יש מאין חלק ב תלה

ונשאר ראובן לבדו עומד ומשמש כמה שנים ולוקח כל ההכנסה יחידי ושמעון שותק וביקש לו עסק במקום אחר ומזה קרוב עמד לוי וקנה משמעון חזקתו שהיה לו באותו בהכנ"ס ובא ליכנס לשרת במקומו ויען כי שמעון היה מקבל המגורשי' וגם לוי הבא עתה הוא מקהלם החזיקו בידו וחתמו לו לעמוד במקום שמעון וראובן עמד בכל עז למנעו מליכנס באמרו כי שמעון דאתי מחמתיה אין לו כח למכור בחזקות כאלה שבאים מכח הצבור ומשתיקתם ממילא ובפרט בשמעון שיצא מכח פגם ובזה בטלה חזקתו וגם הוא ידע בעצמו ואיאושי מיאש ופנה לעסק אחר והחזקתי אני גם מקומו ולוי טוען שחזקת שמעון לא בטלה והרי קניתיה ממנו ובפרט שבא מכח חזקת קהלה שהחזיקו להיות מקהלם שמש בבהכנ"ס הזאת וגם אני מקהלם והרי חתמו לי ואחר עבור דברים ביניהם לסוף נשתוו וכתבו שטר ביניהם בחתימת שניהם שראובן הודה ללוי שחזקתו חזקה ושיש לו בכל ההכנסות חכ"ח ונגד זה נתחייב לוי שזיכה לראובן חלק פ' מחלקו המחצה כל ימי חייו רק אחרי מותו יהיה המחצה משוחרר ללוי וב"ך וכו' וכתוב שם שהכל נעשה כתחז"ל בביטול מודעי ומו' דמודעי ובפיסול עדיהן בקגו"ש וכו' שקא"מ לקיים כל הנז"ל ע"כ ובזה שבת הריב ושמשו שניהם יחד זה כמה וחלקו ההכנסה עפ"י הפשר הנז' והיום חזר לוי לתבוע חלק כחלק עפ"י טענות הראשונות ואודות הפשר אמר שלאנסו נתרצה לזה והוציא מודעא חתומה בעדים שגם על הביטול מסר המודעא וכתוב בה והכרנו באנסו וכת"ר מבקש חו"ד בזה

ואען ואומר כי לפום ריהטא אני רואה שטענות ראובן הם צודקים בין בתחלה בין לבסוף דמ"ש שאין זכות לשמעון למכור מה שהחזיק בו מן הצבור הלא די"ז מפורש בא"ח סי' קנ"ג סי"ב ושרשו מתשו' מהר"מ שהביא המרדכי סו"פ החובל דמי שזוכה בדבר מהקהל אין לו רשות הוא או ב"ך למכרו לאחר ועיין לחק"ל א"ח מדכ"ט ואילך והגם שהט"ז שם כתב דאם קנה יכול למכור מובן מאליו דל"א זולת בקונה מהקהל ולא מקונה מזוכה בחנם מהם שהוא עצמי לא היה יכול למכור ואפי' נחשוב דשמש בעבודתו הוי כמקבל שדה לזורעה בשכרו הנה גם בזה עיין בח"מ סי' שכ"ט דהמקבל שדה מחבירו לזמן ידוע ומת אין ליורש לתבוע רק מה שעשה אביו ולא יאמר שישלים במקומו ויקח הכל והטעם כתב הרא"ש שדב"ז אין גופו ממון להורישו ומינה דאין דב"ז ממון למכרו לאחר וכמו כן מ"ש לבטל חזקתו מכח שנסתלק מכח פגם טענה היא ועיין למג"א בסי' קנ"ג סוס"ק מ"ט הביא מהמרדכי דאפי' המחזיק בשררה אם עבר משררתו מחמת עבירה שעשה אפי' שוגג אינו חוזר לשררתו וכן מ"ש שכמה שנים שתק ופנה לעסק אחר ובזה ניכר דאיאושי איאש ומחל אני בעניי בתשו' אחרת הוכחתי מפ"ס ומפ"ס דאפי' בחזקת קרקעות וברב שעזב את מקומו אם אח"כ חזר איבד חזקתו ועיין בזה למהראנ"ח ח"ב סי' ע' ואכמ"ל ומה שבא לוי לידון בדבר חדש דדי לו מכח חזקת קהלו ששמש הראשון היה מקהלם והחזיקו בזה ואותה חזקה מזכים לו שגם הוא מקהלם איני רואה לו זכות מזה כי חזקה זו לא באה מכח טענה ואולי לא היה נמצא המקבל עבודה זאת ואולי גם אם נמצא מקבלה לא היה ראוי לה ולזה לא נמצא מעיק לזה וה"ז דומה למ"ש מור"ם סוס"י קמ"ט יחיד שיש לו ס"ת והחזיק שהצבור קורים בו תמיד אם היה לצבור ס"ת אחר לקרות בו כשקראו בשלו מקרי חזקה וכו' ואם לא היה להם ס"ת אחר לא מקרי חזקה ועי' בתשובתו נדפסה בפנ"י ח"ה ביו"ד סי' ה' ועוד דהכא בבהכנ"ס יש שתי קהלות ושניהם שותפים בה ואין לשותפים חזקה זע"ז כידוע סי' קמ"ט ועיין למהרשד"ם ח"מ סי' קנ"ג ומהראנ"ח ח"א סי' פ"ג ומ"ב סי' ד' שכן דנו כזה בבהכנ"ס שכל המתפללים בה דינם כשותפין ע"ש חוץ מזה דהכא הוו רבים נגד רבים ואין גזברים ממונים בבהכנ"ס כאשר הוגד לי ומאן מפיס ומאן מחיל להחזיק עיין למור"ם בסוס"י קמ"ט בזה ומכל הנז' יוצא דגם ביאתו מכח חזקת קהלו היא ביאה ריקנית ואם היה עומד ומשמש מאז ובא אחר להשיג גבולו אנה"ן יש לדון ולהאריך בזה אבל