יש מאין חלק ב תכב

נ"ח ובמורם סי' פ"ג דהמקבל מהלוה להוליך למלוה ואמר אני מעכבם מחוב שיש לי עליו דפטור ע"ש אבל מס' לא יוכל לעכב ועוד אפי' אם יברר מי הגזלן וכמה הגזלה הרי הגזלה נוגעת לכל האחים ולא לו לבדו ועיין בסי' קפ"א דשני שותפין ועמד אחד מהם והציל אם לא אמר מקודם לעצמי אני מציל הציל לאמצע. וא"כ הזכות במה שהציל שייך לכולם והרי כולם משועבדים לפרעון חוב כמהר"ש ואז הוא יטול הכל ואם תוקע עצמו שאמר מתחלה לעצמי הצלתי אינו נאמן אלא בשבועה כמ"ש מור"ם שם אבל מ"ש הר"ש שאם לא ימצא עדים שמינהו ישבע לו ע"ז בזה לא צדק דכיון דהדין הוא אפי' בעשאו שליח וקבל יוכל לחזור ולומר לעצמי אני מציל א"כ אין כאן תביעת ממון רק תביעת שבועה שאמר לעצמי אני מציל ובכגו"ז עיין בסי' צ"ט ס"ט ויו"ד דאין בזה לא שבועה ולא ג"ש ותביעת כמהר"ש בהיזק שעשה לו בעכוב המעות אצלו ליתא כי זה גרמא ולא דד"ג ועיין בסי' שפ"ו סוג דד"ג וביש מאין ח"א הארכתי בזה ותבין דאין זה סוג דד"ג ועיין בסי' רצ"ב במבטל כיסו של חבירו ותראה שאין חיוב למהר"ם מזה ובזה נשלמה תביעת מהר"ש

אתאן לתביעת מהר"ם ממהר"ש שחייב להראות לו חש' הכנסה והוצאה מיום פטורת ר' אבהו ז"ל עד היום בזה ודאי הצדק אתו לדקדק חשבונו אך במה שתבע בענין החנות שמכר לו מרדכי אחיהם למהר"א וזוכה מכח זה לבדו בשכי' ואינו מכניסי נחש' היורשי' כולם ואומר שהרב מר אביהם ז"ל לא זיכה לו אלא בעת נישואיו והוא ז"ל נלב"ע קודם נישואיו ולא זכה מרדכי ונשארה לזכות היורשי' כולם הנה מהר"ש הראה שטר מכר בחתי' עדים וגם הרב מ"א ז"ל ומרדכי חתומים עליו שמכרו לו רביע החנות הנז' וא"כ בזה אין שום שאלה זולת על ג' רבעים שהם שבעה אחוזים וחצי שעולה לכל אחד מהאחים אחוז וחצי וא"כ אחר שמכר עוד מרדכי למהר"ש כל החנות הנה עוד שייך למהר"ש שלשה אחוזים חלקו וחלק מרדכי מצד הירושה ואין לדון זולת על ד' אחוזים וחצי של שאר האחים והנה ידענו כי הראיה שיש ביד מרדכי כי החנות שלו היא מהחוגי"ה שיש בידו מהמוכר הראשון שמכר למ"א ז"ל שמתחלה כתבה בשם הבן ולא בשם האב והשתא צריך לדעת אם המוכר כתב שטר בדיננו לשם האב או רק החוגי"ה וגם אם נכתב צריך לדעת מי קדם מהם שאם לא נכתב כלל וסמכו רק החוגי"ה שאם לא נכתב כלל ה"ז דומה למ"ש בסי' ק"ץ באומר למוכר הילך זוזי ויהיה קרקעך מכור לבני שפסק בס"ד שכיון שלקח הכסף ממנו נקנה להם הקרקע ויטעון מרדכי דהכי הוה והגם דאתרא דידן כתבי שטרא החוגי"ה היי שטרא כמ"ש סי' ס"ח דשטרי מקח וממכר בעש"ג הוי שטר כשר וגם אם אח"כ כתב המוכר לאב שטר בדיננו מנאי הוי כבר הוא הקודם לזה ואם ס' אולי השטר קדם אז על התובע לברר שהשטר קדם דכיון שיש ס' בעיקר המכר אמרי' ארעא היכא דקיימא תיקום והממע"ה ועוד נלע"ד שאפי' אם יתברר שיש שטר והוא קדם מ"מ הרי ודאי לא הלך המוכר לעשות חוגי"ה בשם הבן אלא בשליחות האב והרי שלוחו כמותו ואעפ"י שבחוגי"ה חסרים דרכי הקנין הרי מפירש בסי' רמ"ה דהכותב נתתי שדה פ' לפ' או הרי היא שלו ד"ב כשיגיע השטר לידו ואע"ג שהרב פנ"י ז"ל בת"ה ח"מ סי' ב' נשאל בכגו"ז ולמד מדין זה לחוגי"ה שתועיל אך חילק דזה לא נאמר רק כשחתם המקנה בחת"י בשכר משא"כ אם לא חתם ולא מסר לו השמר במדי ישראל דנ"מ ואנחנו לא נדע לחלק בזה דכיון שגם החוגי"ה אינו לוקחה עד שיחתום בחת"י תוך הפנקס ולקיחת החוגי"ה איננה כ"א לראיה א"כ מאי נ'"מ אם חתם בפנקס שהוא העיקר או בחוגי"ה ומ"ש משם הסמ"ע שדבר שאין גופו קנין לא אלים כחייהו לעשותו קנין הכא לא כתיבתם היא עושה קנין אלא חתימתו והודאתו בפנקס עושה קנין והחוגי"ה אינה רק עדות מהם שכן עשה ובזה מהימנינן להו ולפי האמור כי זכות מרדכי באה מכח המוכר הראשון תו אין אנו צריכים לעיין בטענתו שלא זיכה לו עד שעת הנישואין ומלבד זה הנה בתשו' מרן באה"ע ס"ל למר במי שזיכה לבנו סכום לנישואין ומת קודם נישואין דכשיכנס לחופה זכה למפרע