יש מאין חלק ב תמ

ראשונה מפני סבה לא שמנו לב אליה כעת למיקם עלה דמלתא. אך על השניה אשר דב"ז כבר נשאל לחכמים ופתחו לה פתחה להאי פרשתא שהדין נותן לדון רק בארץ ישראל כמש"ה לשכנו תדרשו ובאת אף אנן בדידן עונין אחריהם אמן דהלכתא כוותייהו מתרי טעמי או תלתא

א' הנה מפורש בסנהדרין דלב' צדק צדק תרדוף הלך אחד ב"ד יכה וכו' ומסתמא הב"ד יפה יותר ימצא בא"י מבחו"ל מדאמרינן בכתובות דע"ה חד מנייהו כתרי מינן ובפרט עתה שידוע שכמה גדולים אשר היו מפורסמים בחו"ל ובאי לשכון כבוד בא"י דיש להם עדיפות אחר וכמ"ש שם וחד מינן כי סליק להתם כתרי מנייהו והגם שפרש"י כתרי מינן פקחים וחריפים ולפ"ז אפשר דבחו"ל הם בקיאים ביותר וזה מועיל יותר לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא וכמ"ש בסוף הוריות שלחו להו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכים למארי חטייא מלבד דיש לחלק בין זמנם לזמננו שהכל נמצא כתוב בספר ואין הדבר צריך רק להבין אמתותן של דברים ויוצדק לומר עתה עוקר הרים עדיף עוד הנה במנחות דמ"ב ע"א אמ"ל רב אשי לר"ס לא תתקיף לך דחד מנייהו כתרי מינן והתם לענין בקיאות אתמר כיעו"ש ונמצא דאוירא דא"י גורם לשתי מעלות החריפות והבקיאות וכמ"ש בב"ב דקנ"ח ש"מ דאוירא דא"י מחכים וכ"כ חד מקמאי הרה"ג מהרי"ח ז"ל בתשו' מרן לאה"ע דיני גטין סי' ג' וז"ל ואמרתי שמן הראוי היה שב"ד של חו"ל ילכו אחר ב"ד של א"י וכמז"ל צדק צדק תרדוף גם הרב המבי"ט ז"ל ח"ג סי' ר"י כתב לרבני מצרים והגם כי ידענו שתלי"ת לחלוחית התורה קיימת ביניהם ואנחנו מרבים ומגידים שבחם כי הם בקיאים גם בגופי הלכות וכו' עכ"ז בענוותנותם משפילים עצמם וחולקים לנו כבוד ורגילים לשאול ממנו כמה שאלות בדיני התורה להיותנו בא"י דאוירה מחכים דומה למ"ש בפ"ק דחולין דח"י מבבל לא"י כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו עכ"ל והנה עם שבמס' סנהדרין אמרו ליטול רשות לדון צריך מר"ג דבבבל כבר הרגישו התו' שם בחולין מזה ותי' דלאיסור והיתר א"י עדיפא דחכימי טפי רק להפקעת ממון צריך ר"ג דבבל ע"ש גם הגאון חת"ס בח"מ סי' י"ב כתב ואיך יאירו דברי שניתן בעלטה בארעא חשיכא להגיה באוירא דארעא דישראל המחכים אך מה אעשה וענות צדקתו דמר גזר עלי ומכל האמור למדנו כי טוב וישר ללכת אחר ב"ד יפה שבא"י זולת אם יש ב"ד ידוע ומפורסם לכל העולם שאין כמוהו נמצא בא"י אזי ודאי שיש לילך אחריו אפי' נגד מעלת א"י וכן מצאתי להרה"ג מהרח"פ ז"ל בספר רוח חיים בח"מ סי' י"ד שכתב דבסתם ודאי ב"ד דא"י עדיף מדחו"ל אבל בידוע ומפורסם דשל חו"ל גדול ומומחה יותר יש לילך אחריו וכמ"ש אחר ריב"ב לנציבין והוכיח מהתו' דנציבין היא חו"ל והגם דאחה"ר יש לדחות זה וכי סלקנו עדיפות ב"ד יפה לגמרי מחו"ל הלא למי שלא ירצה לדון רק בחו"ל התובע והנתבע יחד מ"מ יש לו לדרוש מחבירו הב"ד יפה שבחו"ל ודאי ועד"ז נאמר אחר ריב"ב לנציבין רק אם ידרוש אחד ב"ד של א"י בהא אנן קיימין ואז אין משם ראיה ומ"מ דבר ה' בפיהו אמת ממ"ש בברכות דס"ג על חנניה בן אחי רבי יאושוע שהיה מעבר שנים בחו"ל ושלחו למחות בו (כי הדין שאין מעברין רק בא"י כמש"ש) ואמ"ל והלא עקיבא בן יוסף היה מעבר שנים בחו"ל אמ"ל הנח רע"ק שלא הניח כמותו בא"י וכו' ע"ש הנה בדבר שהוא מיוחד רק לא"י מ"מ כשלא יש כמותו בא"י מותר לעשותו בחו"ל וה"ן הגם דיש עדיפות לב"ד של א"י מ"מ אם הב"ד שבחו"ל לא יש כמוהו בא"י לו משפט הקדימה רק שלפי הנראה קשה הדבר מאד בזה"ז לברר מי עדיף וכמ"ש מהרשד"ם ז"ל בחח"מ סי' ב' וסי' ז' דמפני זה נתפשט המנהג בכל ערי טורקייא שהתובע הולך אחר הנתבע ולא לילך אחר ב"ד הגדול שלא ירבו קטטות שזה יאמר זה גדול מזה וזה מכחישו וכ"כ משפטי שמואל סי' קי"ז דק"ס ע"ד והגאון מהרש"ל בב"ק פ"י סי' יו"ד האריך בזה דמפני הגאוה והקנאה אין מי שיודה לחבירו ובזה אין מציאות למ"ש הרמב"ם ז"ל דגם בזה"ז יש חכמים גדולים וכו' ע"ש ודון ק"ו לדורותינו אנן יתמי דיתמי ומ"מ עדיפות א"י הבא מכח דאוירה מחכים לעד"ן שאין מי שיכחיש בזה. כי אויר דמאז