יש מאין חלק ב תלט

עם הארץ ועבידי דטעו ולכן בלתי חקירה אין לסמוך דידעו שהיה מונעו בלי צדק וגם לסמוך דידעו שהיה מפחידו בדבר שבידו לעשות ובלא זה אין כאן מודעא. ולפי האמור דאין כאן אונם אמינא דאפי' מי שיחשוב זכיית לוי למתנה או מחילה ולא מכר או פשרה עיין למהרימ"ט ח"א סי' ל"א שכתב דגם דלא בעי אונס במתנה אינו רק במתנה שאין שום הנאה נגדה אבל כשיש אפי' הנאה מועטת נהי שאין דינה כמכר דזביניה זביני גם במקום אונס אבל מ"מ לא תתבטל רק עם האונס והביא כן מהריב"ש והרשב"ץ וכ"כ מור"ם בסי' ר"ה, וא"כ בנד"ז שלוי קיבל טובת הנאה מראובן שהודה להכניסו עמו וגם מתחלה לא אנסו רק במניעה ליכנס ומחמת זה פייסו ליקח חלק מהמחצה הנה שם כתב נה"מ משם מהרח"ש ז"ל דאונס בלא מודעא מבטל המתנה אינו רק כשאנסו על גוף המתנה אבל כשאנסו סתם והוא להציל עצמו נתן ליפטר מאונס אין זה אונם וה"ן ראובן לא אנסו על מה שזיכה לו אלא לשמש בבהכנ"ס והוא להציל עצמו זיכה לו מחלקו אין זה אונם ואי משום המודעא שמסר זיל לדמהרימ"ט דכיון שקיבל טוב"ה שהודה לו אפי' הנאה מועטת לא תתבטל זכייתו רק באונס והנה למ"ש אין זה אונס וכ"ז להתלמד במקום אחר אבל כבר כתבתי דזה הוי כמכר ודינו שצריך אונס גמור והכא ליתיה וטעו לומר שהכירו באונסו. ועוד אני מדבר בזכות ראובן דכיון שכתבת שלוי בחיובו כתב בביטול כל מודעי וכו' ובפייסו לעדיהן שוב אין קיום למודעא זו ובטלה היא והגם שבסי' ר"ה פסק מרן דאם מסר מודעא גם על הביטול דאז לא מועיל הביטול שהרי גם עליו מסר מודעא והכא נראה שכן עשה מ"מ הנה מור"ם שם כתב דאם ביטל מודעי ומודעי דמודעי דמהני הביטול והגם דמרן לא גילה דעתו אם מודה בזה מ"מ מצאנו לו באה"ע סי' רל"ד גבי גט שכתב גם זה בכלל התיקונים לבטל המודעות ומודעי דמודעי עם התיקון דהרמב"ם ותקון הרשב"א לפסול העדים והכא הנה מלבד ביטול מומ"ד כתב עוד פיסול עדים ועיין להסמ"ע בסי' ר"ה שכתב דגם מרן שהוא ס' קמיתא יודה לדהרשב"א ומהריט"ץ בסי' קכ"ט כתב דבארצותנו נוהגים לכתוב פיסול עדים כהרשב"א וטעם הרשב"א דכיון שפסל העדים שוב אין כאן עדות על המודעא והגם שהר"ן חלק על הרשב"א בתשו' אינו רק כשיש אונס מפורסם דאז א"ץ לעדי המודעא ע"ש ועיין למהרח"ש בקו' מודעא תשו' ב' עמד ע"ז ומלבד שהביא מ"ש הריב"ש סי' קכ"ז שהראשונים הסכימו שביטול מודעא מועיל לכל מודעא שקדמה עוד כתב דהרמב"ם יודה לתקון הרא"ש והרא"ש יודה בתקון הרמב"ם והרא"ש עצמו בפ' השולח רצה להשוותם גם התו' ונמק"י כתבו כהרא"ש וכתב עוד שהרמב"ם לא בעי כ"ך רק גבי גט ולא גבי מכר והגם שמהרלב"ח כתב דיש לחלק ביניהם הנה מהריב"ל ח"ג סי' כ"ח כתב דכיון שהרמב"ם כ"כ גבי גט כ"ש שיועיל גבי מכר וכתב דכל חד מהני תקוני יועיל לבדו לבטל כל מודעי והר"ן שחלק על הרשב"א בתשו' חזר והודה לו בפסקים וא"כ בנד"ז שכתוב ביטול מודעי ומוד"מ ופסול עדיהן לא נשאר פקפוק מצד המודעא ובפרט שכתוב שהכל נעשה כתחז"ל וכתב מהרח"ש שם דבזה מפרש לכל התיקונים שאמרו ז"ל להועיל לבטל המודעא ע"ש ועיין בזה בארך להפרמ"א ז"ל ח"ב סוס"י ט' ומזה רווחא שמעתתא אפי' לחושבים שאין זכיות לוי כמכר אלא כמתנה הנה בסי' רמ"ב מפורש דגם מודעא דמתנה אי לא ידעינן אונסיה וביטל המודעא המתנה קיימת וכבר הוכחנו דהכא אין ידיעה לאונס וביטל המודעא בביטול חזק ואין עוד מודעא וכ"ש למ"ש דאין זה אלא מכר. ומ"מ אם יוכלו לעשות שלום ותווך ביניהם טוב וישר ודינא שלמא הוא ויה"ר נזכה לאמתה של תורה ולנתיבותוה שלום הכו"ח שלהי תרפ"ז בעי"ק טבריא ת"ו מאי"ן סי' כ"ד

אנן מהכא ראה ראינו השתי שאלות חוברות אשה אל אחותה ואת דבר המשפט בשאלה