ישועות מלכו כא

עמוקה י' לתוכה נחשבת כרה"י משמע דצריך שיהי' חלל הספינה י' ואין עובי השולים נחשב לגובה כלל, ונ"ל הטעם דל"ד להאי דכוורת ולהאי דגידוד חמשה ומחיצה חמשה דמצטרף אע"ג דהעומד על התל אין לו אלא גובה ה' מ"מ כיון דצד החיצון של הדפנות מחובר לקרקע שם היא גבוה י' אמרינן גוד אסיק הי' טפחים והו"ל כגובה י' אבל ספינה העומדת ע"ג מים כיון דמחיצה תלוי' אינה מתרת וצד החיצון של הספינה לא נחשב כמחיצה כלל כיון דאינה מחוברת לקרקע עולם רק כיון שמחוברת לקרקע הספינה נחשבת כמחיצה א"כ בעינן שיהי' גובה י' מעובי שולים דהא צד החיצון של הספינה תלוי' באויר ואינו נחשב כמחיצה רק במה שמחוברת בקרקע הספינה א"כ צריך שיהי' גובה י' מלבד קרקע הספינה א"כ ה"ה בעגלה נראה דצריך שיהי' גובה י' לבד משולים כיון שהדפנות הם למעלה משלשה ואינו נחשב כרשות ומחיצה רק מחמת שמחובר לקרקע העגלה א"כ צריך שיהי' החלל י' ואין עובי השולים נחשב לגובה כלל כן הי' נראה לכאורה, עוד כתב הרב ז"ל דאם אין העגלה גבוה י' מותר לטלטל לתוכה דאין כרמלית בכלים דבטל לגבי רה"ר ודוקא עמוד מקרי כרמלית, ואפשר דעגלה נמי מקרי כרמלית מ"מ רה"ר שלנו דינו ככרמלית ומותר לטלטל לתוכה ותחת העגלה דינו כרה"ר אם אינו מקורה ג' טפחים אבל אם הוא מקורה דינו ככרמלית, הנה מש"כ דאם הוא מקורה למטה דינו ככרמלית דהמעביר ד"א ברה"ר מקורה פטור אע"ג דקיי"ל דבד' מחיצות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וכאן דיש יותר מאויר ג' טפחים בין התקרה לקרקע רה"ר אין לו מחיצות כלל מ"מ הא דרה"ר מקורה לא מצד פי תקרה יורד וסותם אלא לפי שאינו דומה לדגלי מדבר ודוקא לשוי' רה"י צריך שיהי לו שני דפנות לבד הקירוי אבל לדונו ככרמלית בלא שום מחיצות נידן ככרמלית כמו שיתבאר בסי' שמ"ו אע"פ שמדברי האחרונים ז"ל לקמן בסי' שמ"ו לא נראה כן מ"מ העיקר כמש"כ המג"א כאן ומ"מ קשין דבריו מאד דודאי כיון דלא מבטל לי' לעגלה רק שעמדה על שעה ושתים לא מסתבר כלל שיבטל ע"י הרה"ר, ותמה על עצמך שהרי בפ"ק דסוכה בהא דאמרינן מתוך דהוי דופן לסוכה הו"ל דופן לשבת כתב הר"ן ז"ל דאפי' להתיר איסור דאורייתא כגון שסיכך ברה"ר והי' פרוץ מרובה על העומד דאי לאו משום מיגו דהו"ל דופן לסוכה הי' נחשב כרה"ר ותל דהו"ל רה"ר דאפי' בלא דפנות לא מקרי רה"ר מדאורייתא בשביל שהוא מקורה א"ו דבסכך כיון דאינו אלא תקרה ארעי לא מבטל ע"י הקירוי הקל דין רה"ר א"כ כש"כ וק"ו בעגלה העומדת שעה או שתים ואפי' ביום ויומים לא מסתבר כלל שיתבטל רה"ר ועיין בשבת ג' ע"ב בדבלה שמנה ובתוס' שם דכיון דלא מבטל לא בטל רה"ר ונראה שהרב במג"א למד כן מהא דעגלות מדבר דפריך הש"ס בר"פ הזורק דהו"ל רה"ר מקורה ואינו ראי' דהא בירושלמי ר"פ הבונה פריך על בנין אדנים במקדש שלא הי' בנין קבוע ומשני כיון שהיו חונים ע"פ הדיבור הו"ל כבנין קבוע לעולם וה"נ בעגלות אבל בעגלות של חול נראה ודאי דלא בטל דין רה"ר וכמש"כ, ומיהו לענין כרמלית בכלים אפשר כיון דאינו מטלטל מלא וריקן דין כרמלית יש לו כמו שצידד הרב במג"א, (ומדברי רש"י נראה דאף ספינה אין לה דין כרמלית כל שאינה גבוה י' עיי"ש דף ק"א גבי הא דאמר הני ביצאתא דמישן אינו מטלטלין אלא בד' פירש"י ז"ל ששוליהן משופעים ואינו רחב ד' בתחתיתו ופריך ונימא גוד אחית מחיצתא, והתוס' הרבו להקשות על פרש"י חדא כיון דאינו רחב ד' אין לו דין כרמלית אלא מקום פטור