ישועות מלכו יא

היא אבל בתוך העיר אין שם רה"ר עד שיהי' ס"ר בעיר דומיא לדגלי מדבר, והנה בארתי במ"א עיין לעיל כ"ב] דכוונתו דוקא בעיר שהיא רה"י כל שאין ס"ר בוקעין בו שהרי לדין כרה"ר בעינן שיהא רשות לרבים וגם דרך לרבים כדמוכח בעירובין דף כ"ב דקתני במתניתין אם הי' דרך ורה"ר מפסיק קתני דרך וקתני רשות אלמא דלהוי רה"ר בעי דרך ורשות, אבל כשאין להם רשות אע"פ שיש להם דרך לילך לא מקרי רה"ר אלא כחצר השותפין דמיא, וכבר האריכו בזה הרמב"ן והריטב"א והתוס' בעירובין דף נ"ט ודף כ"ג וזה שדקדק הרמב"ן בעירובין דף נ"ט לחלק בין איסרטיא שהיא כבושה חוץ לעיר והולכין ממנה מעיר לעיר וממדינה למדינה עד סוף העולם אין מדקדקין עלי' בס' רבוא דהא דכ"ע היא הכוונה שרשות הכל שולטת בו ויד כ"ע שוין בו, לבין שהוא בתוך העיר, וזה מבואר כמש"כ, וכיון שרבים חולקים ע"ד רש"י ובה"ג וסבורים שא"צ להיות ס' רבוא אלא שנהגו כרש"י ובה"ג וכיון שלדעת הרמב"ן בדרך מפולש שמחוץ לעיר גם רש"י ובה"ג מודים ודאי יש להחמיר, ובהכי ניחא נמי דעת הרמ"א שכתב בסי' ת"ד בספק אם יש תחומין למעלה מעשרה דבי"ב מילין מחמרינן לפ"ד הסוברין דתחומין י"ב מילין דאורייתא, ולכאורה קשה דהא מבואר בדברי הרמב"ם דגם למ"ד תחומין י"ב מילין דאורייתא דוקא ברה"ר אבל בכרמלית לד"ה הוא מדרבנן והרי דעת הרב ז"ל דהאידנא ליכא רה"ר, וכן קשה ע"ד הלבוש הביאו המג"א בסי' תקפ"ו דאסור לומר לנכרי להביא שופר דרך י"ב מילין דלא הוי שבות דשבות לדעת הסוברין די"ב מילין הוי דאורייתא וקשה הא לא הוי אלא ברה"ר והאידנא ליכא רה"ר, אמנם למש"כ דדוקא בעיר לא הוי רה"ר בפחות מס"ר כמו לענין תחומין אבל בדרך שמחוץ לעיר כיון שהוא מוכן לאנשי המדינה שיד כולם שוין בו לד"ה הוי רה"ר, ויצא לנו מזה שכל הקילות שהקילו דאין רה"ר בזה"ז הוא דוקא בעיר שמיוחדת להם לכמה דברים לא בדרך שמחוץ לעיר, וא"ל ע"ד רמ"א בסי' ת"ד כיון דאין תחומין מד"ת אלא במקום שהוא רה"ר הא קיי"ל דלמעלה מי' אין רה"ר א"כ למה החמיר למעלה מי', הא כי נימא נמי יש תחומין למעלה מי' מ"מ אין בו איסור דאורייתא כיון דאין רה"ר למעלה מי', ויש לומר דמ"מ יש נ"מ בעקר גופו מקרקע והלך י"ב מילין ע"י קפיצה דהא קיי"ל בשבת דף ו' זרק למעלה מי' חייב עיי"ש: ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא סימן כז ב"ה י"ג מר חשון תרנ"א לפ"ק. כבוד ידידי המאה"ג חריף ובקי מו"ה אלימלך שמעון שיחי' אבד"ק חירוב בנאליציען. מכתבו השני קבלתי לנכון ביום אתמול והנה עיקר דברי במכתבי הקדום הי' כי הדרך ההולך עליו מסילת הברזל אע"פ שנוסעין עליו כמה אנשים לא מקרי רה"ר יען כי האנשים הנוסעים על מסילת הברזל המה מוקפים בעגלות שיש להם ד' מחיצות ומקורה שהוא רה"י גמור לכל הפוסקים, לכן ע"י נסיעת האנשים האלו ל"מ רה"ר, ועתה בבוא דבריו שנית ראיתי והבנתי שדעתו דכל שהדרך נמסר לס' רבוא אע"פ שאין נוסעים ובוקעים בו כאחת אע"פ שהם בזמנים מתחלפים וזמנו של זה לא כזמנו של זה ואין שכיח כלל שיהי' ביום