ישועות מלכו קנה

סימן יז ב"ה יום ד' פ' בשלח תרי"ב לפ"ק להנ"ל. הגיעני מכתבך ואשר כתבת בשם הש"א להקשות בהא דכתב הרמז"ל דבני קטורה מחויבין במילה הא נתבלבלו האומות, בחי' ליבמות ישבתי קו' זו באופן נאות מאד דהא דסנחרב בלבל האומות ע"כ דרק רובן גלה והושיב אחרים תחתיהם, אבל עכ"פ נשאר מקצת מראשונים במקומם ועיין חי' הרמב"ן יבמות לפ' הערל שכתב כן, והנה בפ"ק דיבמות אמרינן נכרי שקידש בזה"ז באתרי דקביעי חוששין לקדושיו מטעם קבוע א"כ הא דעמון ומואב בזה"ז מותרין אף דנשאר המיעוט במקומו והו"ל קבוע אלא ע"כ דגירות מקרי פירוש כמש"כ בתשו' מוהרי"ל דאם נשחטו הבע"ח מקרי פירוש כיון שנשתנו מכמו שהי' מכש"כ דגירות דמעיקרא בהמה השתא דעת אחרת דהוי פירוש ומותר, א"כ דווקא בעמון ומואב דאיירי בנתגיירו מקרי פירוש אבל בהא דבני קטורה דאיירי בעודן בגיותן וכיון דהמיעוט נשאר במקומו הו"ל קבוע וחייבין מספק: ועוד נראה דמה שהושיב סנחרב אחרים מ"מ כיון שכתבתי דמיעוטן עדיין נשארו במקומן מדלת הארץ קרוב לזמן גלותם היו מצוינים באופן שמרבית העם היושבים בעמון ומואב הי' גרים מארצות אחרות ומיעוטם מעמון ומואב התושבים מקדם וקרוב לזמן גלותם היו מצוינים וניכרים עדיין [עיין תענית ג' תוס' ד"ה ויאמר] כדאשכחן בקרא דנחמי' טובי' העמוני, וכן ניחא לפי"ז הא דזיל לגבי עמון ומואב דהקשו בתוס' מגילה דעדיין הי' ניכרים כמו שמצינו גם עתה במדינות הללו שיש בהם אומות שונות והם ניכרים בלשונם: אמנם בימי חכמי המשנה לא הי' אז שום הבדל בין תושבי ארץ עמון ומואב מי הוא הגר ומי התושב וסבר ר"ג לאסור הבא מארצות הללו להתגייר והשיב לו ר"י שהרי רוב התושבים בארצות עמון ומואב הם הגרים שנאחזו בתוכו אח"כ בימי סנחרב, זה דרך סלולה ליישב כל הקו' בזה ובזה אין מקום לקו' דברי אלכסנדר מוקדן, ובלא"ה אין מקום לקו' זו דהתם לא בעי להשיב להם מדברים שיכולין להכחיש דהנכרים עובדי ע"ז יכחישו נבואת ישעי' לזה הצרכו להביא מן התורה שהביאו הם בעצמם ופה שאסר הוא הפה שהתיר וזה א"צ לפנים ובחנם הארכת: ידידך ישראל יהושע חופ"ק פולטוסק. סימן יח ב"ה יום ד' כ"ג סיון תדי"ר לפ"ק. להנ"ל. הנה מרוב חיבתי אליך לא אחשוך מלכתוב אליך חי' תורה כפעם בפעם: (א) הנה דעת הרמז"ל בפ"ב מה' תרומות דכל פירות לבד מירקות הוא דאורייתא וראיתו מירושלמי דפ"ק דמעשר, ונ"ל ברור דאף קטניות לדידי' דאורייתא, וק"ל ממש"כ בפ"א מה' מעשר שני בפול המצרי דצובר גרנו ונמצא מעשר מן הירק על הזרע ואע"ג דאנן קיי"ל דאין בילה תירץ בכ"מ משום דאזלינן אחר גמר פרי, והשתא קשה כיון דירק דרבנן ופול המצרי דאורייתא כיון דהוא מין קטניות כמבואר בפ"ק דר"ה א"כ הו"ל מפריש מן הפטור על החיוב וא"ל דהרמב"ם לשיטתו דתרומות ומעשרות בזה"ז דרבנן ומפרישין מתרי