ישועות מלכו סו

כמו כל אשה שמותרת לבעלה ולא גזרינן שמא יעכר חלבה כדמוכח להדיא מדברי תוס' יבמות פ' החולץ וכתובות פ' אע"פ הכלל נ"ל ברור שאין להטיל עלי' כל החומרות שזכר כ"ת שאין להם מקום כלל לפי דעת המקילין שאנו סומכין עליהן במזנה בדיעבד: הלכך סיומא דפסקא הבעל ישליש משכנות לערך מאה זהובים ויתן הולד למינקת נכרית ומלבד זה ישבע שבועה חמורה שיתן בכל שבוע ג' זהובים וחצי שכר מינקת עד י"ח חודש מלידת הולד ובאם יעבור ע"ז אסור לו לדור עם אשתו ויהי' המאה זהובים נחלטים עבור הוולד והילד לתנו למינקת נכרית וטוב לתנו למי שאין לה בעל יותר מזה אין להחמיר על הבעל כלל: ידידו הדוש"ת ישראל יהושע החופ"ק קוטנא. סימן יז בעזהי"ת יום א' כ' תמוז תרל"ח לפ"ק קוטנא הצומות יתהפכו לנחמות, ועיניו יחזו בנין החומות כבוד ידידי הרב המאוה"ג החה"ש מו"ה אפרים אוירבאך האבד"ק מעזריטש הגדול יצ"ו. מכתבו הגיעני ביום אתמול בש"ק העבר ועל אחרון ראשון, ע"ד הערלית האשכנזית הבאה ממדינת עסטרייך זה כשנה עם בעלה וילד יונק שדי אמו וזה כחצי שנה אשר באה כמה פעמים לפני יהודים ואמרם שהילד איננה בנה כי הוא מילדי העברים ואשה אחת מק"ק בראד שנראה לה שהיתה פנוי', [כי הלכה פריעת ראש כדרך הבתולות] נתנה לה להניק את הילד ואח"כ שכר האדון ממעזריטש את בעלה והביאה עמה את הילד הזה, ועתה אשר הוא כבן שני שנים רוצת להחזירו לקהל יהודים וכבר נסעה עם השר מעיר מעזריטש לק"ק, בראד אולי תכיר את אם הילד ולא יכלה להכיר את האם וכעת רוצים איזה בע"ב להחזיק את הילד ולגדלו, אמנם הם שאלו את משפט הילד האם מותרים להאכילו נבילות וטריפות או צריכים לגדלו כילד ישראל וגם אם יגדל הנער אם יהי' רשאי לישא אשה ישראלית או יהי' דינו כדין אסופי שצריך לישא גיורת וע"ז כתב כ"ת שאם בתחילת ביאתה החזיקה את הילד הזה לבנה והוחזקה לאם תו אין מאמינים לה שאינו בנה כמבואר בפ' עשרה יוחסין דסוקלין ושורפין על החזקות וכן הוא בש"ע א"ע סי' י"ט, אמנם קודם שאמרה שאינו בנה בזה י"ל דמהימנינין לה, ואע"ג שהוא מהול אמרינן דאפשר שהוא ואבי' הם ישמעאלים או שנולד מהול, זה ת"ד: אבל לפ"ד סימן דמהול הוא סימן מובהק כמו נקב יש בצד אות פלוני ואע"ג דאיכא מיעוטא דמיעוטא שנולדין כשהן מהולין מ"מ לא אשכחן דאזלינן בתר חזקה דל' יום אלא במקום שלא הי' חזקה או רובא להיפך כההוא דאשה שבאה לירושלים ובנה מורכב על כתיפה שהרי ע"כ יש להוולד אם ואין החזקה שכרוך אחרי' אלא לברר הרוב וכמש"כ הר"ן בפ' האומר בקידושין גבי קדשתי את בתי וכן באח ואחות רובא דנשי ילדו זכרים ונקבות ואין החזקה אלא לברר אבל במקום שבשעה שהוחזקה הי' נגד הרוב או חזקה לא שמענו שיהא מועיל החזקה, ובמקום אחר הוכחתי מדברי רמ"ה ב"ב ומדברי הרא"ש בתשובה חילוק זה דכל שהחזיקה עצמה נגד חזקה לא מהני, ואל תשיבני מאשה ואיש שבאו ממה"י דהתם כיון ששניהם לפנינו ומחזיקין עצמם בחזקת איש ואשה ל"ש חזקת פנוי' שהרי בידן לקדש ולנשא כיון ששניהם מרוצים, אבל אשה שבאה ממה"י והחזיקה עצמה שהיא נשואה לאיש אחד מרחוק אע"פ שהחזיקה עצמה זמן רב ל"מ חזקה, ומהני אמתלא, וכבר הארכתי בזה בתשו' והבאתי ראי' ברורה מדברי הרמ"א בתשו', ואע"ג דלכאורה לא משמע הכי מאיזה מקומות