ישועות מלכו לד

מלאדי שאם א"א לבדוק הקרטין מחמת קוטנן מ"מ יש לקפול העד ולקשר היטב ולראות אח"כ אם נמוחו ומעלתו גמגם ע"ז: לדעתי יש לסמוך ע"ד כי הי' רב מפורסם. אמנם אם לא ימצאו כלל וודאי אי אפשר להתיר, שאפשר שנמוחו ונתבטלו או שכיון שהם קטנים מאד אפשר שעברו דרך הנקבים הדקים שבבגד ואין להתיר רק באם ימצא לאחר מעל"ע שהם שלמים: והנה מש"כ כ"ת שהרופא מפרייסין בדק אותה ואמר שרואה שיש לה אבעבועות קטנות על האם, נראה שאע"פ שהפוסקים גמגמו על נאמנות הרופא זה בדבר התלוי בסברא שהרי הדבר ידוע בחוש שכמה פעמים הרופאים חולקים בסיבת המחלה וכמה פעמים שניכר בחוש שטעו אבל בדבר שתלוי בראות עינים ע"י כלי מחזה הכל מודים שנאמנים וידוע שלא כימים הראשונים ששפטו הרופאים רק ע"פ סברא לא כן עתה שנתקנו כלי מחזה אשר יוכלו להביט במעי האשה ולראות ממש בחוש הראות א"כ דמי הא מלתא להא דקיי"ל ביו"ד סי' פ"ו דלדעת רמב"ן ור"ן עיי"ש בב"י גם בעכו"ם כשהוא תגר סמכינן עליו וכן ביו"ד סי' צ"ח, מיהו דעת הרמב"ם ז"ל דאין סומכין על נכרי אפי' במלתא דעבידא לגלוי וכ"פ המחבר בש"ע ועי' מג"א סי' כ', ומ"מ י"ל דגם הרמב"ם ז"ל ל"ק אלא במקום דאיכא חשש הרוחת ממון משא"כ כאן ולרוחא דמלתא מי שלבו נוקפו נראה שאם תבדק עצמה ע"י רופא אחר שבמדינתינו כי גם להם יש כלי מחזה להביט מה שבמעי' ולא תגיד לו מה שאמר הרופא האשכנזי ואם גם הוא יאמר כמוהו יש לסמוך ע"ז כדאמרינן בגיטין פרק ב' ר"פ מקרי לשטרי פרסאה זה שלא בפני זה ומגבי בי' הא קמן דעל שנים זה שלא בפני זה יש לסמוך אפי' לאפקועי ממונא. ואכתי יש לעיין אחר שהרופא לא ראה רק שיש אבעבועות קטנות וכבר ידוע שדעת הגאון ח"צ דבעינן שתדע שהמכה יכולה להוציא דם. אמנם כבר כתב הט"ז בסי' קפ"ז סק"י שאם דרך נשים אחרות לראות מחמת מכה כזו תולין במכה והדבר ידוע שדרך אבעבועות כשחוככין בו מוציא דם לכן טוב כשתבדוק אצל הרופא וע"י כלי מחזה שתעמוד שם מילדת עברית לראות אם האבעבועות הללו הם במקום שדרך ליגע בם בעד שבודקת בו יש לתלות הקרטין הללו במכה והו"ל כמכה שידוע שמוציאה דם בפרט שאין קרטין הללו כדרך דם שמוצאה ע"י המקור: ומ"ש כ"ת שלפ"ד הח"צ שמחמיר באם יצא דם ע"י רפיון קשרי אם טמאה ה"נ יש להחמיר בזה, אין לזה הבנה כלל שהרי האבעבועות הללו שהם בצוואר הרחם הם מכה ממש וגם לפ"ד הח"צ אין כאן בית מיחוש, אכן מש"כ כ"ת שלפעמים יוצא ממנה מוגלא אם נמצא דם ממש במוגלא כיון שהוא משונה מדם הקרטין אין תולין במכה מן הספק אכן אם לא נמצא במוגלא רק כמין קרטין הללו יש להקל: כלל העולה ממש"כ דיש לסמוך על הגאון מוהרש"ז