ישועות מלכו קג

מיד השליח והשליח מסר לה אחר מיתת הבעל, אלא שי"ל שהי' שליח לקבלה ואע"ג דבמדינתנו אין עושין ש"ק ואינה נאמנת במיגו להכחיש המנהג אפשר דשם עושין ש"ק ולפ"ז יש לחקור אצל האשה אם הי' שליח לקבלה או להולכה אלא די"ל דודאי אין האשה בזה"ז יודעת ההפרש לכן סיומא דהאי פסקא דהיא נאמנת על מיתת בעלה ועל הגירושין כיון דלא הוחזקה ליבם שלא נודע שיש לבעל אחין ואין לו בנים ואמרינן הפה שאסר הוא שהתיר אמנם צריך לדקדק בדיבורה שתהא מגורשת עכ"פ לפי דיבורה לכן יש לחקור במה שאמרה שהגט הי' ע"י שליח ושלא קבלה רק אחר מיתת בעלה ואם א"א לברר אם הי' ש"ק או ש"ה צריך לבדוק אם הי' בפני ב"ד מומחה שהמחוהו רבים שיש לדון שמסתמא עשו כהוגן ותן לחכם ויחכם: ועל דבר המסדר קידושין יש להתרעם מאוד שאחר שלא רצה המרא דאתרא לסדר קידושין מה לו לכנוס לתחום שאינו שלו ועל רבנים הסמוכים מוטל לענשו והי' זה שלום ידידו הדוש"ת ומברכו בברכת השנים. סימן שנית בענין הנ"ל. ב"ה כ"ד אלול תרמ"א לפ"ק קוטנא. תכלה שנה וקללותי' ותחל שנה וברכותי' לכבוד ידידי הרב הגדול מעוז ומגדול מ' אפרים אורבאך נ"י הגיעני אמרותיו הישרים ולמען לא יהיו דברי כדברי הס' החתום אמרתי לפרש שיחתי, הנה כל הפלפול של מעכ"ת במכתבו הקדום הי' אם להאמינה על הגירושין מכח כתיבת הרב מקאליקוט שהוא יהודי ואינו מקוים והאשה הוחזקה שיש לה בעל, וע"ז כתבתי כיון שהיא אומרת מת בעלה נאמנת וכשבאה ממה"י אמרה מת בעלי וגרשני כדי שלא אזקק ליבם ולא הוחזקה ליבם שלא נוחזק מאחים ומבנים והיא בחזקת שאינה זקוקה אע"פ שזו החזיקה עצמה ליש לו אחים ואין לו בנים שוב אמרינן הפה שאסר הוא שהתיר ובמה שאמרה מת וגרשני לא איתרע נאמנות דידה כיון שלא הוכחשה בעדים על הגירושין וכ"כ הב"ש והוא פשוט ומוכח מדברי הש"ס והרמב"ם, אלא שכ' שהי' אפשר לדין כשיש ע"א על הגירושין גרע ואפשר שכתב שלה אמת ויש ע"א ואין ע"א נאמן על הגירושין וממילא א"נ על הגירושין דלא מסתפי שיבוא בעלה שהרי העד מסייע לה שנתגרשה ולא מעלה בו וע"ז כתבתי שהרי היא אומרת שעל תנאי נתגרשה ואם יבוא הבעל לא יסייע לה העד שהרי היא בעצמה אמרה שלא נתקיים התנאי שלפ"ד שהגירושין היו על תנאי הא לא נתקיים, ובאמת שלא הי' צריך לכל זה דגם במעיד ממש על הגירושין עכ"ז נאמנת שמת בעלה כדמשמע מסתימות הפוסקים ויש ראיות לזה אלא שלרוחא דמילתא כ' כן לפי שמתוך דברי מעכ"ת הי' נראה שגירושין הי' על תנאי גמור אע"פ שלא נהגו במדינות אלו בגירושין על תנאי הנה במדינת הודו שהיא בארצות מזרח קרוב הדבר שלא נהגו בחומרא זו ואין להאריך בזה: אמנם כתבתי שם שיש לעיין במה שהאשה אמרה קודם שנשאת שלא בא הגט לידה וע"ז כתבתי שי"ל שעשתה ש"ק ומעכ"ת תמה שבלשון השאלה שכתב לי נאמר שהאשה אמרה שלא רצתה לקבל גט ודן מעכ"ת שכונתו הי' שזיכה לה הגט וכדעת היש"ש והט"ז ובאמת עלה זאת על דעתי כי באמת גם לדעת היש"ש אין להקל בענין זה כי הוא ז"ל לא התיר רק בארצותינו שמרחיקין