כדאמרינן בפ"ק דשבת ועוד מה פריך נימא גוד אחית מחיצתא מה מועיל המחיצות החיצונות אחר שבאמצע אינו רוחב ד' הו"ל בפנים כמו חלקה במחצלת ועוד הא ראוי' להניח ע"ג יתדות וקנים עיי"ש בתוס' ונלפע"ד ליישב קושי' בטוב טעם דמה שהקשו הא כיון דאינו רחב ד' הו"ל מקום פטור לא מבעי לדעת הסוברין בסי' שמ"ה דפחות מד' העומד בכרמלית אמרינן דמצא מין את מינו דלק"מ דהא עומד בים דהיא כרמלית אלא דאפי' לחולקין מ"מ בכלי דקיי"ל דאין כרמלית בכלים והיינו דבטל לגבי רשות שעומד שם א"כ כל שכלי אפי' שאינו רחב ד' עומד בכרמלית פשוט דאסור לטלטל ודין כרמלית יש לו וזה נ"ל נכון מאוד בעזהי"ת, גם מה שהקשו מה פריך נימא גוד אחית מה בכך שמחיצות מגיע למטה עד קרקע הים הא מ"מ בפנים אינה רחב ד' והו"ל כחולקה במחצלת דאינו רה"י, הנה לפמש"כ נתיישב היטב דהא אם הי' הדין דגוד אחית מחיצות יהי' נחשב למטה בקרקעית הספינה עד קרקע הים לרה"י אע"פ שלמעלה בספינה כיון שאינו רחב ד' לא הי' דינו כרה"י כיון דאינו ראוי לשמש בו והו"ל כחולקה במחצלת, הא בזה י"ל כקושית התוס' לעיל דאין כרמלית פחות מד' ובזה ל"ש תירוצינו כיון דעומד בכרמלית, ועוד דאין כרמלית בכלים ובטל לגבי רשות שעומד דז"א כיון דנבדל במחיצות עד קרקע הנהר נהי שלמעלה בטל מיני' רה"י, מ"מ אין דינו כעומד ע"ג הנהר ודינו ככרמלית העומד על רה"י וכיון דאינו עומד על כרמלית כל שאינו רחב ד' מותר, ועוד יש לדמותו להא דנעץ קנה ברה"י ודינו כרה"י ממש, ומה שהקשו עוד התוס' הא מקרי רה"י כיון דראוי למלאות בקנים רוב הפוסקים חולקים על זה כמבואר בסי' שמ"ה כנלפע"ד נכון וכן באמת גם דין זה שיהי' נחשב העגלה ככרמלית אינו ברור כ"כ, אמנם לומר שיתבטל הרה"ר זה תימא גדולה): עוד כתב הרב ז"ל דאם העגלה גבוה ז' ומשהו אם נימא לבוד בכלי פלוגתא דקמאי כמש"כ בסי' תק"ב ושם כתב דלרש"י בסוגי' דכוורת אמרינן לבוד ולדעת התוס' לא אמרינן לבוד אלא בגבוה ז' ומשהו ורחבה ו' דהו"ל כמחיצה של י' ורחבה ד' אבל כשאינה רחבה ד' לא אמרינן לבוד ולדעת הרמב"ן ז"ל לא אמרינן לבוד בכלי אפי' ברחבה ו' יעיי"ש שהקשה ע"ז מהא דשבת ק"א גבי נעץ קנה וכן מהא דעירובין דף ל"ג ואני מוסיף עוד לתמוה דהא משמע ודאי דאף אם נאמר אין לבוד בכלי מ"מ עומד מרובה על הפרוץ מהני אף בכלי כדמוכח מהא דעור העסלא דפ"ק דעירובין דף י' ע"ב ועוד משנה שלימה שנינו בדף ט"ו ע"ב בעושה מחיצה מכלי בהמה דשרי ע"י עומד מרובה על הפרוץ ומעתה אחר שבכלי עכ"פ עומד מרובה על הפרוץ מקרי מחיצה א"כ תקשה מהא דכוורת כיון דהוא פחות מג' טפחים ואין הגדיים בוקעים בו יהי' נחשב כמחיצה משום עומד מרובה על הפרוץ ובפ"ק דעירובין דף ט"ז ע"ב גבי מקיפין בחבלים משמע להדיא היכי דלא שייך אתי אוירא דהאי גיסא שרי עומד מרובה על הפרוץ א"כ ה"ה בהאי דכוורת כשרחבה ששה, אבל לפענ"ד מעולם לא עלה ע"ד הרמב"ן ז"ל לומר דאין לבוד בכלי כל שע"י הלבוד אפשר לעשות מחיצה כמו בעגלה ותדע לך עוד דהא לר"מ בפ"ק דעירובין אין עושין מחיצה מבע"ח אלמא בע"ח גרע מכלי והרי בבע"ח לדידן אמרינן לבוד כמבואר בפ"ב דסוכה, אמנם ביאור דברי הרמב"ן הם כך דהא לדעת רש"י אפי' בכוורת שאינה רחבה ששה אמרינן לבוד אף שגם אם נאמר לבוד לא יהא מחיצה כיון שאין רחבה ד' ולדעת התוס' לא אמרינן לבוד רק במקום שאם נאמר לבוד יהא מחיצה וזה צריך שתהא רחבה ו' שע"י לבוד יהא נחשב למחיצה ואז אעפ"י שהיא כלי אמרינן לבוד