ישועות מלכו ד

סימן ג ב"ה כ"ב למב"י תר"נ לפ"ק. לכבוד ידידי הרב המופלג החריף מו"ה צדוק הכהן דיין ומו"צ בעיר זאמישטש. כ"כ במכתבי הקדום שאם היות שמבואר בכמה מקומות בתלמוד שהיו זהירין במצות תכלת גם אחר החורבן בימי האמוראים, זה הי' קודם שנקבע הלכה דתכלת אינה מעכב את הלבן והיו צריכין למצות ציצית כמו שכתוב על כנפי בגדיהם לדורותם. אבל אחר שהוקבע הלכה דתכלת אינה מעכב את הלבן נגנז התכלת דלדורותם לא נאמר אלא על הלבן לא על התכלת, לכן כתבו בשם האר"י ז"ל דעתה אין מצוה בתכלת, ועוד דבקרא כתיב וזכרתם את כל מצות, וזה בזמן שכל מצות נוהגות בדור ההוא לא בזה"ז לכן היו האמוראים האחרונים מסייעים לגנוז התכלת וגם בימי ר' יוסי התחילו בזה אלא שלא קבלו אנשי דורו לפי שעדיין לא הוקבע הלכה, ומה שכתבתם דהא תפילין של ראש אין מעכבין את של יד ואפ"ה נזהרין בכל היכולת בשל ראש זה תימא דהתם חיוב איכא בזה"ז גם בשל ראש משא"כ עתה לפ"ד האר"י ז"ל אין חיוב בתכלת ומסייעי להו הא דגנזוהו בימי האמוראים והרי גם בתקנתא דרבנן אמרינן גזירה עבידא דבטלה ותקנתא דרבנן מקמי' גזירה לא מבטלינן, א"ו כדעת האר"י ז"ל דהאידנא אינו נוהג מצות תכלת, איברא שאם הי' בנמצא תכלת בבירור והי' ידוע לנו כיצד צובעין ודאי הי' ראוי לאחוז במצוה זו אלא שאין לנו בירור גמור שזה הוא תכלת גם מלאכת הצביעה לא נתברר לנו בבירור גמור כי במנחות דף מ"ב ע"ב בתוס' ד"ה וסממנים מבואר כי לדעת רש"י היורה שנותנים לתוכה דם חלזון לצבוע לא היו רשאין לערב סממנים אחרים כ"א דם חלזון לבד, ומה שמבואר בש"ס דמייתינן דם חלזון וסממנים זה הוא שהצמר נותנים לכתחילה עם סממנים כדי שתהא נקי' ותקבל הצבע אבל היורה שנותנים לתוכה הדם חלזון לא הי' רשאין לתת לתוכה שום דבר רק דם חלזון וצמר, אבל דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' ציצית אינו כן אלא כפשט לשון הש"ס דביורה שנותנין החלזון נותנים הסממנים ג"כ ומי יכריע בזה"ז, גם פשט לשון הספרי וגם לשון רש"י במנחות דף מ"ב משמע שאין זה חלזון המוכשר לתכלת, ודברי הרב שיחי' אינו אלא השערה בעלמא ע"כ א"א לסמוך ולסייע את מלאכתו, ולא אוכל לכתוב את אשר עם לבבי בענין התכלת יען כי גם זאת אינו אלא השערה בלבד לכן לא בעה"ח בענין זה: נאום ידידכם ישראל יהושע חופ"ק קוטנא יצ"ו סימן ד ב"ה ז' אדר שני תרמ"א לפ"ק קוטנא. החיים והשלום וכ"ט לכבוד ידידי הרב הגדול מ' אפרים אווערבאך אבד"ק מעזעריטש יצ"ו. מכתבו קבלתי, וע"ד התפילין שנפל עליהם מים וע"י כן נראה הכתב על הקלף מעבר החיצון יפה כתב מעכ"ת להכשיר וכל מש"כ כ"ת הוא כדין וכהלכה ומש"כ כ"ת דמותר גם למחוק האותיות שהן באחורי הכתב כיון שלא נכתבו כלל ע"י אדם רק מעצמם יפה כתב ומ"מ נראה דבאותיות השם אם הם נקראין כתיקון אין למחוק לכתחילה להדיא רק ע"י הערמה גם א"צ למחוק כלל כמש"כ כ"ת: וע"ד שאלתו השני' באשה גרושה, הנה