ישועות מלכו קיט

סימן טו ב"ה כ"א שבט תרל"ד לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט להרב המובהק החכם השלם מ' אהרן אלחדיף נ"י תוכן השאלה בס' עזרת ישראל להג' ממעזריטש סי' ק"ו. מכתבו הבהיר הופיע אל עבר פני, והנה קשה עלי להכניס ראשי בין הרים רמים לאשר כבר נשאלה שאלה זו בפני חו"ר ירושלים ת"ו ובפני חו"ר טברי' אמנם כנו"נ לא להלכה ולא למעשה אמרתי לכתוב מה שנלענ"ד, הנה, הא ודאי כיון דלא הגיע הצואה בחיו לא' מהמנויין גם לא ציוה לזכות עבורם לא קנה מטעם מתנת ברי (גם שכתוב בלשון צוואה אתן) ולא מטעם מתנת שכ"מ או מצוה מחמת מיתה כיון שהי' ברי גם חיישינן שמא חזר כמבואר בח"מ סי' ר"ן סכ"ה בפרט כאן שנכתב הצוואה ע"ד למסור ההעתקות לאיזה אנשים וכבר עבר זמן רב ולא נמסרו שהרי כל ההעתקות היו סגורים וכפי הנראה כבר נמשך זמן רב מכתיבת הצוואה שהי' ו' תשרי תרכ"ט עד שמת הגביר המנוח ז"ל מיהו אם גילה המנוח ז"ל דעתו בעת חליו שרצונו שתתקיים צוואתו נראה דצוואתו קיימת דאע"ג דכתב בעודו ברי ואז לא הי' מהני מ"מ הרי גילה בעת חליו שרצונו שתתקיים והו"ל כההיא דאמרינן בירושלמי בפ"ק דתרומות בתורם שא"ש ובא בעה"ב וא"ל כלך אצל יפות דהו"ל תרומה מכאן ולהבא דכיון דתרומה היא בלב נהי דתרומה קמייתא לא מהני דהו"ל תורם שלא ברשות הא חזינן דהשתא מיהא ניחא לי' וכיון דמהני במחשבה הו"ל תרומה וה"נ בצוואה דמתקיים בדיבור כל שגילה עכשיו דעתו שניחא לי' נתקיים עתה ואע"ג דבש"ס דילן פרק א"מ משמע דלא ס"ל הכי דהא אוקי אביי בשוי' שליח י"ל דמשמע לי' דתרומתו תרומה משעה ראשונה דהכי משמע לישנא דתרומתו מצד השליח, ועוד י"ל דשא"ה דכיון דא"ל כלך אצל יפות משמע דנתרצה במעשה שעשה השליח ושיהא קדוש למפרע ול"מ דהו"ל כההיא דבטל דר"פ השולח וכ"כ הרשב"ץ הובא ב"י מ"ז סי' כ"ז, אבל בנד"ד שציוה בהיותו ברי על אח"מ ולא נתכוין שיהא שלו מעתה כ"א אח"כ כל שגילה אח"כ שרוצה בצוואה זו ושיהא של המקבלין לאח"מ מהני ול"ד למתנה שכתוב בה קנין דקיי"ל כשמואל דהתם כיון דכתב בה קנין איכא למימר דלא נחית בתקנתא דרבנן דמתנות שכ"מ אבל כאן שהמצווה נחית בתקנתא דצוואה אלא דטעה דסבר דמהני נמי בברי וידע דיכול לחזור כשחזר וצוה הר"ז כמוסיף על צוואה ראשונה וציווה מחדש וה"ה כשגילה דעתו בעת חליו שרצונו שתתקיים הצוואה, ובזה נ"ל ליישב דברי מוהר"ם הובא במרדכי פ"ג דמציעא ופרק י"נ בב"ב דגם ברי שכתב לאח"מ אע"ג דלא כתב זמן ול"ש זמנו של שטר אפ"ה זכו המקבלין ותמהו עליו דהא משמע בכמה דוכתא דבברי ליכא דין דמצווה מ"מ ועוד שדבריו סותרין זה את זה ע"כ מצאתי: סימן טז ב"ה ד' כ"ה תמוז ברכ"ת לפ"ק. לכבוד יד"נ הרב המאה"ג חריף ובקי מו"ה צבי הירש אבד"ק