יש מאין חלק ב שפו

דברי מר"ן הגדול ז"ל בס' אבקת רוכל עיש"ב דברים יקרים וברורים, וא"כ בנד"ד הוי להיפך דלא לבד כי לא נתברר כלל חלילה שום דבר ושום ערעור על הני תרי אריוותא אלא אדרבא שני צנתרות הזהב האלה ידועים ומפורס' במקומם ובכל הסביבות כי המה עושים הכל כראוי וכשורה וכחברים אמיתים ונאמנים אינו יוצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן ח"ו, ולכן זאת הלכה עלתה מאתנו כי חלילה לסלקם ולהורידם מקדושתם וממשרתם, או להפחית להם ממשכורתם, ועל זה באנו עה"ח בש"א אד"ב שנת צדק צדק תרד"ף וכדברי רז"ל הלך אחר יפה וקיים. בן ציון א' קואינקה נאם אברהם פילוסוף הי"ו הצעיר מרדכי מיוחס ס"ט סי' ו'

עמדו לדין לפנינו שמעון ולוי ששמעון יש לו אוצר בשותפות עם ראובן ראובן מולח שם דגים ע"י פועלים ושמעון מניח שם סחורותיו, ויהי היום בא לוי וביקש משמעון להניחו לתת באוצר איזה תיבות גאז עד שימצא להם קונים ושמעון ביקש ממנו שכירות מקום והלך והביא ראובן ואמ"ל תן לו המפתח אני אינו צריך ממנו שכר ואז נתן לו שמעון בשתיקה ושלח סבלים ולקחו התיבות והניחום שם ומנה אותם לוי ומצא מניינם שלם רק ששמעון לא היה שם לידע כמה הביאו, אח"ז ביקש שמעון מלוי למכור לו מהם ולא רצה רק הרשהו ללות מהם מה שירצה ושמעון לקח מהם ד' תיבות על סמך רשותו ולוי אמר ששמעון השיבו באותה שעה שאינו חפץ בהלואה ושמעון מכחיש בזה ותכף ביום השני החזיר המספר אשר לקח, ובמשך הזמן היה מוכר לוי מהם קמא קמא ושולח הקונים עם פתקא לשמעון לתת להם המפתח ושמעון מכחיש שלא היה שולח פתקא זולת פעם אחת וכשמסרו לו הפתקא נתכעס וקרעה, ואמ"ל למביא וכי אני משרת שלו ומסר המפתח כמו שהוא נוהג עם ראובן כששולח לקחת המפתח וביום אחד עורר שמעון ללוי מדוע לא תפקוד תיבותיך והלך ומצא שלפי פנקסו חסרו י"ד תיבות אך אחד מהקונים הזכירו שטעה ולא רשם אצלו חמשה תיבות ואינם חסרים רק ט' ובזה ידע גם לוי כמה מנין הנותרים ואחר ימים עוד מנו הנותרים ונמצאו חסרים עוד ט' ואומר לוי כי שאל שמעון איך הרגיש בחסרון לעוררו והשיבו שהלוה מהם ולזה מנה אותם אבל לוי מכחיש בזה שרק במקרה מנה ונמצאו חסרים, ועתה מבקש לוי שישלמו לו כל ח"י תיבות החסרים, א) כי שאל ממנו שכר כנז"ל והרי הוא שומר שכר וחייב בגניבה ואבידה ב) כי שאל שלא מדעת ונתחייב באחריותם ג) כי בחסרון הראשון אמ"ל ללוי שגם הוא פעם אחת מצא חסר מסחורתו והיה נבוך וא"כ כיון שהיה מסופק מחשש גנבה מה לו לקבל סחורת אחרים אצלו, ד) דורש מהם שבועה אולי הם גנבו ושמעון השיב מה שיש לי להשיב השבתי וגם אודיע שבעת שדרש להניח הודעתיו שתמיד פועלי הדגים יושבים לבדם ועכ"ז הכניס סחורתו וכת"ר כחכמתם יוציאו לאור משפט וכתורה נעשה

והנה ראשית כל צריך לדעת אם שמעון הוי שומר שכר או ש"ח או אפי' ש"ח לא הוי ולגבי חסרון הראשון אפי' אם דינו כש"ש מ"מ אין לחייבו בתשלומין דכיון שנא היה במניינם בעת הכניסה איך יתחייב עפ"י דברי לוי ואולי לא היו כ"ך אלא כמנין שנמצא כעת ולא חסר מהם ורק ישבע היסת שאינו יודע ופטור עיין בסוס"י רח"ץ ובסי' רצ"ו ס"ד ובש"ך שם סק"ו רק על חסרון האחרון צ"ע בזה ונראה פשוט דאין כאן דין שומר שכר דהא גם לדברי לוי לא דברו רק על שכירות המקום ואין שכר שימור נכלל בזה וכמ"ש התו' בב"ק דמ"ז ע"ב ד"ה ואפי' נשברו דבאמרו הא ביתא קמך אעפ"י שקבל שכר לא קבל עליה נטירותא ואינו נוטל רק שכר בית ע"ש וכן נמצא בש"מ למציעא ע"ד מ"ט שכתב בהא ביתא קמך דלא הוי ש"ש כתב תלמיד הרי"פ דר"ל אפי' שכר לו מקום ביתו וכ"כ מרן בבד"ה