ישועות מלכו קמח

סימן ד ב"ה יום ד' פ' ואתחנן תרמ"א לפ"ק קוטנא. צום החמישי יתהפך לשמחה לכבוד ידידי הרב המאה"ג חריף ובקי מ' משה נ"י אבד"ק לעלוב יצ"ו. אחדשה"ט בדבר המינקת אחרי שלא נתברר שהאשה לא יכלה להניק הילד החמישי אין להתירה בתוך ט"ו חדשים והר"ז ככל מינקת אמנם אחר ט"ו חדשים אחרי שכבר דן חתני הגאון נ"י וגם מעכ"ת הסכים להתירא יש להתירה כיון שכבר נשתדכה והבחור צריך לקיים פ"ו והבעל שמת כבר הכין מינקת בחייו והוא צורך גדול וגם תיקון להולד והי' זה שלום כנפשו ונפש הדוש"ת: ישראל יהושע חופ"ק קוטנא יצ"ו סימן ה ב"ה יום ד' ו' אלול תרמ"א לפ"ק קוטנא. שוכן שמים יכתבהו בספר החיים כבוד י"נ חתני הרב הגאון הגדול פאר הדור כקש"ת מ' חיים אלעזר נ"י וואקס הגאבד"ק קאליש עש"ז בתי הרבנית תחי' וי"ח שיחיו. אחדשה"ט מכתבו לנכון קבלתי ואין הזמן מספיק לעיין יען אינו נוגע להלכה ועוד חזון למועד: וע"ד אשר שאל ר' אלימלך אם מותר לצאת בברילין הנה חתני ר' יעקל א"ל שנשאלתי מגיסי ר' יהושע ממלאווא והתרתי לו כשהוא קשור מאחוריו ואם היות כי אינני זוכר כלל מזה אמנם עיינתי בזה ונ"ל שאלו שדרכן לצאת גם בחול בברילין והם האנשים שיש להם מיחוש בעינים ואור החמה קשה להם שמזיק לעינים או בעבור האבק א"כ דמי להא דתניא בשבת דף נ' ע"א דיוצאין בפקורא ובציפא וכו' ואם יצא בהם מבעוד יום מותר דזה דרך מלבוש כיון שמתכוין להגן על עינים שלא להזיק לו ניצוצי השמש ודמי להא דשבת ס"ה דר"י נפק במוך שבאזנו אם הוא קשור או מיהדק שלא יפול וה"נ דכוותי', אבל אלו הזקנים שאין הולכין בכלל בברילין בקביעות רק לובשין אותם בעת הקריאה בספר או לצרכי מלאכה ובזמן שאין עוסקים במלאכה אין לובשין אותם וכש"כ ברחוב אין נושאין אותם והם לובשים אותן בשבת רק בעת הקריאה בספר או בתפילה זה ודאי מקרי משא כיון דאין נושאין לשום הנאה בעת שלבוש בהן בשוק רק שיהי' מוכן אצלם בעת שיצטרכו ואין נושאין אותן בחול כלל בשוק זה ודאי מקרי משא כנלפע"ד אם יסכים כבודו דמר: ידידו חותנו הדוש"ת ישראל יהושע חופ"ק. סימן ב"ה יום ט"ז מרחשון תרמ"ו לפ"ק קוטנא. החיים והשלום לכבוד י"נ הרב הגדול מעוז ומגדול כש"ת מו"ה ר' חיים נתן דעמביצער שי' ראב"ד בקראקא. מכתבו הראשון גם השני לנכון הגיעני האמנם כי קשה עלי להורות חוץ למדינתנו ובפרט בעתים הללו שרבו קטגוריא בעו"ה אמנם לכבודו דמר אשר הפציר לא יכולתי מלט מלכתוב בקיצור, ההיתר שכתב כ"ת בשם חס"ל אין לו שחר כאשר כתב כ"ת נ"י והספר הזה אינו נמצא כלל בעירינו, ומש"כ כ"ת בשם הרב מעיר חדש שכתב בחיבורו עיינתי שם והנה שם לא התחילה להניק גם שהיתה עני' ולא הי' עלי' שום שיעבוד, ומה שהוסיף עוד בשם דייני קראקא הם דברים שלא נתקבלו אצל חכמי דורו כידוע אמנם דברי הרב שיחי' במקום שהוא תיקון ליתומים ראה זה מצאתי לכה"ג בהגהות הטור סי' י"ג אות י"ז שהביא בשם הריטב"א שאם הוולד בריא וחזק שיאמרו ג' נשים חכמות אם יעמוד ג' ימים בלא הנקה אלא באכילה ושתי' מותר לכונסה בתוך ימי הנקה מפני חשש שלא יבוא לידי מכשול, ואעפ"י שנראה מדבריו שלא התיר אלא כשעבר וקדשה ע"מ שלא יכנוס מ"מ הא לדינא דש"ס אפי' אם כנס יוציא כמבואר בפ' החולץ ואפי' אם קדש לרוב הפוסקים צריך להוציא ובפרט כשקידש במזיד, אלא שנראה שסמך בשעת הדחק על המתירין אם היות כי לפמש"כ בחידושיו בפ' אע"פ נראה שאסור צ"ל דשעת הדחק שאני, א"כ נראה שאם יתברר לב"ד שקרוב הדבר שיקופח פרנסתה ופרנסת היתומים ויבואו לידי בזיון, להתיר אתר ט"ו חדש אחר שתתן למינקת ותשבע עד"ר ותשתעבד המינקת בפני ערכאות גם יתברר שהוולד רוצה לינק אצל המינקת שאם לא יתברר שרוצה לינק הר"ז כאלו אין כאן מינקת באופן שאין להתיר גם לאחר ט"ו חודש אלא באם יתברר שהוולד יונק והיינו שיונק שלשה ימים אצלה גם כשיתברר שיש חשש קיפוח פרנסה ויוכלו לבוא לבוז גם לחזק את המינקת שלא תחזור, ואעפ"י שמדברי הריטב"א הנ"ל נראה להקל גם בעודה מינקת נראה שאין לסמוך ע"ז שהוא נגד כל הפוסקים וגם אני לא סמכתי על הריטב"א כ"א בצירוף הנ"ל וצריך שהב"ד יבדקו ע"י נשים פקחות שהוולד בריא וכיוצא בו רגילין הנשים לגמול את וולדותיהן וכמש"כ בשם הריטב"א: ומה שבקש כ"ת שאכתוב לו מחי' בענינים הללו אין הזמן מסכים לזה ובקרוב בל"נ אשלח לו מחי' על א"ע סי' י"ג והי' זה שלום: ידידו דוש"ת ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן ז ב"ה ל"ט למב"י תר"ז לפ"ק. שלום וכט"ס לכבוד ידידי החריף המופלג חכם לב מו"ה ר' חיים מרדכי נר"י. הוא תלמידו החביב של המחבר ז"ל בימי חורפו בפלאצק הובא בהשמטות ישועות ישראל הו"ל ספר הכריתות ויאיר נתיב עם הערותיו]. לאשר הבטחתי לך בעת היינו ביחד לכתוב לך חי' תורה באתי לקיים הבטחתי ואכתוב לך מה דק"ל ע"ד הפוסקים דפסקו דבזה"ז יכול לחלל מע"ש על ש"פ והרי בירושלמי פ"ד דמע"ש ובפ"ק דסנהדרין ה"ג אמרינן דשאני בין מע"ש להקדש ומע"ש שחללו על פחות משווי' אינו מחולל ודוחק לומר שהם ז"ל פסקו כר"י דלמ"ד מע"ש ממון גבוה יכול לחלל דז"א כיון דמע"ש [בזה"ז] להרבה פוסקים דאורייתא א"כ למה נפסוק לקולא וצ"ע: ידידך ישראל יהושע חופ"ק גאמבין. סימן ח להנ"ל. אין הזמן מספיק להאריך והנני כותב בקיצור מש"כ באות ג' ליתא דאנן קי"ל דעניבה, פסולה