ביאלי. כן באו אלי אמרותיו הטהורים ויפה דן ויפה זיכה את יורשי דאורייתא ומש"כ כ"ת שיורשי ע"פ דיניהם אינו רוצה לתת פטור ע"פ דיניהם זה לא ימים כבירים הבאתי ראי' דכופין אותו מדברי הר"ן פרק האומר בקידושין [עי' ישועות ישראל סי' כ"ו] גבי האומרת קדשתני דאי לאו דאסרה בקרובותיו היו כופין לגרש אף שהוא אומר ששקר ומעולם לא קדשה א"כ ה"נ מחויב לפטור בערכאות ומחויב לקיים ככל אשר אשר יצא מכ"ת ויתענג על רב שלום ויזכה לנחמת צוי"ר: ידידו ישראל יהושע סימן יז ב"ה י"ד תמוז תרמ רפ"ק פה קוטנא. כבוד הרב הגדול בוצינא דנהורא מדברנא דאומתי' כקש"ת מו"ה הירא שיחי' אבדק"ק ראדעשיץ יחי' לאויט"א בדבר האוהל אשר התנדבו רבים ונתנו נדבת ידם לבנות ציון על קבר הקדוש ואנשי עיר עשו חברה להאיר נר תמיד על ציון הקדוש וה' להם מפתח להציון הלז ונמסר המפתח מאיש לאיש וככה התנהג רבות בשנים עד היום וזה הוא סעד גדול לפרנסתם ואנשי העיר שמו להם זאת להכנסה. וכעת קמו יורשי זקינו זצל"ה ואינם מניחים להאנשים האלו מחמת שהם נצרכים ובאים בטענת ירושה הנה כפי הדין אחר שהאהל נבנה מנדבת אנשים אשר רובם המה מעיירות אחרות ונבנה לכבוד המת גם להשתטח על קבר הצדיק ולשפוך שם רנה ותפלה לבורא יתעלה בזכות הצדיק יד כולם שוין ויכול כל אחד לשפוך שיחו או לעשות שליח למי שרוצה, אע"פ שעשו מנעל ומפתח זה לכבוד המת שלא יעלו באהל פרונ'ן אבל אין זה מבטל זכות רבים, וממילא אין טענת חזקה טענה כלל דבשל רבים ל"ש מחילה כמבואר בשלהי חזה"ב. ועוד שאר מקומות אמנם לאשר קי"ל דמנהגא בכי הארמילתא, וכמבואר בפ' המקבל דמוציאין ממין ומתירין גם א"א לעלמא כעובדא דהלל שם בפ' הנזכר שפרשו הראשונים שאע"ג שלא זכרו שום תנאי בעת קידושין או בעת קנין הר"ז כאלו הותנו ה"נ בנודר ומתנדב ע"ד מנהג המדינה יש לחקור במקומות הקרובות כמו בקאזניץ ופשיסחא אם המנהג שם שהכנסה שייך לאנשי עיר או ליורשים יש לומר שודאי גם הם נתנו ע"ד כן וכמש"כ כנ"ל: אמנם עכ"ז שטוב לעשות פשרה שיחלקו לפ"מ שיראה לג' אנשים מכובדים את הכנסה לפי ראות עיניהם: נאום ידידו הדוש"ת בלונ"ח ישראל יהושע חופ"ק קוטנא. סימן יח לק"ק זדונסקא וואלא. דבר השאלה אם מותר. במקום שהשוכר פראפאנאציע הוא ישראל להביא משקה מחו"ל ולמכור ולהפסיד להפראפאנאטור, לית דין צריך בושש שאחר שהשוכר הוא ישראל אסור לשום בר ישראל לסחור במסחר הנזכר בלי רשות מהשוכר גם הקונה עובר על לפ"ע כי מסייע ידי העובר ויען כי הדבר פשוט קצרתי [הערה גם דודי הגאון בעל נפש חי' מקאליש ז"ל השיב בזה ותוך תשובתו נמצא שגם דעת זקיני ז"ל בזה היתה שאם הפראפאנאטור מייקר את השער לפי ערך הפראפינאניעס אחרות אז הוי כמוכס שאין לו קצבה שוב אין איסור]: