ישועות מלכו קמו

לקוטי שו"ת סימן א ב"ה יום ו' ט' אדר ראשון תרט"ז ל' גוף השאלה נמצאה בספר חשק שלמה להגאון מפארצווי ז"ל לכבוד י"נ הרב הגדול בוצינא דנהורא המפואר ומפורסם בפי כל מו"ה ר' יעקב ארי' שליט"א [חה"ק מראדזמין זל"ה]. גיה"ק לנכון הגיעני והנה לחוש שמא ביטל יפה כתב כ"ת שבדיעבד אין חוששין והאריכות הוא למותר: גם מה שהעידו ב' עדים שהבעל אמר קודם החתימה שלא יגרש עד שיתנו לו החפצים הדבר ברור ומפורש בתוס' גיטין דף פ"ד ע"ב בד"ה כל התנאים דאם התנה ולא נתקיים התנאי קודם התורף פסול ואחר התורף קודם הנתינה מהני מחילה והכא הי' רק תנאי בעלמא א"כ אם הי' קודם כתיבת הרי את מותרת דלדעת הסוברין דהוא מתורף פסול לרש"י ורמב"ם ותוס' ולאח"כ כשר, ויש מקום לומר כל שלא הגיד כן לפני הסופר והעדים כשר לפמש"כ הב"ש בשם רש"ך והריב"ל בסי' קמ"ז סק"א: איברא דראיתי למוהרי"ט ח"א סי' ס"ו שהביא בשם הר"י בי רב דגם בהתנה שלא בפני הסופר פסול לדעת הרמז"ל וכן דעת המבי"ט וקיימתי' ב"ה מסברא: ונראה דאפי' לדעת הסוברין דלא בעי שליחות בכתיבה מ"מ כשעושה שליח דהו"ל כאלו נכתב בעצמו כל שהתנה קודם החורף גרע וכמו כן אם בטלו תדע דאל"כ קשה בהא דמילי לא ממסרי לשליח ומבואר שם בתוס' דפ' האומר דאפי' לר"מ דלא בעי כתיבה לשמה מ"מ אומר אמרו גרע ה"נ בזה, והי' מקום ספק בזה אי הסופר נאמן כיון דיש שני עדים שהי' תנאי אי הסופר נאמן שכתב התורף קודם, מיהו כיון דלדעת התוס' ליכא רק פסול דרבנן ולדעת הרמז"ל אע"ג שכתב דהו"ל ספק גירושין אינו מוכרח דפסול מדאורייתא גם בדיעבד במקום עיגון קי"ל שלא כרמז"ל נראה דיש להאמין בעדות ר' שלמה גאסטהייזר שאמר שאם לא יתנו לו החפצים לא יגרש עתה אף לדעת הרמב"ם לא מקרי תנאי כמבואר בתשובת מוהרי"ט הנ"ל ובמ"א הארכתי בזה: אמנם שאלתי את הבעל והגיד לי שמסר מודעה לפני איש אחד ושמו הירש איצל גם יש לעיין אם הסופר שגמר כתיבת הגט בלילה אחר שהלכו מבית כת"ה אם צווה לו פעם שנית לזאת צויתי להמוכ"ז שיכתוב קבלת עדות מר' הירש איצל גם מהסופר שצווה לו הבעל אחר שהי' סכסוך אודות הציווילנא פעם שנית שיכתוב והי' זה שלום ומפני הטרדה אקצר: ובדבר הגט שיש גמגום באבי המגרש פשוט דהבעל יכול לישא אחרת כמבואר בדברי רמ"א סי' קמ"ט ונראה דה"ה דיכול לגרשה בע"כ ואעפ"י שהנוב"י החמיר יותר בחרם לגרש בע"כ מלישא אשה אחרת אין שומעין לו ואשתמיט לי' במחכ"ת דברי הב"י בתשו', ואם האשה לא רצתה לקבל הגט ובא השליח בחזרה ודאי אין כאן חזרה משליח דמאי הו"ל למיעבד אטו כ"ע דיני גמירי דבכה"ג מצי לגרש בע"כ ואין בזה חרגמ"ה ותו דאפשר דהבעל קפיד לכן כל שלא חזר בפירוש משליחות יכול ליתנו לה ורק אם הבעל לפנינו לחומרא בעלמא יצווה מחדש אבל אין כאן קפידא בדיעבד או שאין הבעל בפנינו: ידידו הדו"ש ישראל יהושע חופ"ק פלטוסק ובענין הזה השגתי תשו' כ"ק זקני הגה"ק מפראגא זל"ה יע' בתשו' חשק שלמה הנ"ל ולפי שדה"ק בהלכה חזון לא נפרץ אמרתי לפרסם כאן]: הנה