ישועות מלכו קיד

של ביהכ"נ הן בעזרת אנשים והן בע"נ לאחיו, וא"ל העומדים בעת הצואה הלא המקום בע"נ הוא לגיסך אחי אשתך הראשונה והשיב שאין לו כלום שלא נתן לו, רק מחמת שהי' גיסו הניח לאשתו לישב עליו, ואחר מיתה טוען גיסו שקנה בכסף מלא ומתחילה אמר שהי' לו שטר ואח"כ הודה שלא הי' לו שטר אלא שקנאו בכסף, והנה לפום ריהטא הי' נראה כיון דקיי"ל בחו"מ סי' ק"ץ] במקום שדרכן לכתוב שטר אין קונין בכסף ומקומות בהכ"נ דרכן לכתוב שטר א"כ לפ"ד ג"כ לא קנה אחר שלא נכתב השטר, אלא שז"א דהא בחזקה קיי"ל [בחו"מ סי' קצ"ב סעיף ט"ז דקונה אף במקום שדרכן לכתוב שטר] וכאן שישבה אשת גיסו כבר הסכימו האחרונים דישיבת מקומות בבהכ"נ מקרי חזקה, ועדיין יש לי לומר למה שהסכימו רוב הפוסקים דאכילת פירות לא מקרי חזקה אלא כשנהנה גופו ממש ובהנאה שבגופו ממש ל"ש שליחות כמש"כ בתוס' רי"ד בפ"ק דקידושין ואפי' באשתו ל"מ שליחות, ואע"ג שנהנה במה שאשתו נהנית מ"מ לא מקרי גופו ממש וכיון שנראה שלא קנה המקום גם לפ"ד עבור אשתו שתהא שלה לחלוטין אלא שתהא נהנית כ"ז שהיא תחתיו נ"ל דל"מ חזקה בישיבת אשתו, ואם הוא ישב ג"כ איזה פעמים ג"כ לא הוי חזקה דדוקא במקום שנהנה הנאה חשיבא בגופו ול"מ הנאה חשובה אלא בעת התפילה ואין דרכן של אנשים לישב במקומות של הנשים ודמי להא דפ"ק דב"מ דף ט' ברכוב ברה"ר ועדיף מיני' וזה פשוט. אמנם עדיין יכול לטעון שקנה בכסף והתנה שכסף יקנה דקיי"ל בפ"ק דקידושין [ובחו"מ שם] דכסף קונה או שקנה בק"ס דקיי"ל בחו"מ ס' קצ"ה] דקנה, והנה בחי' לחו"מ סי' ק"מ ס"ק ב' הקשיתי בטוען שקנה בכסף לחוד במקום שדרך לכתוב שטר אמאי יהא נאמן שקנה בכסף אם התנה במיגו, הא מיגו במקום מנהג מדינה לא מהני כמש"כ התוס' רפ"ב דכתובות ובש"ך כללי מיגו והוא ממרדכי עיי"ש, ובחי' רמ"ה פרק חז"ה כתב להדיא דנאמן לומר קניתי בלא שטר ולא הי' לי שטר, ונראה דהיינו טעמא דחזקה דג' שנים מסייע לי' ואע"ג דכתבו התוס' ע"ש קצוה"ח ס"ק ב'] דאינו אלא מתק"ח ואינו ראי' היינו דלא משום ראי' שאכל ג' שנים תקנו חכמים שיהא נאמן שקנה אלא תק"ח הוא שא"א שישמור שטרו לעולם. אבל בתר דתקנו חכמים שיהא נאמן קניתי אמרינן חזקה אין אדם עושה מעותיו אנפריס ובודאי אם לא הי' קונה הי' שכנגדו עושה מחאה, ומה"ט ס"ל לרשב"א (ע"ש סעיף ב'] דאפי' ש"ה א"צ לשבע לכן נאמן במיגו אפי' כשהוא נגד מנהג העולם, והנה ראיתי לכ"ת שעמד ג"כ בזה אמנם כ"כ שמבואר להדיח בדברי רמ"ה שגם כשטוען קניתי בלא שטר נאמן אמנם עכ"פ צריך לטעון שקנה בדרכי קנין, וכאן שאמר שקנה בכסף צ"ל שהתנה שיקנה בכסף, ואם יטעון להחזיר לו הכסף כיון שאינו תובע רק הדמים ל"מ במיגו שקנה וד"ז יש ללמוד מדברי רבינו יונה הובא בטור סי' ק"נ ויש לעיין הרבה בדבר זה, ויש לי דקדוקי דברים בדברי הש"ך שם מש"כ ע"ד הרמב"ם וטור אלא שאין להאריך בכאן: ומש"כ כ"ת שאין לו חזקה כיון שנתגדל המחזיק על ברכי המנוח והוא השיאו ד"ז תלוי בדעת כ"ת כי לפי דברי המחזיק רצה ממנו שתשב אשתו השני' על מקום זה והמחזיק לא הניח וזה ודאי זר לפום ריהטא שנדחת אשתו מפני זר ואין דרך ב"א לוותר על כך ואם כי הי' להמנוח מקום אחר בעזרת נשים הי' מקום לומר כיון שא"צ למקום זה לא הקפיד כ"כ אמנם כשלא הי' לו מקום אחר בע"נ קשה לבטל חזקתו של המחזיק מחמת טעם זה, וסיומא דהאי פסקא כשלא הי' מקום לאשתו לשבת במקום אחר עד שהי' צריך לשכור מקום עבורה קשה לבטל חזקתו, הגם כי י"ל כיון שהודה שלא פרע המגיע לקהל א"כ כההיא דלוה ופרע דפ' שבועות הדיינים דמקבלין הודאתו לגבי עצמו שלא הי' ביד המנוח למוכרו אחר שלא פרע לקהל המגיע ממנו כפי תיקון הקהל אבל לגבי אחיו של המנוח לא מקבלין הודאתו דא"נ לחוב לחבירו, אלא לפ"ד גם לפ"ד המחזיק לא תקנו הקהל שאם לא יפרע יתבטל זכותו אלא שצריך להוסיף כפי מה שיעריכו הקהל ואם יתבעו אותו ולא ירצה לשלם יתבטל קנינו. אבל כל שלא תבעו אותו להוסיף כפי מה שתקנו לא נתבטל זכותו והמכר הי' קיים לפ"ד המחזיק, וכ"כ שאם לא הי' מקום לשבת אשתו השני' עד שהוצרך לשכור עבורה מקום קשה לבטל החזקה, ומ"מ שבועת היסת ודאי צריך ואע"ג דלדעת רוב פוסקים נגד יורשים שטוענין שמא א"צ לשבע היסת מ"מ כאן יש רגלים לדבר והוא בעצמו הודה שלא הי' לו שטר לד"ה צריך לשבע היסת אבל אם הי' מקום לאשתו לשבת ד"ז תלוי בדעת כ"ת כמה הי' מקורב המחזיק אצל המנוח כמשכ"ל: נאום ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא יצ"ו סימן ה ב"ה ד' סיון תרל"ח. כבוד ידי"נ הרב המאוה"ג חריף ובקי כקש"ת מו"ה יעקב נ"י האבד"ק לאסק יצ"ו מכתבו הגיעני והנני מסכים לדברי חתני הגאון מקאליש שסמך ע"ד זקינו הגאון בעל נה"מ בחו"מ סי' קס"ב בנידון מקומות בביהכ"נ ומאפס הפנאי אקצר שיח אהלו יפריח וחג הבע"ל יקבל ברוב שמחה: ידידו דוש"ת ישראל יהושע חוב"ק קוטנא. סימן בדבר המקומות בביהכנ"ס בפה קוטנא שנשתנה מצב המקומות בספסלים לטובת העיר ע"פ הסכם מרוב אנשי העיר, והנה המקומות המזרחים ממש שלא נשתנה כלל מצב תשמישם כי מקודם הי' הספסל קבוע בכותל המזרחים ולפני העם עמוד הנקרא שטענדר ועתה נהפך שהספסל הוא במקום שהי' עומד השטענדער ולפניהם דף עמוד קבוע בכותל המזרחית ולא נשתנה כלל התשמיש, הנה הם ודאי אין להם לאבד שום זכות רק שצריכים לשלם ההוצאות מהספסלים החדשים והדפים החדשים: והנה המקומות בשורה השני' שלפי המצב החדש פניהם למזרח ומקודם לא הי' שם מצב בשורה השני' הפונה למזרח רק לארבעה מקומות ופשוט שלאותם האנשים אשר לא הי' להם מצב בשורה השני' למזרח אין להם טענה לתת להם מצב בשורה השני' אחרי דכעת כל המקומות למזרח ויכולים אלופי הקהל לתת להם בשאר השורות לפי ערך שהי' להם מקודם, אמנם לארבעה מקומות שישבו מקודם בשורה השני' ופניהם למזרח, ע"כ נמצא: סימן ב"ה אור ה' בשלח תרמ"ז לפ"ק. שלום וכ"ט לכבוד ידידי הרב המאוה"ג חריף ובקי וכו' מו"ה משה יואל שלי"ט אבד"ק טשיזיווא. אחדשה"ט. מכתבו לנכון הגיעני, וע"ד ריבות