דרבנן על חד דרבנן זה אינו דהא אין מפרישין מעציץ נקוב על שאינו נקוב משום דהוי מפטור על החיוב אע"ג דתרווי' דרבנן ע"כ דשאינו נקוב לא הוי עקרו מדאורייתא משא"כ עציץ נקוב בזה"ז הוי עקרו מדאורייתא א"כ ה"נ דכוותי': (ב) תו איכא למידק בדברי הרמב"ם ז"ל בה' מעשר שני פ"א שכתב מקצתו עשה קצצין גמורים ומקצתו לא עשה זה שאמרו צובר גרנו לתוכו והדרא קו' לדוכתי' דהא מרא דההוא דינא הוא ר"ש שזורי ואיהו אית לי' לכל יש בילה אבל אנן דקיי"ל אין בילה האיך מצי לעשר מזרע על הירק הא הירק מתעשר להבא והזרע לשעבר ובזה יסתר תירץ הכ"מ ה"ה ודו"ק: תו איכא למידק ע"ד רבינו דהנה בירושלמי הובא בריש פרק בתרא דתרומות מבואר דמשקין היוצאין מטבל של תאנים אינו חייב במעשרות וע"כ צ"ל הא דתנן בחולין קכ"א דמשקין היוצאין מן הטבל כמותן והיינו אפי' מתאנים ורמונים כדמוכח שם היינו דיש חילוק בין היכא דחל עליו שם טבל קודם שנעשה משקה או אחר שנעשה כבר משקה כחילוק הר"ן גבי נ"ט בר נ"ט והרמב"ם ז"ל השמיט לההיא דינא וצ"ע למה ועיין ישועות מלכו פ"ב ה"א מה' תרומות]: תו איכא למידק בדברי תוס' מנחות מ"ו בד"ה לפי ובד"ה צורת שכתבו דשורפו בלילה, ותמוה הרי אין שורפין קדשים בלילה וכ"כ בעצמם בפ"ב דשבת ובפ"ק דקידושין: תו ק"ל ע"ד הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' פסולי המוקדשין הכ"א שכתב דכ"ש מקדשין שלא בזמנן לפסול אבל לא ליקרב כיצד דבר שמצוותו ביום שנתקדש בכ"ש בלילה נפסל, וק"ל דבמנחות דף ק' אמרינן דכ"ש אינן מקדשין שלא בזמנן ליפסל כלל רק אם נתן בלילה נתקדש דלילה ל"מ מחוסר זמן והנה דין זה אם לילה מקרי מחוסר זמן תלי' בפלוגתא בחגיגה דף ט' והנה דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' מחו"כ דלילה מקרי מחוסר זמן א"כ דבריו סותרין, ועוד יש לי פלפול בדינים אלו ואין כאן מקום להאריך: ידידך ישראל יהושע. שמעתי שקנית ספר הליכות עולם אולי נמצא בו דבר חדש כתוב לי מה שמצאת בו: סימן יט ב"ה ג' ויקהל תרט"ו להנ"ל. ידידי בקשתי לשלוח לי ע"י המוכ"ז ספר ברכת הזבח בשאלה כי נצרך לי מאוד: אגב אכתוב לך מה דק"ל ע"ד ר"ש פ"ד דפרה משנה ג' דכתב דשריפת פרה הו"ל כהקטרת אימורים דכשרים בלילה, ותמהני שזה סותר למשנה ערוכה סוף פרקן דמבואר דכל מעשי' ביום וצע"ג: גם ק"ל ע"ד רש"י חולין קל"ח דמשמע מדבריו דזרעים פוטרין לאילנות וזה ההיפך מהמבואר בפ"ג משנה ח' דפאה בזורע שדהו שני מינין אע"פ שעשאן גורן אחד נותן שתי פאות וצ"ע, ויש לי עיון עמוק בסוגי' הזו לא עת האסף פה: סימן כ ידידך ב"ה ג' ו' מרחשון תרי"א לפ"ק. שלום וכ"ט לכבוד ידידי וחביבי הרב המופלג החריף ובקי מו"ה חיים מרדכי נ"י. אחדשה"ט כמשפט אחלה מאוד שאל לי חי' הרמב"ן על שבת ולשלוח לי ע"י המוכ"ז כי נצרך לי