מש"כ כת"ר שהי' עוד א' שהעיד על ביטול הגט רק שהי' עדות מיוחדת אמת שכבר עלה בדעתי כן אך דהתוס' בד"ה רבי כתבו אע"ג דל"מ בלא שנים מ"מ יכול לבטל זה שלא בפני זה וצ"ל לדעתם דל"ה בכלל אין דבר שבערוה פחות משנים דעדות מיוחדת פסול כמבואר בסי' מ"ב וצ"ל דס"ל כהרב ב"י בח"מ סי' ל' שכתב דבאמת עדות בדיני אישות הוי כמו בדיני ממונות והא דאמרו בתוס' נתייחדה בעד א' שחרית ובעד א' ערבית אין מצטרפין היינו טעמא לפי שהבעל והאשה לא ראו אלא ע"א לא נתכוונו כלל לשם קידושין, ואפשר בביטול כיון דאין צריכין לראות השליח י"ל דל"ש סברא זו היוצא לנו מדבריהם דס"ל דביטול מהני זה שלא בפני זה ואף דדעת הר"ן אינו כן דס"ל דעדות מיוחדת ל"מ שדינו כד"ו כמבואר בסי' מ"ב מ"מ הוי ספיקא דדינא והוי ג' ספיקות ומהני לדעת הש"ך בסי' ק"י: ומש"כ כ"ת שיש ספק כיון שבטלו באמצע הכתיבה ואח"כ צוה מחדש לגמור הוי רק ספק מגורשת י"ל דהא דס"ל להפוסקים דאינו יכול לבטל גופו של גט היינו כשנכתב ונחתם כולו אז ס"ל להפוסקים א"י לבטל גופו של גט משום דלא אתי דיבור ומבטל מעשה יע"ש בתוס' ד"ה התם דיבור ודיבור הוא: ומה שיש עוד לצדד בעדות של ר' שלמה גאסטהייזר שאמר "איך וויל היצט נישט געבן דעם גט" עדותו אינו כלום לבטל גופו של גט דאעפ"י שביטל גופו של גט עד לאחר זמן מ"מ יוכל לתת אח"כ כשיתרצה שהרי רש"י כתב אהא דאמרינן לצעורה קמכוין פי' רש"י על חודש או חדשים והקשה הרשב"א לר"נ מה נפ"מ סו"ס צריך להמתין עד שיצוה הבעל ליתנו ובשלמא לר"ש ניחא דאי לא לצעורא אינו חוזר ומגרש בו כלל משא"כ לצעורא חוזר ומגרש בו אולם לר"נ קשה הא בלא"ה אם רוצה הבעל חוזר ומגרש בו מוכח דאף לר"ש אם בטלו לזמן חוזר ומגרש בו אך דיש לדחות דאי אמרינן לצעורא קא מכוין אז אמרינן דאינו ביטול לגופו של גט דלמה יפסל גופו של גט די לו בביטול השליחות ה"נ בנד"ד יש לצדד להתיר כיון שרואין אנו שהבעל חפץ בגופו של גט אך רוצה שיתנו לו החפצים למה לנו לומר שביטל גופו של גט דאתי במכש"כ מלצעורא חודש או חדשים כנ"ל: ומש"כ כ"ת דבנד"ד ל"ש חשש ממזרות כיון דהגט עדיין ביד הבעל לא ביד השליח דבריו נכונים די"ל דל"ח לקלקלה ול"ש חשש ממזרות, כ"ז אני אומר רק להלכה ולא למעשה עדי ישלח השו"ת הלז עוד לאיזהו גדול ויסכים להיתר אז יצטרף דעתי ג"כ להתיר: ידידו עוז הק' ישעי' מושקאט חופ"ק פראגא. סימן ב ב"ה יום ה' ר"ח שבט תרל"ב לפ"ק שלום וכ"ט לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם ערוגת הבושם כש"ת מו"ה דוד דוב נ"י הגאבד"ק לאסק יצ"ו, אחדשה"ט מכתבו הנכבד הגיעני בלילה זו והנה אשר כתב ע"ד מש"כ בספרי בס"א סק"ב ע"ד הרא"ה בס' החינוך פ' תצא שכתב דמצות ולו תהי' לאשה דמוש"ר נוהג גם בזה"ז והוא תמוה דהא לא רצה לחייבה מיתה דליכא סמוכין וע"ז כתבתי דהרא"ה אזיל בשי' התוס' כתובות דגם כשאין חיוב מיתה יש דין מוש"ר, וכ"ת כתב דקשה לעמוס כן בדברי הרא"ה דהא כתב דמלקות וק' סלע א"נ אלא בפני הבית ולדעת התוס'