יש מאין חלק ב שצא

הזאת אם יש לה חלות כי הנה בהצעת השאלה שכתוב שהיו הקרקעות עיקרם לגויים וכשנכתב החוגי"ה בממשלה לא היתה בשם המוכר לזה רק בשם שותפו וכאשר נשתנה עם הקונה ולקח ממנו הכסף השותף הוא שהעביר אותה ע"ש בממשלה בכגו"ז הנה מצאנו תשו' מרן באבק"ר סי' קמ"ט באחד שאמר לחבירו הלויני מעות לקנות בהם קרקעות הנמכרים בערכאות ונכתוב שטר המכר על שמך ותאכל הפירות עד יום פ' אם לא הבאתי לך מעות הרי הם שלך ואם הבאתי לך מעות ה תחזור ותכתוב לי הקרקע על שמי ועבר הזמן ולא הביא מעות ואחר שתים או ג' שנים בא לתבוע והשיב ז"ל בזה שהדין שזכה הראשון ולא מטעם שעבר הזמן דכיון שלא אמר הרי היא שלך מעכשיו ה"ז אס' ומחזיר ומנכה כל הפירות שאכל אלא הטעם הוא קנה עד שיכתוב השטר דאתרא דכתבי שטרא הוא ואפי' אי נהיגי דלא למכתב שטרא אם הקרקע של גוי אינו נקנה עד שיכתוב השטר וכיון שהמלוה כתב השטר על שמו והחזיק בקרקע זכה אפי' לא עבר זמן הקצוב ע"כ והרי נד"ד דכוותה דמעולם לא היה שטר חוגי"ה בשם המוכר ומלבד דפה אתרא דכתבי שטרא עוד עיקר הקרקעות לגוי ואינו נקנה רק בחוגי"ה והרי קדם הקונה וזכה בחוגי"ה והחזיק בקרקע וקם לו אפי' אם היה מביא הכסף בזמן הקצוב וחיוב ההטבה והתנאי לזה חספא בעלמא הוא. עוד יש בכאן טעם אחר אפי' אם היתה ההטבה כדין ובלתי קצבת זמן אלא סתם כל זמן שיביא הכסף יחזיר לו הקרקע ממ"ש מהרש"ך ז"ל בח"ב סי' ל"ב בנדון שעשה הקונה הטבה למוכר שכ"ז שיביא הכסף יחזיר לו החנות ואם לא יחזיר יפרע קנם כו"ך ונתייקרו החנויות במדרגה גדולה מחמת פחת המטבעות ואז תבע המוכר שיחזיר לו החנות או יפרע הקנס וכתב הרב ז"ל דכיון דנתיקרו החנויות בדרך פלא מחמת פחת המטבעות יטעון הלוקח דלא נתחייב ותלה הדבר בבחירת המוכר באופן כזה מלתא דלא שכיחא דגם המוכר לחבירו וקבל עליו כל אונסין אמרינן מלתא דל"ש לא קביל עליה והאריך שם ע"ע וה"ן הנה ידוע דמסבת המלחמה עלה השער בכל מידי ולפיכך נתייקרו הקרקעות להפליא שמהם ימצאו בעליהם תוצאות חיים ואם היה כסף המוכר בידו היה לוקח בהם קרקע בזמן הזול וימצא בהם כדי חייו לא כן עתה אם השב ישיב לו לא יספיק לקנות ש בהם לשליש ולרביע והוא דומה ממש לנדון מהרש"ך ואונסא כהאי לא קביל עליה, וחוץ מזה אפי' אי הוייא ההטבה אמתני ותקיפא והיה לו קנין למוכר ג"ך מצד הדין מ"מ כיון שקבעו זמן לפרעון ואם לא הביא תהיה המקנה בתקפא ועבר הזמן ולא הביא הנה פשוט בריש סי' ר"ז ובכמה מקומות שהמקנה לחבירו בין קרקע בין מטלטלים והתנה תנאים שאפשר לקיימן אם נתקיימו התנאים נקנה הדבר שהוקנה ואם לאו לא והכא הרי לא קיים התנאי, אמת כי ראיתי להרב ברוך אנג'יל סי' נ"ה שנדונו היה במכר והטבה לזמן כנד"ז ממש ועבר הזמן ולא פרע ועכ"ז בא לתבוע חזרת המכר באמרו כי הכל לא היה רק בדרך אס' והציע הרב דלכאורה שהקנין הוא חזק דכל דרכי הקנאה היו בו אלא שאח"כ מאיזה הוכחות הציע שמורה הענין ההוא שהיה רק בדרך אס' בעיקרו וא"כ גם אם נאמר דכשלא קיים התנאי בטלה האס' ודומה למ"ש בפ' הרבית הלוהו על שדהו ואמ"ל אם לא תביא המעות מכאן ועד ג' שנים הרי היא שלי הרי הוא שלו מ"מ נראה דהכא והתם היינו דוקא כשתבעו להביא המעות ולא הביא אבל אם לא תבעו והוא לא הביא לא קנה השדה והביא סמך לזה מתשו' הרא"ש והיא בח"מ סי' ע"ג דהנשבע לפרוע לחבירו לזמן פ' ולא תבעו בזמנו דלא עבר על השבועה ע"ש ולפ"ז מצי המוכר דנד"ד לטעון שאתה לא תבעתני והמכר בטל לית לך גבאי רק תביעת ממון ואני אפרע לך אבל המעיין שם בסוף תשו' הרב ז"ל יראה כי הבל יפצה והוא כי הרב ז"ל כל טעמו בזה הוא דמצא הוראה בעיקר נדונו שעיקר המכר היה באס' ובטל מעיקרו אלא שבביטול התנאי תתבטל האס' ולזה כתב שכיון שאין ממש במכר נמצא דתביעת הממון וקביעות הזמן לפרעונו היה לטובת המלוה ועליה הוה