את היבום אמנם בארצות המזרח שפוסקין כהב"י דמצות יבום קודם גם בזה"ז ודאי דאין לזוז מפסק הש"ס דחולצת ולא מתייבמת, גם במדינתינו אין דברי היש"ש מוסכמים וכבר אירע מעשה זה לערך שלשים שנה שזיכה א' גט לאשתו במקום יבום ומת מתוך אותו החולי והורה הגאון מוהר"ר משה ליב ז"ל בעה"מ ס' זית רענן שהי' אב"ד פה קוטנא להתיר ונחלק עליו הגאון החסיד מוהרי"מ ז"ל גם הגאון מהר"א זצ"ל שהי' אבד"ק טשעחאנאוו הסכים ע"י שלא להתירה ע"י גט זה, אמנם כונתי היתה פשוטה שאפשר שהיא עשתה ש"ק והתנאי הי' בשליחות שיקבל גט על תנאי ומש"כ כ"ת שא"א שהרי לא רצתה לקבל מהשליח הגט תמהתי ע"ז מלבד דנשי לאו דינא גמירי וסברה שבאם יבוא הגט לידה תהי' תיכף מגורשת בלי קיום התנאי, גם בלא"ה אין כאן סתירה שהרי גם היא עשתה ש"ק לקבל גט ע"ת מ"מ ביד הבעל לעשותו שליח להולכה ותהא תיכף כשהגיע לידה מגורשת בלא שום תנאי וכבר אירע מעשים כאלה לכן התחכמה בלי לקבל הגט מן השליח ובאם ימות תהא מגורשת בקבלת השליח והא ודאי א"ל שהרי בלא"ה א"י לעשות שליח לגרש בע"כ כמוש"כ בתשו' נו"ב דודאי נשי לא גמירי בהכי ועוד שע"ד נו"ב חלקו עליו כל גדולי דורות גם בתשו' רשב"א ח"ד מצאתי להדיא שלא כדבריו וסיומא דהאי פסקא שאם האשה תאמר שעשתה ש"ק היא מותרת וצריך לשלוח אחרי' ולבודקה ואם אמרה שקבלה הגט בפני הב"ד חזקה על הב"ד שעשו כהוגן אמנם כיון דבמדינה זו ל"ש בני תורה בפרט אחר שהודיע לי כ"ת שלא נתגרשה בעיר קאלקוט כי אם בעיר אחרת וידוע שבערי הודו ל"ש כלל בני תורה צריך לבודקה אם עשתה ש"ק ואם לא עשתה ש"ק צריך להפרישה מבעלה עד אשר ישלח להרב דקאליקוט לברר כיצד הי' הגירושין, שם הרב דקאליקוט הוא אפרים לעווינזאהן והוא בל"ס ממדינות הללו, ויוכל לשלוח אליו לחקור ואודות המסדר הנה עם היות כי ראוי לנזיפה רבה עכ"ז איני רגיל לישא דעי למרחוק במדינה אחרת אמנם על הרבנים הסמוכים מוטל לענוש אותו לבל יורה בעסקי גיטין וקידושין לכה"פ שנה אחת והי' זה שלום: ידידו המברכו בברכת השנים וכ"ט ישראל יהושע. סימן צא ב"ה עש"ק א' דר"ח מרחשון תרמ"ז לפ"ק. כבוד הרב המאה"ג שיחי' אב"ד דק"ק ראווא. בדבר השאלה אחד שנקרא בפי כל זלמן ומעט דהיינו אביו ובני ביתו קורין אותו חיים זלמן ועולה לתורה חיים שלמה וחותם חיים שלמה ושם אביו אלי' מאטא ועולה לתורה אליהו מרדכי איך לכתוב בגט: הנה בשם הבעל פשוט שכותבין חיים שלמה דמתקרי חיים זלמן דמתקרי זלמן והטעם כיון דשם הלידה שהוא חיים שלמה לא נשתקע שעולה לתורה וחותם עצמו בשם זה ומה שמקדימין שם חיים זלמן לשם זלמן אע"ג דרוב העיר קורין אותו זלמן לחוד היינו דשם חיים זלמן נקרא ג"כ שם הלידה כי אין ספק שבשעת מילה שדרך לתת שם כשנתנו לו שם חיים שלמה ע"ד לקרוא אותו בשם זלמן וכן קראו אותו כשהי' תינוק נמצא שזה הוא נחשב כמו שם עריסה, ולרוחא דמילתא נוכל לשאל את אבי המגרש אם הי' בדעתו תיכף בעת שנתן השם חיים שלמה לכנות השם שלמה בשם זלמן ועוד שגם לדעת הרמב"ם