ישועות מלכו לב

סימן כא ב"ה כ"ד סיון תרג"א רפ"ק פה כפר גלאנאיו. שדום לבני הרב סיחי'. קבלתי מכתבך. והנה דבריך אינם מדוקדקים שלא חשו לפתיחת הקבר בלא דם אלא במכנים כלי לתוך עומק הרחם למעלה בערך רוחב אצבע ממקום שהשמש דש אבל אם הכניס הרופא ידו א"א ליגע בקבר שהוא למעלה מאצבע של הרופא כמו שהאשה תוחבת את אנבעה לברוק למעלה ואין חשש לפתיחת הקבר כי הקבר הוא בעומק שא"א ליגע שם באצבע, ומה שהעיד הנחלת שבעה על מנהג נשי פולין שאם יושבת על משבר נקרא פתיחת הקבר, הוא לפי שהוולד מונח בחדר ויש לחוש שהושיט ראשו מן החדר ואין זה ענין למכניס אצבע ממטה למעלה אבל אם הכניס הרופא כלי גדול ונוגע בפי הקבר יש לחוש לפתיחת הקבר שא"א בלא דם ויש לבדוק הדבר אצל מילדת הבקיאה שתדע שהכלי הוא גדול עד שהוא נוגע לפי הקבר ובזה ודאי יש לחוש לדברי הב"י שא"א לפתיחת הקבר בלא דם, אע"פ שבס' תפלה למשה וכן עוד מהאחרונים חלקו עליו פשיטא שבאיסור כרת יש להחמיר כדעת הב"י, ועיין בנדה דף מ"א ע"ב דעד מקום שהשמש דש מקרי בית החיצון ובזה לא יתכן לומר כלל שא"א בלא דם רק בעומק: ולענין המראה געל פשוט שבא"א לטהר את עצמה יש להקל במראה געהל כל שאין בו מראית אודם אבל אם יש בו אודם כל שהוא אסורה לבעלה ולשלום שלום אקרא: אביך הדו"ש ישראל יהושע. סימן כב ב"ה ח' תמוז תרנ"א לפ"ק. שלום לבני הרב שיחי'. עיר השאלה כ"כ שפתיתת הקבר הוא למעלה בעומק מקום שהעובר מונת והוא למעלה ממקום שהשמש דש ע"כ אם הרופא לא הכניס רק האצבע לבד אין כאן שום תשש רק אם הכניס אינסטרעמענט למעלה לכן יש לדרוש במילדת הבקיאה באינסטרמענט הזה אם יש חשש שנוגע בפי הקבר, אמנם כמדומה שאם נגע ופתח פי הקבר צריכה שתרגיש כאב ועקיצה ואם לא הרגישה שום כאב סימן שלא נגע בפתיתת הקבר: נאום אביך הדו"ש ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן כג ב"ה יום ד' כ"ח אדר תרמ"ג לפ"ק קוטנא. שוכ"ם רכבוד י"ג הרב הגדול פאר המערות כקש"ת מ' מיכאל דוב נר"י הנאבד"ק אויביטש יצ"ו. אחדשהלט הן האשה האומללה מקהלתכם היתה פה כי מר לה שזה יותר משנה אשר א"י לטהר עצמה לבעלה, והנה צויתי לבדוק אותה ע"י מילדת והנה המילדת אמרה שראתה ע"י כלי מחזה כי יש לה ראנע היינו חבורה בשפת אותו מקום קודם שמתחיל הרחם וגם בשיפולי הרחם מקום שמתחיל השליש לכנוס בתוך הרחם בשיפולי וגם כותב לה שם הרבה ובשעה שדותקת שם מוציאה דם רעוין בש"ע יו"ד סי' קפ"ז סעיף י' ובטו"ז שם ס"ק י' ונראה שזה מקרי מכה המוציאה דם בפרט שיש לה ווסת הגם שמשכת או מארכת איזה ימים היינו איזה ימים לפני ד' שבועות או איזה ימים אח"כ ועיין בסי' קפ"ד סעי' ב' וסימן קפ"ט סוף סעיף י"ג ומ"מ בנד"ז יש לה להקל ולתלות במכה אמנם לאשר זה הוא באתרא דמר אין רצוני לסמוך על עצמי עד אש יסכים כ"ת לזה ואם יסכים כ"ת לזה יודיעני, והנה יש לעיין בהפסק טהרה וספירת ז' נקיים שעכ"פ יום א' מלבד הפסק טהרה וכאן א"א לבדוק שהרי אם תכנים מוך יכאיב לה ותוציא דם והי' נראה לי גם בזה צד להקל אמנם לא אכתוב בזה עד אשר יודיעני מעכ"ת דעתו בזה: נאום ידידו י"י. סימן כד ב"ה יום ב' ח"י ונמוז תרל"ו רפ"ק. החיים והשלום וכ"ט ויזכה לבנין ירושלים שבוד ידידי הרב המאוה"ג חריף ובקי מ' מיכאל דוב גר"י האבד"ק לוביטש. אחדשה"ט כמשפט הנה בדבר האשה מקהילתכם אשר היתה פה בשבוע העברה האמנם כי הקלנו עלי' שלא להצריכה בדיקה, רק בהפסק טהרה ויום ראשון ולסמוך במה שמרגשת שנפתח מקורה על הליחה הלבנה שרובא דרובא כשהיא בודקת מוצאת ליתה לבנה וגם בליחה לבנה נפתח פי פרוזדור הרתם ששם מרגשת פתיחת הפרוזדור, אמנם יען שאמרה שפעמים דמרגשת גם בשיפולי כריסה איזה שינוי ועדיין לא הותזקה בהרגשה זו שמוצאה ליחה לבינה ובמשנה דנדה דס"ג מבואר דרגילה לראות ע"י סימנים הללו לכן טוב להזהירה שכל אימת שתרגיש שינוי בפי כרסה תבדוק עצמה ותראה למעכ"ת את המראה והי' זה שלום: ידידו ישראל יהושע חוב"ק קוטנא. סימן כה ב"ה יום ג' פ' ויקהל תרמ"ו לפ"ק. כבוד י"נ מחו' הרב הגאון וכו' מוהר"ר אביגדור ליבוש שיחי' האבד"ק קויל יצ"ו. האשה המכ"ז באה אלי במר נפשה והנה האשה הלזו כפי מה שאמרה לי יש לה ווסת קבוע בכל ד' שבועות ואח"כ פסקה אמנם אח"כ בימי טהרה רואות עוד כתמים ע"י בדיקה הנה הרמ"א מיקל כשיש לה ווסת גם כשא"י שמכה מוציא דם והאחרונים חלקו ע"ז וכפי מה שספרה לי האשה הנה הרופא ראה ע"י כלי מחזה שלו שיש לה בלעזלעך על הרחם וזה נראה דהו"ל כידוע שמוציאה דם לכן ימחול כ"ת לצוות אותה, שתלך עם מילדת אצל הדאקטאר והמילדת תאמר לכ"ת בבירור מה אמר הדאקטאר כי מה שאמרה שהיא מחלישת האם זה אינו מועיל כמש"כ ח"צ שזה נדה גמורה אמנם על הבלעזלעך יש לדון להתירה באם יאמר הדאקטאר שראה שיש לה בלעזלעך וימחול כ"ת כי יש לחוש לצערה של האשה העלובה: נאום ידידו הדוש"ת באהבה ישראל יהושע.