ישועות מלכו קא

מו"מ וגיטין וקידושין כל היכי דמסברי לי' וסבר מהני, וה"ר מהא דב"ב קנ"ה ע"ב בההוא דמכר נכסיו ולמדוהו קרובים שישליך גרעיני תמרי על רבא ובתר הכי אמר מגילת אסתר ושטרא דמר בזוזי ואמר רבא כיון דמסברי לי' וסבר נתקיים המקח, אלמא דגם בחלוש הדעת כל שמבחין ע"י שמסבירין לו לא מקרי שוטה, ולאו ראי' הוא לפ"מ שפי' הרמ"ה בחי' לבתרא דהאי דזבן הי' בחזקת בריא אלא כשראו בו סימני שוטה שזרק גרעין לרבא רצו לבטל המקח דאמרינן דנשתטה וע"ז אמר רבא כיון דמסברין לי' וסבר ע"כ שלא הגיע עדיין לשטות גמור בזה שלא יבחין עצמו שלא יעשה מעשה זאת וע"כ דחוצפה יתירה יש בו ועשה עצמו כמשתטה למען לבעל המקח וגם חכם ופקח שבפקחים עושה זאת לפעמים לתועלת לו כמו שעשה דוד אצל אכיש מלך גת, נמצא לפ"ד הרמ"ה אין ראי' לחלוש הדעת שאינו בכוחו להבחין מעצמו ענין עד דמסברי לי' שיהי' נחשב לפקח שרבא לא אמר אלא שאין מעשיו מורין על שטות גדול כזה אלא שחוצפה יתירה דנקטא לי' לעשות עצמו כשוטה לבזות את רבא למצוא בו תועלת לבטל המכר ונ"ל שזה דעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שהשמיטו הך עובדא ולפ"ד המוהרי"ט הי' להם להביא זאת ללמוד מזה דדעתא קלישא מהני אמנם לדידי ניחא ואע"ג שראיתי בש"מ שהביא שם דברי תוס' הרא"ש ונראה שמפרש כפשוטו מ"מ י"ל דבפסקים חש לדעת הרי"ף ופי' כמוש"כ בשם הרמ"ה א"כ אין ראי' לדברי המוהרי"ט: ותו דהא גם בחשו"ק שכתבו התוס' בפ"ק דחולין דמקרי כוונה כשאחר עע"ג חלקו ע"ז הרמב"ם וסייעתו וכבר הבאתי ראי' גמורה בחי' לדברי הרמב"ם מירושלמי פ"ג דתרומות כש"כ במידי דבעי דעת גמורה: אמנם בנד"ד א"צ לכ"ז שהרי לא נשתנה ממה שהי' בשעת קידושין כמו שהעידו ואם גיטו אינו גט גם קידושיו אינם קידושין ועי' יבמות דף פ' גבי סריס חמה דפריך וניחוש שמא הבריא בינתיים ומשני כיון דתחילתו וסופו לקוי ל"ח ומותיב התם ממתניתין דבכורות דבודקין ג' פעמים ומשני לחד אבר חיישינן לכולי גופא ל"ח ופרש"י התם ניחוש שמא הבריא שעה אחת בינתים א"כ נאמר כיון שדר עמה שנה אחת שמא נשתפה בינתיים ונדמה זה לההוא דבכורות לחוש שמא נשתפה שעה אחת במשך השנה וכיון שדר עמה הו"ל כחרש ונשתפה: אבל מדברי הפוסקים לא משמע כן והטעם דדוקא בסריס ובההוא דבכורות דבעינן שיהי' מום קבוע א"כ מעולם לא הוחזק זה לסריס קבוע או למום קבוע וגרע מחזקה שלא נתבררה, אבל גבי קידושי שוטה כל שהי' שוטה בשעת קידושין אין קידושיו כלום א"כ כל שעה מחזיקין אותו כדמעיקרא, וזה דעת כל הפוסקים דמשמע מדבריהם דשוטה שנשא אשה אע"פ ששהה עמה הרבה א"ח לקידושין ול"ח שמא הבריא בינתיים, מלבד די"ל דהו"ל כמקדש בלא עדים כיון שבעיני כל עולם מוחזק לשוטה: ועדיין אני חוכך קצת בנד"ד שכפי הנראה הוא תלוש הבנה מאוד עד שא"י כלל ממעשה הכתב כלומר שא"י להבחין בשכלו שאדם יוכל לרשום ע"י כתב רצונו ודעתו א"כ כשת"ל דמסברי לי' וסבר מקרי כוונה א"כ כשקידש בפני