הב"ח בתשובה סי' נ"ח היקל באינה מכירה ואפי' התחילה להניק כל שאינה רוצית אח"כ להניק ולתת למינקת, וראיתי להגאון בעל ח"ד בס' נחלת יעקב בשו"ת שבסוף הספר שגם הוא הסכים להתיר ותמיהני שלא הביא דברי הב"ח כי כל דבריו נכללין בדברי הב"ח, אמנם הטו"ז בסי' י"ג חולק ע"ז ומ"מ כתב דבדיעבד אם נשאת ל"ת, והגם שאין דעתי מכרעת מ"מ נ"ל לסייע קצת דעת הב"ח דגם ר"ת והשאלתות י"ל דמודים בגרושה שא"י להניק שהרי הרשב"א בחי' ליבמות פרק החולץ הביא דברי שאלתות ור"ת והסכים לדבריהם ומ"מ בתשובה כתב בפשיטות להתיר באינו מכירה ונתנו למינקת וזה נוטה לדברי הב"ח דגם השאלתות ור"ת מודים בכה"ג, ואנא עובדא ידענא שבימי חורפי ראיתי שהתירו בפני גאוני קשישאי בגרושה שלא התחילה להניק ונתנה למינקת והגם שהתם לא התחילה כלל להניק מ"מ גם בנ"ד שתכף שהתחילה להניק נתנה רק ע"ד ארעי ע"ד שתיכף שתזדמן לה מינקת תתן למינקת ואחר עבור ימי הלידה נתנה למינקת נראה להקל לעת הצורך קצת שהוא שידוך הגון לפני' אחר י"ח חדש, שכבר הותנתה קודם גירושין שהברירה בידה לתת למינקת והבעל הסכים לזה כמש"כ כ"ת שהיא התחייבה או להניק או לתת למינקת ולשלם שכר הנקה וכן עשתה לכ"נ להקל: ידידו הדוש"ת ישראל יהושע חו"פ קוטנא יצ"ו. סימן ה בעזה"י ער"ח מנחם אב שנתרמ"ו לפ"ק קוטנא. שוכן שמים, יראם בנחמות ירושלים, כבוד האצילים האפרתים יח"ס דק"ק סטאבניץ ובראשם מנהיגי עיר האלופים יחיו. בדבר הש"ץ אשר החזיק זה כמה שנים במלאכתו מלאכת הקודש לירד לפני התיבה ויש לו כתב חזנות זה כט"ו שנים מראשי הקהילה ונכבדי העיר ומן הבד"צ ועתה מקרוב בא איש א' ורוצה להשיג גבולו ולהיות ש"ץ ולדחות אותו מחזקתו וחזקת אבותיו שגם אבותיו היו ש"ץ בק"ק סטאבניץ, והנה הדבר מבואר בא"ח סי' נ"ג דאין מסלקין ש"צ אלא א"כ נמצא בו פסול ואחר שלא נמצא בו פסול ואוחז מעשה אבותיו בידו והולך בדרך הישר חלילה לקפח פרנסתו ולהעבירו מחזקתו וחזקת אבותיו, לכן אם אין הש"ץ החדש רוצה לעמוד בד"ת לב"ד של שלשה הקבועים לדיינים חלילה לשמוע תפילת הש"ץ החדש ואין ספק שתפילתו תועבה, אמנם חלילה לעדת ישראל שלא ישמעו לד"ת ונכון לבי בטוח שבודאי אלו החפצים בהש"ץ חדש לא יעברו בזדון על ד"ת ואז ישכנו בטח ברוב שלום ויזכו לבנין ירושלים: נאום ישראל יהושע חופ"ק הנ"ל. סימן שאלה. הנה פה הי' תמיד המקולין של בשר כשר סמוכים להמקולין של בשר טריפה, וזה ערך ששה שנים אשר נזדמן שהקצבים מכרו בשר טרפה לישראל ר"ל, לכן עשינו תקנה אנכי עם כל אנשי העיר להרחיק המקולין של בשר כשר מהמקולין של בשר טריפה מרחק רב בצד אחר של העיר, גם עשינו תקנה אשר כל המקולין יעמדו במקום אחד ולקחנו איש אחד אשר הוא בן תורה וירא שמים וגם הוא בקי בניקור היטב ועשינו אותו לנאמן שהוא ישגיח תמיד על המקולין של בשר כשר, והנה יש פה איש אחד והוא ש"נ בבית הכנסת ומחמת נגיעת ממון נעשה קצב גם כן ופרץ את הגדר ולקח לו