מלאדי ז"ל ולכן אם לא נמוחו טהורה אכן אם לא תמצא כלל אין להתיר רק ע"פ מש"כ ע"י רופאים שיעידו שראו בעיניהם כמין אבעבועות קטנות על האם וזה שלא בפני זה וגם מילדות עברית תעמוד ע"ג הרופא ותעיד שבאותו המקום שיש האבעבועות נוגע עד הבדיקה: ידידו הדוש"ת ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן לא ב"ה יום ב' פרשת בשלח תרל"ד לפ"ק. לכבוד י"נ הרב המאוה"ג חריף ובקי המהולל מ' אפרים נ"י האבד"ק קלאדאווי. ע"ד פתחי נדה נראה שיש להקל כדעת הגאון טב"י מהד"ת סי' צ"ט ואע"פ שיש מהאחרונים שגמגמו ע"ד יש לסמוך על הגאון הנז' בשגם כי יש רגלים לדבר שאיזה פעמים לא נמחה הקרטין וקשה עלי לשלוח פלפולים בזה: ידידו הדו"ש בלונ"ח ישראל יהושע. סימן לב ב"ה א"ח פסח תרמ"ז לפ"ק. שוכט"ס לכבוד י"נ הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מו"ה יחזקאל אבד"ק שפערוב. בדבר השאלה באשה אחת אשר צוו לה הרופאים לתת בתוך רחמה טבעת והוא עשוי לחזק הרחם נשאל כת"ה מה לעשות בטבילה אם צריך להסירה משום חציצה כי הרופא אמר שצריך להיות בתוך רחמה שלשה חדשים וגם מה תעשה בבדיקה: דעתי נוטה להקל מצד חציצה מאחר שהוא בעומק, וגם מצד בדיקות ז' נקיים כבר בארתי במ"א שהוא חשש רחוק מאוד אחר שאין הטבעת מונח בחלל צוואר הרחם ויכולה האשה להכניס שם מוך ומה שהצריכו חכמים בדיקה בחורין וסדקים, בלשון נקי' דברו וכ"כ במ"א שעיקר הבדיקה בחורין ובסדקים הוא בצוואר הרחם והמילדת הבקיאה תוכל להכניס שם אצבע או מוך: נאום ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא סימן לג ב"ה ז"ך מרחשון תרמ"ה לפ"ק קוטנא. שלום וכט"ס לכבוד הרב המאוה"ג וכו' מ"ו אברהם נ"י אבד"ק לובראניץ יצ"ו. קבלתי מכתבו ונפלאתי איך יעיז איש בימינו להרהר אחר הוראת הט"ז בסי' קצ"א ס"ק ל"ח ואע"פ שהש"ך בנה"כ חלק עליו מ"מ אחר שעבר לילה אחת ושמשו פשיטא שיש להקל כדעת רוב הפוסקים בשגם כי הי' עשרה גודלין למעלה מהטבור ודברי הבאה"ג אינם מוכרחין: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן לד ב"ה ויו חנוכה תר"ן לפ"ק קוטנא. לכבוד ידידי הרב המאה"ג וכו' כה"ו שאול נר"י אבד"ק פאוואלאטץ מחוז קייב ע"ד חדשים מקרוב באו לעשות מקוה שכולו שאוב והיא עשוי' בגובה הבית, ולמטה בקרקע יש מקום הנובע מנהר וממשיכין ע"י צינור מן המקוה אשר היא בגובה הבית אל המקוה התחתונה שהיא נובע מהנהר, אמנם הטבילה היא בעת שאין כאן שום השקה. כי השקה היא ע"י צינור ובעת הטבילה כבר אזל המים הצנור: הנה הש"ך הביא ביו"ד ס' ר"א ס"ק ק' בשם רבינו ירוחם דל"מ אם נסתם הנקב שלא כמבואר