ישועות מלכו סא

מג' קהילות הרי דזה קיל יותר משלא לישא שתי נשים דשלא לישא ב' נשים צריך ק' רבנים מג' ארצות ובזה שלא לגרש בע"כ גם מג' קהילות סגי, ויש לי סמך דא"צ ק' אלא בשלושים סגי ומעתה בנד"ד אם יתברר שאין לה אורח כנשים יש להתיר לגרש בע"כ ע"י רשות מג' קהילות ושלושים ת"ח: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן ז ב"ה כ' תמוז שנתרן. כבוד י"נ הרב הגאון המפרסם מו"ה יהודא אבד"ק פלאצק יצ"ו. ע"ד המורדת שברחה ועיגנה את בעלה כשנה וחצי, הדבר פשוט שמותר לו לישא אחרת בלא היתר מק' רבנים וכן מבואר להדיא בראב"ן ובתשו' ר"מ ב"ר ברוך, ואני הכרתי איש אחד שהתיר לו הגאון בעל ח"ש לישא אחרת ברואה מחמת תשמיש כיון שבטל מכל אישות, ואין ראי' מאנשי ריינוס שהחמירו לזכות גט לאשה מומרת חדא שהטו"ז התיר ושאנו לא נהיגי במדינה זו כבני ריינוס ונהרא נהרא ופשטי', ויודע אני כמה מעשים שהתירו בלא היתר מק' רבנים, וכבר ישבתי כל השגות הצ"צ על הטו"ז גם כתבתי בחי' דאע"ג דלא בעי היתר מק' רבנים אבל היתר מג' בעי דלא לעבוד אינש דינא לנפשי' עיין תומים חו"מ סי' ד' בשם רבינו קלונומוס לכן אין מתירין לו עד שיזכה גט לאשתו להצילה מאיסור א"א, וזה כוונת התה"ד והמהרי"ק, כלל הדבר כל שע"י פשיעתה הפסידה הכתובה גם תקנת רגמ"ה אבדה, ורגמ"ה לא תיקן אלא לאשה שיש לה כתובה, ע"כ הדבר פשוט כביעותא בכותחא כי הב"ח לא החמיר בפשעה כמורדת ועע"ד, ולרמ"א לעולם מותרת אלא דאנן קיי"ל כהאחרונים אבל חלילה להחמיר גם בעע"ד או במורדת, ומ"מ צריך הבעל להשליש גט ולהודיע לה שכל אימת שתתרצה תקבל הגט ע"י פאסט כמנהג עתה: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן ח ב"ה ו' שבט תרנ"א לפ"ק. כבוד ידידי, הרב המאוה"ג וכו' מו"ה אברהם גליקסמאן אבד"ק סלוזעווא יצ"ו. ע"ד השאלה אשר אשה ברחה מבעלה עם נוצרי אחד זה יותר משנתיים ימים לאמעריקא אם נודע הדבר עפ"י שכינים שהבעל לא פשע נגדה והיא מרצון נפשה ברחה ממנו עם נוצרי לאמעריקא יותר משנתיים ימים יש להתיר לבעל לישא אשה אחרת בלא היתר מאה רבנים רק עפ"י ב"ד של שלשה, אמנם נכון שהבעל ישליש גט שיהא מוכן ביד הב"ד אימתי שתרצה לבוא לקבל גיטה או שתעשה שליח לקבלה עפ"י כתב ותשלחו לה זאת למדינת אמעריקא למען תדע כי הגט מוכן ביד הב"ד ואם תרצה היא או שלוחה לקבלה ותשלחו לה שטר נוסח שלישות הקבלה ותחתים שם עדים, ואם כה תעשו אחר שתדעו בבירור שהבעל לא פשע נגדה מותר לו לישא אשה אחרת אחר הכנת הגט ואחר הודעה לה: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן ט ב"ה אור ליום ה' י"ד סיון תרל"ה לפ"ק. כבוד ידידי הרב החריף ובקי הוותיק מו"ה זיסקינד הכהן נר"י אבד"ק פיאנטקי. ע"ד השאלה בעסק ביש באשת איש שנתייחדה עם אנשים פריצים אחר שהתרה מעכ"ת וגם אנשי העיר ונוסף ע"ז יש כאן ע"א על טומאה ושאר דברים מכוערים כמבואר בארוכה בג"ע. ועתה הנה ברחה האשה ולא נודע מקומה ודעת מעכ"ת נוטה להתיר להבעל את חרדר"ג ולזכות לה גט, נראה לפענ"ד פשוט לפ"מ דקיי"ל בש"ע א"ע סי' קט"ו דבעוברת על דת לחוד יכול לגרשה בע"כ ואין בזה חשש דחדר"ג מ"ה, ה"ה לענין לישא אשה על אשתו בפרט בנידן דידן שהבעל אומר שהוא מאמין שזנתה ויש רגלים לדבר לכן דעתי נוטה להתיר לו לישא אשה אחרת ואם ירצה לזכות לה גט מה טוב כמבואר בדברי רמ"א סי' א', אמנם מקצת מהאחרונים החמירו לענין לישא אחרת כיון שיש תקנה ע"י מאה רבנים והם סומכין על דברי רמ"א בסי' ק"מ סעיף ה' שכתב ויש מחמירים, עי' תשו' נו"ב סי' צ"ב ואין כ"ז מחוור אצלי ובעיקר הדין קיי"ל שאין כאן שום צד חר"ג מ"ה רק שטוב להיות גט מוכן ולזכות לה גם ישבע הבעל שבאם יהי' באפשר לתת לה גט או לשלוח לה גט יהי' מחויב ליתן ואין להחמיר על הבעל יותר מזה וטוב שיסכים בזה גם כבוד חתני הגאון מקאליש וגם הרב. הגאון מזגיערש שי': דברי ידידו הדו"ש ישראל יהושע. סימן כבוד ידידי הרב המאוה"ג מו"ח דוד אבד"ק אמסטוב. אודות המוכ"ז ר"מ, אם האמת שהיתה עוברת ע"ד א"צ היתר מק' רבנים אחרי שלא נודע מקומה וא"א להזדקדק לה גם כבר הוכחתי במ"א [עי' תשו' סי' ב'] מדברי ס' חסידים דבעוברת על דת א"צ היתר מק' רבנים גם במקום שנהגו להחמיר במומרת ולזכות לה גט אין חולקין על הס' חסידים אלא זיכוי הגט הוא מטעם להפרישה ולהצילה מאיסור א"א אחרי שיש בידינו אבל לא מצד חרגמ"ה ואף את"ל דזיכוי גט הוא מטעם חרגמ"ה מ"מ במדינות אלו לא קבלו עליהם חומרא זו כמוש"כ בתשו' ח"ש: אמנם כ"ז אם הי' שני עדים בדבר אבל כאן אינו אלא ע"א, אמנם מעכ"ת כתב שהי' בידו כתב משפערוב וחתומים בו הרבה אנשים שהיא עוברת על דת ובאופן זה וגם ברחה ולא נודע מקומה אי' פשוט דמותר לישא אחרת בלא היתר ק"ר: נאום ישראל יהושע. סימן יא ב"ה י"ט סיון תרמ"ה לפ"ק קוטנא. שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם מגזע ישישים מו"ה משה נחום נ"י אבדק"ק קאמינקא יצ"ו. מה שדן כ"ת בכהן שנשא מינקת לאחר ט"ו חודש להנקתה שאין כופין לגרש ודאי בהפרשתה, דהא בכהן שנשא זקוקה ליבם שמת ולדה תוך ל' קיי"ל דאין מוציאין אותה מידו כיון דאיכא רבנן דפליגי עלי' רשב"ג סמכינן עליהו כדאמרינן בשבת וביבמות דף ל"ז,