ישועות מלכו ל

סימן טו ב"ה ט"ו טבת תרמ"ט לפ"ק קוטנא. כבוד התורני כ"מ נחמן גרשון שיחי' בדבר השידוכין אשר שם אבי הכלה הוא כשם החתן, בספר משנת חסידים הביא בשם האר"י ז"ל שיש להקפיד על שם הכלה וחמותה שלא יהי' שווין, אבל בשם החתן וחמיו לא מצאנו, אמנם בספר חסידים הקפיד על זה ג"כ, וכ"כ שרק על זרעו הקפיד. אמנם גם בספר חסידים כתב תקנה לזה שישנו שם אחד מהם, וגם בזה אני אומר שאחר שיש להם שני שמות יצחק אליעזר יוכלו לשנות שא' יקרא בשם אליעזר יצחק והשני יקרא בשם יצחק אליעזר ויפרסמו זאת ברבים דהיינו שיקראו אותו לס"ת בשם אליעזר יצחק איזה פעמים בשם הזה ואחר שלשים יום מקרי אין שמותיהן שווין כמבואר בא"ע ה' גירושין: ממני ידידו ישראל יהושע חופ"ק הנ"ל סימן טז בעזהי"ת יום ג' ה' אלול תרמ"ד לפ"ק קוטנא. שוכן שחקים יכתבהו בספר צדיקים כבוד ידידי הרב הגדול מגזע היחס ומעלה מ' מיכאל דוב נ"י האבד"ק לוביטש. בדבר הקונה בשר אחוריים מווארשי להסתחר ולמכור לנכרים לאכילה, הנה מצד גיד הנשה וקנוקנות אין לאסור דאין בגידין בנו"ט וגם קנוקנות אין אסורין רק מד"ס, ומצד החלב הא מותר להסתחר בחלב כמבואר בסי' קי"ז אמנם ראיתי לאחד קדוש מדבר הגאון בעל אור החיים בספר פרי תואר בסי' הנז' ס"ק ד' כתב שלא הותר בחלב להסתחר אלא לפי שרובו עומד למלאכה ומסתמא קונה אותו למלאכה אבל כשידוע שהנכרי קונה אותו לאכילה גם חלב אסור מה"ת להסתחר בו, וקרא הכי דייק דקאמר יעשה לכל מלאכה אלמא דדוקא למלאכה אבל לא כשעומד לאכילה, ואם היות כי פשט הש"ע כן ידוע דרב גוברי' ומאן ספין להורות שלא כדבריו בפרט שגם הרב מארא דאתרי' הורה לאסור ויש לו יתד גדול ועמוד הברזל לסמוך עליו ע"כ אסור להסתחר אחר שיש בו חלב ועיקר שבחו הוא בשביל החלב שמרבין העם לקנות וע"ז נאמר ופורץ גדר ישכנו נחש: נאום ידידו ישראל יהושע החו' בקוטנא. סימן יז כבוד הרבני המופלג מו"ה נתנאל יוסף. בדבר לעשות סחורה בכבידות מאווזות הנלעטות בקאקעריזא והכבידות יהי' נבדקים גם כי ההלעטה היא בקאקעריזא השרוי במים רותחין ומתרככין, הנה להתיר במדינה זו שהוקבע איסור מגדולי ישראל לאסור ההלעטה קשה להתיר אחר שלא נודע לי איכות ההלעטה אם א"א שישחיתו את הושט. אמנם לעשות סחורה בזה למקומות שלא נתפשט המנהג לאסור ההלעטה פשוט הדבר להתיר באם יבדקו הושטות שהרי מותר לעשות סחורה בדבר האסור מדרבנן ק"ו בדבר שאינו אסור מדין רק מצד התקנה הרי במקומות שלא נתפשט התקנה מותר ואין בזה לפ"ע שהרי להם הוא היתר גמור והדברים פשוטים: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן יח להרב ר' נפתלי אונגער מווארשא שא בנארדערניי. בדבר השאלה שבית פקודות המכס עשו נקב בחביות קטנה של יין במקום הברזא להריח בו אם הוא יין או אריק, ואח"כ תחבו עץ דק במקום הנקב וערל הביא היין עם החביות עם העץ תחוב בהנקב והחביות לא הי' מלא מה משפט היין הנה מצד שהערל נשא היין ולא הי' מלא ויש כאן חשש שכשוך, נראה דכל שנשא והוא סתום אע"פ שלא הי' חתום אין דרך ניסוך. ודוקא בפתוח ס"ל להרמב"ם והמחבר דאוסר אבל לא בסתום אע"פ שאינו חתום. ומה שתחבו עץ דק כיון שלא נודע שהעכו"ם יודע שהעץ הדק נגע ביין שהי' נקב דק בברזא, עש"ך סי' קכ"ד לכן פשוט שהיין מותר. ישראל יהושע. סימן יט ב"ה יום ב' פרשת נשא שנת תרח"ם לפ"ק פה קוטנא יצ"ו. שרום וכ"ט לכבוד י"נ הרב הגדול פטיש החזק כש"ת מו"ה דוד נר"י אבד"ק טוטשין יצ"ו. ע"ד השאלה באשה שטבלה לאחר ימי טהרתה ללידת נקיבה כפי המנהג לאחר פ"ו מימי טהרה ונזקקה לבעלה ואחר התשמיש בדקה את חלוקה ומצאה עליו שפע דם וגם בדקה עצמה בעד הבדוק ומצאה בצד אחד ליכלוך דם ואחר י"ב טבלה ושמשה ואח"כ בדקה את חלוקה והי' נקי ובדקה בעד הבדוק ומצאה ג"כ באותו צד דם ומענה בפי' שבאותו צד כואב לה מעת הלידה מאוד ובשעת התשמיש כואב לה באותו צד מאוד וכן הי' לאחר י"ב ימים לטבילתה בפעם השלישית כי לא באה לשאול עד פעם השלישי זה תורף השאלה: וע"ז כתב כ"ת דמבואר בש"ע סי' קפ"ז דכל שהוא סמוך לשימושה מקרי רואה מחמת תשמיש גם לדעת האחרונים דלא מקרי מכה לתלות אלא כשידוע שטבע המכה להוציא דם לפרקים ומדברי רמ"א משמע דלא תלינן בלידה שהרי כתב דדוקא בהוחזקה בג"פ אחר לידה והיתה תשמיש היתר אחר כל לידה וכאן לא הי' תשמיש היתר והגם שהי' אפשר לדמות להא דמבואר בס' ז' דאם בכל פעם אינה מוצאת רק במקום אחד בצדדים יש לתלות בצדדין כש"כ כשיש לה כאב מ"מ כתב כ"ת לדחות זה כי מבואר בתשו' נוב"י דוקא בידוע שיש שם מכה אלא שא"י אם מוציאה דם וכאב אינו כמכה, ותו דהא בביאה ראשונה שלאחר לידה מצאה שפע דם על חלוקה גם הא פסקה בטהרה בג' פעמים ולא מצאה דם וה"ז מוחזק שרק מתוך התשמיש היא רואה, זה תורף דברי כ"ת: ולפע"ד להקל, כי מש"כ בשם הגאון נוב"י ז"ל הוא רחוק מאוד בלשון הש"ע והגאון מוהרי"צ הלוי חולק עליו ויש לסמוך ע"ז ברואה מחמת תשמיש דאינו רק חשש מדרבנן כמש"כ הפוסקים ותו כיון דיש לה כאב בזה הצד ולא הרגישה בכאב רק אחר הלידה ולא פסק ממנה הכאב עד עתה יש לדמות קצת להא דכתב הטו"ז בס"ק י': וגם מש"כ כ"ת לדחות לפי שלא הרגישה בעת שהפסיקה בטהרה ומצאה אז המוך נקי הלא מבואר בשאלה