ישועות מלכו סה

ואח"כ ילדה ולא התחילה להניק כלל, כ"א נתנה למינקת וינקה אותה כט"ז חדשים ואח"כ גמלה אותה, אם מותרת לינשא בתוך כ"ד חודש, הנה כבר נתפשט המנהג במדינה זו להקל בלא התחילה כלל להניק, מה גם כשנולד אחר הגירושין, גם הגאון בעל חות דעת בספרו נחלת יעקב כתב להקל וכן ראיתי עושין מעשה להקל: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן יג ב"ה יום ב' כ"ד שבט תרנ"ב לפ"ק פה קוטנא. שוכ"ט לכבוד הרב וכו' מו"ה יעקב בן ר' ישראל נר"י. אחדשה"ט מכתבו הראשון גם השני קבלתי, הנה בדבר שנחלקו הראשונים אם היולדת גם לשבעה נאמר ג"כ שיפורא גרים שתוכל לילד גם לחמשה חדשים ושני ימים יום א' מראשון ויום א' מהשביעי נחלקו הפוסקים, שדעת מוהרי"ט ביולדת לשבעה נלמד מקרא דשמואל דכתיב ויהי לתקופת הימים, מיעוט תקופות שתים מיעוט ימים שתים שהן קפ"ד ימים שני תקופות של צ"א יום ושני ימים ולא אמרינן שיפורא גרים הן אמת שגם חכמי ש"ס נחלקו בזה כי בירושלמי ריש החולץ מבואר להדי' כדברי הרמ"א שבחמישים ימים הולד ניכר וזה כי בז' חדשים גם כן שיפורא גרים וחמשה חדשים נחשבים קמ"ז או קמ"ח ימים ושני ימים מהחודש הראשון ומהאחרון של הז' הרי ק"נ ימים והעובר ניכר בשליש ימים שהם חמישים יום, אמנם בירושלמי שם בפרק הנזכר הלכה י"א מבואר שם פלוגתא בזה וכן הוא בש"ס דילן נדה דף ל"ח, וראיות מוהרי"ט מקרא הנזכר דשמואל ויהי לתקופות הימים יש לדחות דקרא דכתיב בשמואל ויהי לתקופות מיעוט תקופות שנים י"ל דהא בירושלמי דשתי יצירות הוי בתשעה ובז' ואם תחילת יצירה הי' לתשעה לא הי' אפשר לחיות אם נולד לז', כמו כן נאמר שגם ביצירות לז' או לט' יש שני מיני יצירות אם לחדשי חמה אם לחדשי לבנה, וכן מבואר בתוס' בכורות דף כ"א בבהמה דקה שיולדת לה' חדשים יש מהם שנולדת לחדשי חמה ויש מהם שנולדת לחדשי לבנה, וכן הוא בירושלמי פרק החולץ גבי בהמה גסה טמאה שיולדת לי"ב חודש שנולדת לחדשי חמה שהם שס"ה ימים ויש מהם שיולדת לחדשי לבנה שהם שנ"ד או שנ"ה ימים, וככה נאמר ג"כ שיולדת לז' יש מהם לחדשי חמה ויש מהם לחדשי לבנה, וגם בשמואל אם כי הי' ביצירתו לז' לא הי' אלא לחדשי חמה לכן מה שהביא ראי' לזה שא"א לחיות הולד בפחות בזה אין ראי', ולפי דעתי הספק הזה א"א להכריע כלל בזה"ז אחרי שבלתי מוכרע גם לחכמי ש"ס, ולכן בנד"ד כיון שלדעת הירושלמי יולדת לשבעה עוברה ניכר לשליש ימי' חמישים יום אם ירצה לקיימה אין שום חשש למעוברת חבירו אחר שהיא מכחישה שטוענת בבירור שאינה יודעת משום רע ואין כאן שום חשש דאורייתא וגם אין הבעל מכחישה בבירור:. ובזה אסיים ואומר שלום ישראל יהושע חופ"ק קוטנא יצ"ו (עיין לקמן צ"ב צ"ג) סימן יד בונה ירושלים ינחם עמו בכפלים, לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם ערוגת הבושם כקש"ת מו"ה אלי' חיים מייזלש שיחי' האבד"ק לאדזי