אחד ס"ר בוקעין בו מקרי רה"ר, והביא ראי' ע"ז ממש"כ התוס' עירובין דף ו' בד"ה כיצד דהעגלות תחתיהן וביניהן רה"ר אע"פ שאין בוקעין בו ס"ר מ"מ על הדרך הוא שכיח, וכן מהא דעירובין דף כ"ב דאמרינן דלא אתי רבים ומבטלי מחיצה, ואפי' עולין במעלות מרון שפרש"י ז"ל שאין שנים יכולים לעבור והאיך אפשר שיהי' ס"ר בוקעים בכל יום, א"ו דא"צ שיהי' בכל יום ואפי' אם עוברין מקצתן ביום אחד ומקצת עוברין בזמן אחר מקרי רה"ר ידידי, לשון רש"י עירובין דף ו' שכתב עיר שמצויין בה ס' רבוא לא משמע כלל כפירושו שהרי כתב עיר שמצויין בה ולפי פי' כ"ת מעולם אינו מצוי בה וגם מפירושו בדף נ"ט על מתניתין דעיר של יחיד ונעשית של רבים כתב שלא הי' נכנסין בה תמיד ס"ר משמע דצריך שיהא נכנסין בה תמיד ס"ר, וכ"כ במכתבי הקדום להשוות קצת דברי הפוסקים דאסרטיא שהוא הדרך המפולש מחוץ לעיר כל שהדרך נמסר לס' רבוא אע"פ שאין ס"ר בוקעין בו תדיר מ"מ נקרא רה"ר אבל פלטיא שהיא בתוך העיר אע"פ שאינו מוקף מחיצות צריך שיהא ס"ר מצויין בו תדיר, דעיר נחשב כרשות בפ"ע כמו לענין תחומין למ"ד תחומין י"ב מיל דאורייתא אלא דבהא מחמרינן לפי דשם גם אם יש ס"ר מותר להלוך בכל המחנה דומיא דדגלי מדבר דהיו רשאין להלוך בכל מחנה ישראל ולטלטל הי' אסור והטעם כיון דכל העיר מקרי מקומם לא נאסר אלא דומי' דהתם אבל בחוץ לעיר לא בעינן שיהא ס"ר בוקעין בו תמיד אלא כל שהדרך מיוחד להם ויד כולם שוין בו מקרי רה"ר, ובזה לא קשה מהא דעירובין כ"ב דהתם בדרך הוי, אמנם גם לדעת הסוברים דגם בדרך צריך ס"ר בוקעין ל"ק מהא דעירובין די"ל כל שרה"ר סובבין אותו מכל צד אע"פ שבמקום אחד אין בוקעין בו לא בטיל רה"ר כעין שכתבו התוס' גבי י"ג אמות ושליש **(עיין עירובין ו': ועיין לעיל סי' כ"ב, כ"ג.)** ומה"ט ניחא נמי מהא דעגלות, אמנם לדינא איני תוקע עצמי לדבר הלכה והרוצה להחמיר כדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שהשמיטו הא דרה"ר צריך שיהא בוקעין בו ששים רבוא תבוא עליו ברכה: ידידו ישראל יהושע חו"פ קוטנא יצ"ו. סימן כח ב"ה כ"ד למב"י תרמ"ג לפ"ק קוטנא. שוכ"ט לכבוד חתני י"נ הרב הגאון הגדול פאר הדור כקש"ת מוהר"ר חיים אלעזר ג"י האב"ד קאליש וכעת בווארשא עש"ז בתי הרבנית תחי' וי"ח שיחיו. אחדשה"ט הנה בדבר העירוב אחר שלא נודע לי בירור מצב העירוב ובנין המחיצות לא אוכל לכתוב בזה זולת אשר ראיתי בדבר הרב השואל שסמך עמש"כ כ"ת בס' נפש חי' בסי' כ"ה להתיר בגשר לצרף החלל שתחת הגשר וכ' כ"ת דאע"ג דבעינן מחיצה הניכרת מ"מ א"צ שיהא גבוה י' רק שניכר קצת והאריך שם בסוגיא דעירובין דף פ"ד בגג הסמוך לרה"ר, הנה סברא זו נזכר בחי' הריטב"א לעירובין ר"פ כל גגות שהביא שדעת קצת בגג הבולט ממחיצות הבית א"צ שיהא ניכר כל הי' טפחים, אמנם אין דעה זו מוסכמת כמבואר שם, ותמהתי על כ"ת שלא הביא דברי ריטב"א הללו גם י"ל דהמקילין מודו כאן דצריך מחיצה גמורה ועיקר סמיכת שלו מסוגיא דעירובין לפ"ד ר"ת והרשב"א בארתי היטב בחי' דאין משם ראי'