הי' עוד עליו ובתוך אמתחת של המכנסים אשר נשארו ג"כ כאוד מוצל מאש מצא מפחח אחד קטן שהי' לו מהמסגרת אשר בפתח מקום דירתו כי המסגרת הי' (קלאפשלאס) שדרך בני אדם שם לשום קלאפשלאס על הדלת למען לא יוכל לפתוח איש זר את הדלת בשום מפתח אחר רק במה שיקנו מיד בלקחם את המסגרת ואז ישיגו שנים אחד מסר לאשתו והשני החזיק באמתחת תמיד למען כאשר יבוא לביתו יוכל לכנוס לביתו, וכאשר מצא בו את כל אלה הלך מיד להאשה הנ"ל וראשונה פתח במפתח הזה שמצא באמתחתו ותיכף הראה לו אשתו ארבע כנפות שדומה לזה במראה ובצבע וגם המכנסיים הכיר החייט אשר הוא עשה בעצמו למענו וגם עוד עדים העידו כנ"ל: הנה זה פשוט שהמפתח הוא מכלים דלא מושלי אינשי אחר שאינו עשוי רק למסגרת זה וא"י לפתוח בו מסגר אחר כמש"כ כ"ת שיחי' ודעת רוב הפוסקים להקל בכלים דלא מושלי, גם יש לצדד ולצרף גם דעת המבי"ט בתשו' הביאו האחרונים דאם ידעינן שזה הלך במקום זה ונאבד ונמצא במקום זה אמרינן זה שנאבד זה נמצא וה"נ הרי ידוע שזה האיש שהי' בעלה הי' בבית זה בעת שיצאה התבערה לכן יש להקל בעיגון גדול כזה: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא יצ"ו סימן ל ב"ה ז"ך מרחשון תרמ"ה לפ"ק קוטנא. שלום וכ"ט לכבוד ידידי הרב המאה"ג חכם ונבון נחית לעומקא דדינא כש"ת מו"ה נתן גלאנטי שיחי' האבד"ק ליפסק. נועם אמרותיו הגיעני, והנה גם אני מסכים בשריותא דהא אתתא ב"פ אשר היתה אשת ר' א"א פ' כי העדות מספיק להתירה לכל מי שתרצה כי הסימנים אשר באזן ואשר ברגל ] באוזן לא הי' שפה על האוזן כמו שיש לכל בנ"א שפה נוטה לצד הלחיים ואצל ההרוג זענען די אוירען געוואקסען גלייך פלאטשעק גאר אהן א שפה ארים כן העידו וכן נמצא באוזן אחד והשני לא נמצא עוד כלל, ובהרגל הי' סי' לפי הגדת עדות (אינו זוכר אם על ב' הרגלים או על א'] איז געווען דער גראבער פינגער אראפף איין געבויגען אז מען האט דאס גליד ארויס געזעהן וכן נמצא ברגל הימין] קרובים להיות כסימנים מובהקים ובהצטרפם יחד בודאי יש להתיר, אע"ג דלדעת כמה רבוותא אין שני סימנים אמצעים מצטרפין לסי' מובהקים לא כל הסימנים אמצעים שווין, גם בהצטרף הסימנים מהבגדים ושאר אומדנות, גם כי ידענו כי הלך בדרך זה ולא נשמע שנאבד שום איש קרוב למקום זה גם שאר אמתלאות ואומדנות, לכן נראה פשוט שהאשה הזאת ב"פ בת ר' י"י מותרת לכל דיתיצביין בעה"ח יום הנ"ל: נאום ישראל יהושע חופ"ק קוטנא סימן לא ב"ה אור ליום ה' ח"י טבת תרמ"ג לפ"ק קוטנא שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגדול מעוז ומגדל מ' צבי הירש נר"י אבד"ק ווישאגראד יצ"ו. אחדשה"ט בדבר השאלה, כבר נתפשט המנהג לסמוך ע"ד מהר"ל וחכ"צ לסמוך על סי' אמצעים בצירוף ט"ע דכלים בפרט כאן שיש הרבה כלים דל"ש בהם מושלי ולחשש שכחה ל"ח כמש"כ הש"מ דל"ח לאבדה וכמו כן ל"ח לשכחה כדמוכח בהא דטבעת דל"ח לשאלה: אמנם מש"כ עוד להתיר מטעם קורבה כ"כ דאין לסמוך ע"ז דהא גם באבדה אין סומכין על קורבה כדמוכח מהא דסימנים וסימנים יניח ואין סומכין על קורבה וכן במצא שט"ח אע"פ שאין הספק אלא על שני בנ"א וכן בההיא ארבא לא אזלינן בתר קורבה גבי ממון גם כשאין מוחזק שום אחד ולא אזלינן בתר קורבא אלא כשאין שום אחד מוחזק והבע"ד לפנינו וטוענין שמא ואין ללמוד מזה כלל גבי עגונא [עיין ישועות ישראל סי' ס"ה סק"ט]: ומש"כ מעלתו דגם בעגלה הערופה איכא חזקת פטור לקרבן אין לדברים הללו הבנה כלל מלבד דמה ענין עגונא שהוא דבר שבערוה ודומה לממון לשאר איסורין וחיובין, גם שם אין שום חזקה כלל שהרי כשיש ב' או ג' עיירות שוות יש לכל אחת חזקה דפטור ואין לדמותו להא דשני שבילין כמש"כ בחי' לחו"מ סי' מ"ט ובשאר מקומות כדמוכח מהא דפרוטה בכיסי בשלהי מעילה וכן ממקדש שתי אחיות ובלא"ה הדבר זר מאד אמנם בגוף הדין הדבר פשוט שהאשה הזאת מותרת לינשא בלי שום חשש: ישראל יהושע חוב"ק קוטנא. וע"ד התמונות שעושין על הלחם מכוער הדבר ונכון לשנות הצורה: סימן לב שאלה האשה שנסע בעלה ללאנדאן ונשתהה שם ובמשך הזמן כתב מכתבים לאשתו והיא כתבה אליו ובמכתבו האחרון שאל אותה להודע אם לא יהי' עליו עונש הקיר"ה אם ישיב לביתו ועל זאת השיבה לו ביום ב' תצוה וביום 17 -טען מערץ שני מכתבים ומני אז לא השיגה ממנו שום ידיעה, והנה בא מכתב מהרב מלאנדאן שנמצא שם אחד נטבע במים ופדחתו וחוטמו ופרצוף פניו לא היו קיימים כי הי' זמן רב במים רק ניכר שנמול, ומצאו במלבושיו שני מכתבים אחד מ"ב תצוה וא' מיום 17 -טען מערץ ששלחה לו אשתו בפעם האחרון יותר לא מצאו שום סימן אם יש למצוא היתר להעגונה הרכה הזאת: תשובה ב"ה ב' דר"ח תמוז תרל"ז קוטנא. שלום וכ"ט לכבוד י"נ הרב הגדול מגזע ישישים כש"ת מ' יחזקאל שיחי' האבד"ק ווישאגראד. מכתבו לנכון הגיעני והנה קשה לבנות יסוד על פלפולים בענין זה להתיר, והאמת כי אין לנו בזה אלא לילך בעקבות הראשונים האיתנים כי נתפרץ המנהג להתיר בכלים דלא מושלי אינשא והמכתבים הנמצאים הם באמת דברים שאין דרכם להשאיל כמש"כ