ישועות מלכו מה

במלאכות שאסורין מדרבנן ובחרישה כיון שמותר עד ר"ה נתיר להם לחרוש עד ר"ה ואח"כ להשקות מים שאינו אלא מדרבנן אבל מלאכות דאורייתא אע"ג ששביעית בזה"ז דרבנן קשה מאד להתיר גם לא יקובל ההיתר ע"י רוב חכמים ובדברי הפלנאה אוהב לטעון שמעתי שכבר שקל למטרפסי' ומחמת טרדה אקצר ואומר שלום ואת חג המצות יחוג בשמחה וששון: סימן נז ע"ד השמיטה דברי רבינו ישעי' הוא בתוס' רי"ד בפ"ק דע"ז שנדפסו זה לא כביר כי התוס' רי"ד הוא מרבינו ישעי' הזקן ואין חולק על זה, וע"ד למכור על שתי שנים אין לזוז מפסק הרמב"ם והש"ע ומה שתמה המל"מ בפי"א מה' שמיטה אינו קו' דהא ביובל איכא קרא מיוחד דצריך להחזירו כמו שהוא בעת מכירה אמנם עכ"ז טוב יותר במכירה ע"מ להחזיר שאין בזה שום חשש: סימן נח להנ"ל. קבלתי מכתבו ובל"נ אשלח ליד הה"ג אבד"ק ביאליסטאק, האמנם החשש שחשש מעכ"ת שיחי' שמא לא ירצה להחזיר כבר הי' נגד עיני והוא רחוק מאד אחר שבל"ס כאשר ימכרו ע"מ להחזיר יראו למכור ע"ס שלא יוכל לחזור ושיוכלו לכופו ע"ז שיחזיר הקרקע לבעלים ואין לנו לחוש שמא יעשה להכשיל את הישראל כדי שיהא שלו למפרע כמבואר בפ"ק דע"ז דף י"ב ואין זה צריך לפנים ומפני הטרדה אקצר ואת חג הבעל יקבל בשמחה וטוב לב: נאום סימן נט בעזהי"ת יום ב' ער"ח אלול תרח"ם לפ"ק פה קוטנא. שוכן שמים יכתבם לחיים כבוד הרבנים המובהקים הישרים בלבותם יראי ד' כבוד מו"ה משה נחום שיחי' ומו"ה טובי' ראזינטאל שיחי'. יקרתם לעבר פני הופיע והנני כמוכרח לכתוב איזה שורות מפני הכבוד, הנה מעולם לא נכנס ספק בלבי שיהא שום חשש איסור בשביעית בזה"ז במכירות שדה לנכרי משום חשש שביתות שדה בשביעית אחר שאין השדה שלו ומי שלבו נוקפו בזה ולדמותו לחמץ שאסור למכור ע"מ להחזיר הלא יוכל למכור לנכרי אשר לבו בטוח שיחזור וימכרנו לאחר זמן, וזה נקל מאוד אצל הגבירים הדרים בח"ל ולא הי' כדאי להרעיש העולם על זה, וגם מצד איסור לא תחנם שאין למכור קרקע בא"י לנכרי, אחר שעושה זאת לטובתו שלבו בטוח שיחזור לו הקרקע משובחת אין שום חשש, ויעיין בר"מ ז"ל בענין מכירת קרקע ויראה שכן הוא ולכן הפי' של קרקע זו כדין פי' של גוי בקרקע שלו וכמו שנהגו מזמן רבינו הב"י בפי' שביעית בקרקע של גוי כן יתנהגו בפי' הללו, ומה שנדפס במכתב עתי הנקרא מליץ על שמי לא מדעתי הי' כי מתחילה לא הסכימה דעתי כלל על היתר שיעבוד ישראל בשביעית גם בקרקע של גוי וכדעת התוס' בגיטין סו"פ הניזקין, אמנם לאשר היושבים עמי דעתם הי' לסמוך על הרב הג' מקאוונא לגמרי בטלתי דעתי, ואח"כ כתבתי להה"ג מביאליסטאק שלא להתיר העבודה בשביעית רק בהסכם רבני א"י כמבואר בירושלמי חביבה אלי קטנה וכו', וזה שנדפס במכתב העתי שלא בידיעתי וברצוני הי' וכלל הדבר כי בהיתר עבודת ישראל בעצמו בשביעית גם בשדה גוים בסודם של מתירים אל תבוא נפשי, אמנם להתיר למכור השדה לא ידעתי מקום לאסור במקום הפסד מרובה, ועכ"ז אני מושך ידי מזה, וזה המעט לא כתבתי אלא לכבודכם, ואבקש מכבודכם לבל יטרידוני עוד בזה, ומה שתמה כבוד הרב משה נחום שדברי ודברי הרב הג' מקאוונא סותרים זא"ז, אני לא ראיתי פלפולו ופסק של הרב הג' מקאוונא לכן אין מקום לקו' זו, אל יחר אפכם על אשר לא פלפלתי בדבריכם כי אחר אשר אין דעתי להתערב עוד בעסק זה לא ראיתי לעיין בדבריכם גם לא קראתי רק איזה שורות: ידידכם הדו"ש ושלום תורתכם ישראל יהושע חופ"ק קוטנא יצ"ו סימן סימן ס בעזהי"ת יום ד' כ"ו מרחשון תרל"ב לפ"ק, לכבוד ידידי החריף הותיק מ' אפרים זלמן נ"י. אחר דשה"ט ע"ד השאלה, אין ספק שדברי הגאון ח"צ הם אמיתים ואע"ג שראיתי לבן המחבר נוב"י במה"ת שתירץ דהא דריב"ל בעוברת בנהר היינו משהוכר עוברה והיתה בחזקת מעוברת אבל בלא הוכר עוברה סילוק וסתות בפרט בשלא הוחזק בג' פעמים אינו ראי', הדבר פשוט שאינו כן כמבואר בדברי הרשב"א במשמרת הבית בדיני נדה ואין להפליא על מוהרי"ק ורמ"א שלא ראו דברי הרשב"א במ"ה כי לא נתפרסם בימיהם בדפוס אבל אנו שזכינו לראותם נראה ודאי כדברי הח"צ והזהיר בדרכיו ורוצה לצאת גם לדעת הרמ"א ולתת לכהן ע"מ להחזיר תע"ב: ידידו הכותב בחפזי ישראל יהושע חוב"ק קוטנא. סימן סא ב"ה י"א למב"י תר"מ לפ"ק קוטנא: כבוד י"נ תלמידי הרב המאוה"ג חו"ב מ' אליעזר מרדכי נ"י האבד"ק סלוזווא, נועם אמרותיו הגיעני, וע"ד האיש אשר מכר פרתו בכסף לבד היינו שנתן לו הערל א' זהוב בעד הפרה כשהיתה מעוברת ולפ"ד האחרונים היתה השוואה שלשים רו"כ ונתן לו אדראף זהוב א' ואח"כ ילדה בבית הישראל אם הנולד פטור מבכורה, וכבר ראתה עינו דברי האחרונים בזה נידן פלוגתא דקמאי אם נכרי מישראל קונה בכסף או במשיכה, וכבר הכריעו בזה דהוא ס' דדינא, אמנם בתשו' עה"ג ס"ב סי' כ"ב צידד בזה די"ל במקום שנהגו כן אזלינן בתר דיניהם ולכו"ע כסף קונה, וה"ר מדברי המ"ב, אמנם המעיין היטב בדברי הרשב"א בתשובה המיוחסת להרמב"ן סי' רכ"ה יראה שלא כן הוא, ולפי שיש בתשו' ההיא כמה השמטות בדפוס וגם יש שם ט"ס אמרתי לברר דבריו הנה תחילה כתב די"א דנכרי רק במשיכה קני וי"א דנכרי קונה בכסף ומשיכה ואח"כ כתב דגם אם נאמר דרק במשיכה קני מ"מ במקום שנהגו לקנות בכסף קונה בכסף דלא גרע מסטימתא, ועוד דהא אמרינן בפ' הגוזל בתרא דבמקום דנתחייב בדיניהם אע"פ שלא נתחייב בדינינו