אנשים וידע שע"י זה היא מיוחדת לו ולא תזקק לשום אדם אחר הר"ז כוונה לגבי קידושין ולגבי גט דצריכין שידע ענין הגט שנכתב בו רצונו שדעתו להתירה לעלמא וכיון שזה א"י כלל ענין כתב אע"פ שאם נסביר לו שע"י הגט תהא מגורשת מ"מ סוף כל סוף אינו מבין שבגט זה נכתב רצונו בזה ובקרא כתיב וכתב לה ספר כריתות ודרשינן מספר לספירת דברים א"כ צריך שיבחין שיש בזה ספירת דברים ואע"ג דכמה ע"ה מגרשין נשותיהן אע"פ שאינם מבינים לשון הגט שאני התם שיודע עכ"פ שנכתב בו שהוא מתירה לכל אדם אע"פ שא"י לקרות אבל זה שאינו מבחין כלל מהות וענין כתב וא"י להבחין שבגט הזה נכתב רצונו שהוא מתירה לעלמא אע"פ שיודע ע"י שמסבירין לו שבגט הזה תהי' מותרת, מ"מ אנן בעינן שיהי' יודע ענין ספירת דברים ע"י הכתב, וכבר הי' נ"ל לה"ר לזה אלא שא"א לחתוך הדין ע"י הפלפול לכן נ"ל שטוב להשתדל עמו שידע עכ"פ ענין כתב, כלומר שידע שנכתב בו ענין כריתות שהיא מותרת לכל ואע"פ שא"י לקרות ל"ל בה: ומה שצידד כ"ת אחרי שא"י ענין חתימת עדים אם תהי' מגורשת ע"י עדי חתימה, ואע"ג דאנן מחמרינן שיהי' גם עידי מסירה, מ"מ נראה דחש מעכ"ת לחשש מזויף מתוכו לזה צידד כ"ת לגרשה בגט אחד בע"מ לבד דבזה כשם שקדשה כך מגרשה, ובגט אחר בע"ח ויפה כיוון: הגם שיש לדון בדבר ולהקל מ"מ בענינים אלו כל המחמיר הר"ז משובח, אמנם כ"כ שהנכון להסביר לו ענין הכתב שנכתב בו שמתירה לעלמא: מש"כ כ"ת ע"ד הרב אבני מילואים ודאי שא"צ בקידושין רק שידעו המקדש והמתקדשת שלא יוכלו לכפור וכן בגיטין לדידן דע"מ כרתי א"צ שידע רק שיש עדים ושלא יוכלו לכפור, ואם רצונם לתת ב' גיטין ודאי נכון להקדים ע"י ע"מ דמגורשת בלי פקפוק וגם הקידושין הם באופן זה ושייך כשם שכנס ברמיזה: ולחיים טובים יכתב ויחתם ידידו דוש"ת ישראל יהושע. סימן פז שאלה פה וואיידיסלוב לא נסדר מעולם ג"נ ויען כי נקרא לפני גט שכ"מ במקום יבום והי' מן ההכרח לסדר הגט וכתבתי וואיידסלוב **(כנראה ט"ס כי הלמ"ד מבטאת במבטא פתח בקריאת שם העיר)** דמתקריא וואדזיסלאב [כי כן נקראת בפי הגוים] דיתבא על מי נהרות ועל מי בארות שם המגרש יהודה המכונה ליבש בן צבי יעקב המכונה הירש יאקל שם האשה יכט בת ישכר המכונה בעריש והנני שואל חו"ד כ"ג אם הגט כשר בסידור הזה ואם אפשר לתקן שמהיום יסדרו גיטין פה בשם הזה: תשובה ב"ה אור ליום ד' י"ג טבת תרמ"ח לפ"ק קוטנא. שוכ"ט לכבוד י"נ הרב הגדול ומהולל מו"ה אברהם חיים ראובן האבד"ק וואירסלוב. אחדשה"ט, הגיעני מכתבו וע"ד סידור הגט אין כאן בית מיחוש שתהי' זקוקה ליבם ורשאה להתנסבא לעלמא בלא חליצה, אולם מה שביקש שאסכים לסדר גיטין במקומו להבא. אין אומרים למי שלא ראה את החודש יבוא ויעיד, ודבר זה מוטל על הרבנים הסמוכים הבקיאים בקריאת שם העיר, והנה בפה נקראת שם עירו בחולם הו' ואין היו"ד נרגשת כלל והיוד מורה תמיד על נקידת חיריק או צירי ואין נקידת חיריק או צירי נרגשת כלל במבטא שם מקומו