ישועות מלכו ה

מקולין במקום אחר באמרו כי הוא אין צריך לנאמן כי הוא יותר נאמן מכל איש, ואנכי שלחתי אליו להתרות בו שלא יעבור על התקנה שנעשה על ידי וע"י כל אנשי העיר בפרט תקנה כזו שהיא למגדר מלתא להציל את ישראל מאכילת טריפות, אך הוא עומד במרדו ואינו שומע לקול מורים: תשו' בעזהי"ת א' דר"ח אייר ט"ו למב"י תרמ"ז לפ"ק. כבוד יד"נ הרב הגדול מו"ה משה יחיאל שיחי' אבד"ק זאלעשיץ. בדבר השאלה בש"צ אשר פרק עול ופרץ גדר, הדבר ברור שאין כח בידו לפרוץ גדר ותיקון שנעשה ע"י מרא דאתרא עם רוב אנשי עיר, ואם ימאן לקבל דברי חבירות אחר התראת הבית דין הרי הוא כעובר על תקנות ואיסור ב"ד ופסול לעדות אחר שנתפרסם, כמבואר בח"מ סי' ל"ד, אמנם אחשוב כי חלילה לא יעשה כזאת, כ"א ישוב מאולתו ושב ורפא לו: נאום ידידו ישראל יהושע חו"פ קוטנא. סימן ב"ה י"א תמוז תרמ"ז לפ"ק. לכבוד ידידי הרב המאה"ג מגזע קדושים מו"ה קלמן שיחי' אבד"ק ווידאמי יצ"ו. דבר שאלתו בקהלתו שקנו בית אחד שהי' בו ב' חדרים ונתנו חדר אחד להרב לדור בו ובית א' להתפלל ואח"כ עקר הרב דירתו משם ונשאר החדר השני ללמוד בו ולפעמים כאשר הי' דחוק בחדר הא' התפללו בו וכעת רוצים לבנות להם ביהמ"ד ולעשות מהבית בית דירה עבור כ"ת אם אריך למיעבד כן, יראה שאין לזה דין בהכנ"ס של כרכים אלא כשל כפרים, לכן אנשי העיר יכולין לשנות, מדעת אנשי העיר דהיינו עפ"י טובי העיר, בפרט כי יש כמה תיוהות בבית הישן וכמש"כ כ"ת ויהי' להצלחה: נאום ישראל יהושע חופ"ק קוטנא יצ"ו סימן ה שאלה, פה שדירת הרב היא בדוחק מאוד לשבת בה, אך מצד אחד שנכנס בה לבהמ"ד רוצים אלופי הקהל ליקח הביהמ"ד להבית דירה ואצל בהכנ"ס יש להם דירה אחת אשר אם ירחיבו מעט יהי' להם בהמ"ד והספק הוא אם יש היתר לצרף ביהמ"ד לדירה: תשו' לכבוד הרב המאה"ג וכו' מו"ה שמשון ליב שיחי' אבד"ק ריסעשיץ. ב"ה. הנה לסמוך ע"ד הטו"ז בסי' קנ"ב ס"ק א' דבאיכא בי כנישתא אחרינא שרי קשה, אחר שהמג"א חולק עליו, גם שבכאן אין ביהמ"ד אחר ובימות החורף אין מתפללין בביהכנ"ס מפני הקור רק מעט מזעיר, גם אין כאן דוחק אם ימתינו איזה חדשים עד אשר יוגמר הבהמ"ד החדש, לכן לפע"ד קשה להקל: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן ט ב"ה ו' אדר שנת תר"ן לפ"ק פה קוטנא לכבוד הרב המאה"ג וכו' מו"ה אלי' נר"י אבד"ק פרסישחא יצ"ו. בדבר הבהכנ"ס מישוב סקרשין אשר נבנה ע"י השררה, וזה איזה שנים אשר חרב והעכו"ם עושים בו דבר בזיון, הנה למכור אותו ע"י רוב אנשי העיר בודאי מותר, ובשו"ת פני יהושע ח"א ס"ז קרי לי' מצוה דרבים, והלוקח מה שירצה יכול לעשות עם העצים, והקרקע יכול להיות נמכר לגן ירק ועי' בשו"ת פ"י שם ס"ד. ועם המעות יעשו בו צרכי רבים, כי המה צריכים לתקן המקוה שלהם כי נשים שלהם טובלין בנהרות, כן נלע"ד: ידידו ישראל יהושע חו"פ קוטנא יצ"ו, סימן י שאלה, קהלה גבו מעות לצרכי בנין בהמ"ד והפקידו המעות ביד אחד מהם והנפקד קנה במעות ליסטעס נושאי פירות ע"י קופאנעס אם מותר בצוק העתים ליקח את הקופאנעס לצרכי עניי העיר: תשו' ע"ד שינוי מעות מביהמ"ד לצדקה לעניים, הנה בש"ס מגילה פרק בני העיר ובש"ע סי' קנ"ג סעיף י"ג איתא דאם גבו מעות לבנין בהמ"ד ובא להם דבר מצוה מוציאין בה המעות וכן שם סעיף ז' בהכנ"ס של כפרים אם מסכימים טה"ע באותו מכר והי' במעמד אנשי העיר רשאים להוציא המעות לכל מה שירצו, אמנם כל זה בבהכנ"ס או בהמ"ד של כפרים אבל בהכנ"ס או בהמ"ד של כרכים אם לא נבנה על דעת יחיד אסור לשנותו. דזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו ועיין ברא"ש כתובות. ריש פרק הנושא: ישראל יהושע חופ"ק. סימן יא ב"ה יום ד' כ"א תמוז תר"מ לפ"ק קוטנא. החיים והשלום וכ"ט לכבוד י"נ הרב המאה"ג חריף ובקי מ' אברהם אלפס נ"י אבד"ק דרעזנעווצא. אחדשה"ט. אודות השאלה בבהכנ"ס אשר רצו להרחיב את מקום עזרת האנשים ע"י שיסתרו את הכותל המפסיק בין עזרת אנשים לע"נ אמנם לעומת זה יצטרכו, למען יהי' מקום להנשים להתפלל לסתור את כותל המערבי ולהכניס הכותל לפנים באופן שמקצת מהמקום שהי' ע"ע עזרת אנשים יהי' אחר שיכניסו את הכותל לפנים יהי' מקצת מהמקום הזה ע"נ, וכתב מעכ"ת להתיר שהרי זה כמחליף המקום אשר הי' עד הנה עזרת אנשים בעד המקום אחר, וכ"נ עיקר להתיר דהא לפי המבואר בסי' קנ"ג ס"ד לדעת הרמב"ם כמש"כ המג"א היכי דליכא חשש דפשיעותא מותר למכור בהכנ"ס ע"ד לקנות קדושה כיו"ב וה"נ דכוותה **(עיין חכמ"א כלל פ"ו סי' ט"ו ובאבני נזר או"ח קמא ה' ביהכנ"ס. המגיה.)** ואפי' להמחמירין מותר כשמסכימין זטו"ה במעמד אנשי העיר הי' הדבר ברור להתיר כשרואין שיש צורך: וע"ד קושיתו בהא דפרק שבועת העדות דמשביעין ה' פעמים חוץ לב"ד, כבר הרגישו המפורשים יעויין קצוה"ח סי' כ"ח ס"ק ח' ומש"כ בחידושי שם: ידידו הדו"ש ישראל יהושע חופ"ק קוטנא: