ישועות מלכו מב

תשובה כבוד ידיד נפשי הרב המאוה"ג וכו' מ' זיסקינד הכהן אבד"ק פיאנטקי. מכתבו לנכון הגיעני וע"ד השאלה הנכתב למעלה הגם שעל דברי הבני יונה נחלקו רבים עכ"ז בנד"ד יראה שהכל מודים מטעם שכתב מעכ"ת דנטפל הזה מוריד השם מקדושתו וכיון דהנטפל להשם אינו אלא מדרבנן יש להקל בפשיטות למחוק הכם ולכתוב במקומו נו: ידידו הדוש"ת ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן נא ב"ה מ"ח למב"י תרט"ו לפ"ק קוטנא. שוכ"ט ויקבל חג הבע"ל בשמחה וטוב לב כבוד י"נ הרב הגאון הגדול וכו' ש' אביגדור ליבוש נ"י אבד"ק קויל. מכתבו קבלתי והנה להתיר פי' של שנה זו שהיא שנת תרמ"ו אחר שנטען בחדש חשון שנת תרמ"ד ודאי אין להתיר בין לפי' הר"מ ז"ל בין לדעת הרז"ה שהובא ביו"ד סי' רצ"ד סעיף ה' ובר"ן פ"ק דר"ה, אמנם בפי' שיצמחו בשנת תרמ"ז כיון שכתב הרא"ש דהאידנא כל האילנות חונטים אחר ט"ו בשבט לד"ה שרי ואין תורת ערלה עליהם ואם כך כתב הרא"ש במדינתו שהיא אספמי' שחם ביותר כש"כ במדינתנו לכן לדעת כל הפוסקים כל פירות שיצמחו בשנת תרמ"ו אסורין לכל הפוסקים משום ערלה ומה שיצמחו בשנת תרמ"ז אין תורת ערלה עליהם לד"ה: ידידו הדו"ש ומברכו בברכת החג ידידו מחו' ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן נב ב"ה א' דר"ח תמוז תרמ"ג לפ"ק פה קוטנא שלום וכט"ס לכבוד הרב הגאון המפורסם פרי עץ הדר בקודש נאזר כש"ת מו"ה אברהם נ"י הגאב"ד דק' סאכטשוב יצ"ו. אחדשה"ט, בדבר הקוים מהרכבת אילן באילן הנה דעת הרא"ש בה' כלאים דהלכה כר"ע דהמקיים לוקה אבל לפענ"ד אין כן דעת הרמב"ם ז"ל וכמו שאבאר הנה מקור הדברים במס' מכות דף כ"א דתנן יש חורש חרישה אחת וחייב שמנה לאוין וחשיב כלאים ושביעית וקאמר ר' ינאי דהמחפה בכלאים לוקה דחשיב זורע וא"ל ר' יוחנן שמשנתנו היא זו דחשיב כלאים וע"כ לא משום חורש אלא משום זורע דעל חרישה בכלאים לא לקי וקלסי' ר' ינאי ור"ל דחי דהא מני ר"ע דס"ל דמקיים בכלאים לוקה ולקי נמי על חרישה ומשמע דקיי"ל כר' ינאי ור"י דהלכה כר' יוחנן לגבי ר"ל ותו דר' ינאי רבי' דר' יוחנן הכי ס"ל ועוד שהרי בירושלמי סוף כלאים פריך ר' יוחנן ע"ז דחורש בשביעית לא לקי וע"כ דמשום זורע ואע"ג דר"ל לא חש לקו' משום דס"ל דחורש בשביעית לקי דפלוגתא היא בפ"ק דמ"ק בחורש בשביעית אי לקי אבל אנן דקיי"ל דחורש בשביעית לא לקי כמש"כ הר"מ ז"ל ה' שביעית ע"כ משום זורע ומתניתין יש להעמיד אליבא דרבנן וראיתי לבעל פ"מ בפי' לירושלמי ששינה את טעמו וכתב לר"מ ז"ל דמנכש ומחפה לא לקי משום זורע ודחי להאי מתניתין דפ"ג מהלכה לכן לא הביא הר"מ ז"ל בחיבורו האי משנה ודברים אלו הם דחוים הרבה שהאיך אפשר לדחות סתם משנה מהלכה גם הר"מ בפי' המשניות בכ"מ שנזכר במשנה דין שאינו הלכה לא נמנע מלפרש שאין הלכה כמשנה זו וכאן בפי' המשנה לא הוזכר שנדחה מהלכה שהמחפה בשביעית אינו לוקה לפיכך הדבר ברור דס"ל להרמב"ם ז"ל דמחפה הוא זורע ומה שלא הביא הרמב"ם ז"ל בחיבורו האי משנה לפי שכ"כ בפי' המשנה שעיקר הכונה במשנה זו שאע"פ שאין אחע"א מ"מ יתכן שיתחייב ח' והיינו דהאי תנא לית לי' כולל כמו שאמרו שם בש"ס ולדידן דקיי"ל כולל וכבר ביאר כן הרמב"ם ז"ל בכמה מקומות בחי' לכן לא הוצרך לבאר כאן: אמנם הרב בכ"מ הקשה ע"ז שהרי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' שבת פסק כרבה דמנכש חייב משום חורש לא משום זורע והרי בש"ס פ"ק דמ"ק דף ב' ע"ב הקשו על רבה מברייתא זו דמנכש חייב משום כלאים ומשני הא מני ר"ע עיי"ש, וכיון דהר"מ ז"ל פסק כרבה ע"כ ה"מ ר"ע, אמנם לא ידעתי מה קושי' שהרי הרמב"ם ז"ל בפ"ח מה' שבת הלכה א' כתב דהמקרסם והמזרד זרדין אם ליפות את הקרקע חייב משום חורש ובה"ב כתב דהזומר את האילן כדי שיצמיח חייב משום זורע **(וכתב הכ"מ והלח"מ דתרי מיני ניכוש הם אם ליפות הקרקע ואם שיצמיח מותר דאם ליפות חייב משום חורש ואם שיצמיח משום זורע א"כ ל"ק כלל:)** א"כ ל"ק כלל: ולפרש יותר אמרתי להאריך הנה התוס' בשבת ע"ג ע"ב הקשו בהא דאמר רב כהנא הזומר וצריך לעצים חייב שתים דלמ"ד משאצ"ל חייב למה יהא צריך לעצים הא הו"ל פס"ר ותירצו דבקוצר הכל מודים שצריך לעצים דוקא דבא"צ לעצים לא נחשב כלל כקוצר והנה מלבד שהדבר קשה מאד לחלק בין מלאכת קוצר שהיא אב ובין שאר אבות גם מדברי ירושלמי פ' כלל גדול מבואר דגם בקוצר חייב למאן דס"ל משאצ"ל חייב עי' לעיל ה' שבת פ"א ה"ו, וכן משמע שם בהא דאר"י דג שסחטו לצירו חייב ולגופו פטור אתיא כר"ש ולרבנן חייב עיי"ש, ואע"ג דבהא דלר"י פטור ומותר לש"ס דילן משמע דפליג אירושלמי כאן היינו בסוחט דהא אנן קיי"ל דאין סחיטה אלא בזיתים וענבים בלבד אלא דלר"י כל דאחשבי' חייב וכדס"ל לרש"י ר"פ החבית ובזה שאינו מתכוין לגופו ל"ש אחשבי' ופטור לר"י גם מדברי רש"י בס"פ המוציא גבי הא דקאמר ר"ל דצרור שעלה בו עשבים מותר לקנח הקשה רש"י האיך מתירין איסור דאורייתא ולפי תירוץ התוס' הא אין כאן שום איסור דאורייתא לכן נ"ל ברור דאע"ג דקיי"ל דאבות המלאכות מחלקות מיהו ה"מ כשעשה שתי פעולות שחרש וקצר אע"פ שלא הי' ידיעה בינתיים מ"מ כיון שהן פעולות מוחלקות חייב על כל או"א אבל כשעשה רק פעולה אחת אע"פ שיש שני מלאכות כמו הקוצר ענף האילן שיש בזה שני מלאכות אחד שקוצר ב' שגורם שיצמח יותר האילן ויתעבה והיא ממלאכת זורע בזה א"ח רק אחת כיון שלא עשה רק פעולה אחת אלא מיהו בזמן שעשה בין לצורך הענף שצריך לו בין לצורך שיתעבה מחשבתו מחלקת ודמי הא מילתא להא דאמרינן במנחות דף י"ד ע"ב אליבא דר' יוסי עירבן עשאן גוף אחד לא עירבן עשאן שני גופים ה"נ כל שעשה לצורך שתיהן הן כשתי גופין מחולקין אבל כשלא עשה רק לצורך א' מהם נעשה השני טפל כיון שאינו רק פעולה אחת וכן מצינו בעושה כלי דיש בו משום בונה ומשום מכה בפטיש וא"ח אלא אחת וכן במשמר יש בו משום מרקד ומשום בונה