כבר ישבנו שם, א"כ כאן דאיכא רובא שרוב אינם נולדים כשהן מהולים וכמש"כ הרשב"א והר"ן בפ' ר"א דמילה דף קל"ה דלא חיישינן לנולד כשהוא מהול דלא חיישינן למיעוט וכ"כ הכ"מ בפ"א מה' מילה, ואע"ג שמדברי הבעהמ"א נראה שחולק ע"ז נראה שגם הוא אינו חולק על החוש דהוא מיעוט אלא דלכתחילה כיון דאפשר לתקן ע"י הטפת דם ברית מטיפין, וכ"נ שכבר ראינו שגם מיעוט שנולדים כשהן מהולים מ"מ ניכר קצת שמקצת ציצין הגם שאין מעכבין בדיעבד את המילה מ"מ מחוברין וניכר בין הנימולין ע"י ב"א לבין הנימולים שנולדים כך א"כ כשאנו רואין שהוא נימל כהוגן בלא שום שיור הר"ז רוב גמור ולא אשכחן שתהא נאמנת בחזקה שהחזיקה עצמה לגרע את הרוב שהי' קודם שהחזיקה עצמה ואפי' אם לא הי' ידוע אז שהוא מהול מה בכך, עתה רואין אנו אותו מהול ונתגלה שהי' מהול למפרע קודם שהחזיקה עצמה ואין לנו לומר שמלה אותו עתה, שזה מוקשה מדעת ול"ש כלל וגם אין לנו לחוש שמא האם היא מישמעאלים שמלין את בניהם שהרי אנו דנין על חזקה שהחזיקה אותו לבן והרי היא עצמה החזיקה את עצמה תיכף שהיא מעמי אשכנז שנפרדים בארצם ולשונם ונמוסם ממנהגי ישמעאלים. גם כי בקל יוכל להתברר שהיא איננו מילדי הישמעאלים ומעתה לו יהי' שאינו אלא ספק מ"מ ודאי מצוה לקבלו לקהל ישראל וגם אם הי' נכרי הא קיי"ל דגר קטן מקבלין אותו לגייר ובגר קטן שאביו ואמו באין להתגייר לד"ה מקבלין דניחא להו מה דעביד אביהן וכאן אביהו ואמו מבקשין שיקבלו אותו לגייר ואין רצונם להחזיק אותו אצלם ויהודים רוצים להחזיקו ולזונו ולפרנסו ולגדלו ואין לך זכות גדול מזה, א"כ ודאי מקבלין אותו ומטבילין אותו ע"ד ב"ד, וגם לחוש לדעת רז"ה בס' המאור דחיישינן לכתחילה לנולד שהוא מהול טוב להטיף ממנו דם ברית ואע"ג דבנולד כשהוא מהול חיישינן שמא ערלה כבושה וצריך לדקדק היטב מ"מ כיון שלרוב הפוסקים ל"ח לנולד כשהוא מהול וגם דעת רז"ה בנולד כשהוא מהול אינו אלא חששא שמא ערלה כבושה היא אין להחמיר ביותר רק להטיף קצת דם ברית, ולענין להשיאו אשה כשיגדל הנה בנמצא מהול אין לחוש לאסופי, אמנם כבר הוקשה בחי' מוהרי"ט ניהו דאין חשש אסופי מ"מ לא נפיק אכתי מחשש שתוקי, ונכון בזה מה שתירץ בתשו' נו"ב דדוקא בשתוקי שאנו מכירין את האם וידענו עכ"פ שנולד בזנות אבל בנמצא מהול די"ל דמשום חשש רעבון ולא הי' ריעותא כלל כיון שלא נמצא במקום סכנה ויש לתלותו שנולד בכשרות אין חוששין כלל, אבל בנד"ד עשתה האם שלא כהוגן שמסרה ילד ישראל ביד נכרית בפרט אם נאמין לדברי הערלית שהיתה בחזקת בתולה ופנוי' וה"ז כפנוי' שעוברה שהוולד שתוקי, אמנם נראה דגם בזה יש לתלות שלא הי' שום חשש זנות כי שכיח הדבר באם לא נמצא מינקת ישראלית והאם אין בכחה להניק גם אין ביכולתה לשכור מינקת ישראלית ואפי' נכרית שתניק בביתה שנותנת לנכרית להניק בביתה והמינקת פשעה במה שנסעה עם בנה למרחקים, איברא שיש בזה הרבה לדין אבל אחר שהוולד הוא עתה בן שתי שנים אין לנו לחתוך הדין עתה בהכשירו של הוולד אחר שקרוב הדבר שברבות הזמנים אפשר יתברר הדבר עוד בענינו של הוולד הזה וטוב הדבר לכתוב לבראד להכריז בביהכ"נ דשם וגם בסביבות שנמצא נער מהול אצל נכרית ושהיא הגידה שישראלית נתנה לה להניק, גם טוב לחקור במתינות