יצ"ו. אחדשה"ט המכ"ז מעירכם דפק על פתחי אודות המשודכת שלו, אשר ילדה חמשה ילדים בחיי בעלה ולא התחילה להניק והששי ילדה אחר מיתת בעלה איזה חדשים וג"כ לא התחילה להניק, הנה חלילה לי להורות באתרא דמר, אמנם אם יסכים כ"ת לזה אחר שנראה לעינים שהוא לטובת יתומים וא"א לבעל שהוא חשוכי בנים להמתין זמן רב כ"כ והיא לא הניקה מעולם בחיי' ברצון בעלה בחמשה בנים שילדה והולד הזה נולד אחר מיתת בעלה לכן עכ"פ יש להקל אחר ט"ו חדשים, וכבר יצאה הוראה זו להיתר מגדולי הדור אשר לפנינו הקדושים אשר בארץ המה, אחר שתשכור מינקת בערכאות באופן היותר מועיל כנלפע"ד, והנה אין מדרכי להאריך בפלפולים: ידידו הדוש"ת ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן טו ב"ה ג' סיון תרכ"א. החוה"ש וכ"ט לכבוד ידידי הרב החריף מו"ה אברהם משה נ"י בלובין. כן באו אלי אמרותיו הנעימים בדבר הזונה שנשאת לבעל וילדה בן והנאני בראותי שכ"ת חש לתקנת הוולד וחשש פיקוח נפש כי בודאי קשין גירושין לאשה זאת גם לבנה כי תהרגהו לזאת נצטרך בכל היכולת וכעצת רמ"א ז"ל להקל במזנה, וזה עצתי שהבעל ישליש ליד מעכ"ת משכנות בשופי שיהיו שווין לכה"פ מאה זהובים ותוך ל' ללידת הבן יראה הבעל להכין מינקת שתניק את הילד לכל הפחות י"ח חודש, ואם היות כי מאה זהובים לפי ערך הוא מצער עכ"ז לפי הנראה תוכלו לעשות השתדלות בזה אצל אנשי העיר כי קשין גירושין גם כי זה לטובת הוולד לטובת עני והוא חשש סכנות נפשות לוולד באם תצטרך להתגרש כי תעזוב בלי ספק את הוולד, ולפ"ד לא נאמר חזקה אימא לא קטלה לברה אלא בולד כשר אבל בילדי זנונים אנן סהדי דחשידי להכי גם יש אתי טעמים אחרים להקל במזנה לכן דעתי נוטה להתיר לבעל לישהה עם אשתו אחרי שישליש הבעל צרכי מינקת והבעל הבטיח לי שישליש סך הנ"ל ויזמין לה מינקת בתוך ל' ללידת הבן: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן טז ב"ה עש"ק י"ג סיון תרכ"א, לפ"ק. כבוד ידידי הרב החריף מו"ה אברהם משה בלובין. הגיעני אמרותיו ע"י המכ"ז והנה כ"כ איזה טעמים כי יש להקל במזנה כפסק רמ"א ז"ל ואף הצ"צ שחולק מודה בדיעבד, והרי אף בגרושה כתב הרב ב"י בסי' י"ג שראה מקילין בתוך שיעור הכרה ואפי' התחילה להניק וכתב הרב"י דכיון דמידי דרבנן סמכינן ארשב"א ק"ו במקום שנשאת: ועתה אבוא על דבריו שכתב דבהגהות מרדכי פ' החולץ כתב לאסור במינקת נכרית, ומעלתו לא דק כי הג"ה זו היא לפי דין הש"ס דאסור ליתן למינקת ורצה אחד להקל לתת למינקת נכרית בעש"ג דהוא כמו ריש גלותא וע"ז כתב טעמים להחמיר ולא עדיף ממינקת ישראלית אבל אנן בדידן דמקילינן במזנה אין לנו להחמיר במינקת נכרית, ומש"כ כ"ת דנכרית חשידי אשפ"ד ולא יתיחד אדם עמהם, תמה ע"ע הרי מעשים בכל יום דלא קפדי אהכי וע"כ דבזה"ז לא חשידי, גם בלא"ה לפ"ד ר"ש הזקן דלא גזרו בגרושה אף בלא נתנה למינקת לא גזרו