יש מאין חלק ב שפה

למדב'ר בכסלו דהאי שתא, שנת צדק צדק תרד"ף (לפ"ק) למען תחיה וירשת. הצעיר אליהו ילוז ס"ט הסכמת הרה"ג ב"ד הספרדים בירשת"ו

נחנא בי דינא רבא דפעיה"ק ירושת"ו ראינו את השאלה מעיה"ק טבת"ו אודות הרה"ג המשמשים שם בקדש ברבנות ובדיינות מזה כמה שנים ברצון כל בני הקהלה, ועתה קמו איזה חכמים ואנשים ורוצים. לסלק אותם ממשרתם בקדש ולהפקיד אחרים תחתיהם או להפחית להם ממשכורתם בטענות שאין בהם ממש וראינו גם הפס"ד אשר כוננו בענין זה ידי הרב הגדול הגאון המופ' תנא דבי אליהו ילוז יצ"ו. ואחריו החזיק על דבריו הרב הגדול הגאון החריף ובקי אביר יעקב חי זריהן ונשאלנו לחוות דעתנו על זה

והנה עם כי הרבנים הגדולים הנז"ל לא צריכי לדידן ולדכוותן כי ידם רב להם להורות חוקים ומשפטים צדיקים. ואמנם מרוב ענותנותם וגם מפני כי המה בעלי המעשה בקשו מאתנו לחוות דעתנו בזה ואמת כי היה ברצוננו להאריך ולהשתעשע בכל דברי ידידינו הרה"ג הנז' אשר האריכו בחריפות ובקיאות נפלאה, ואמנם מרוב טרדות הזמן וגם מפני כי באמת היא משנה שאינה צריכה כי כבר באו ענינים כאלה וכיוצא מאלה בארוכה בכל דברי רבותינו הפוסקי' רו"א לכן באנו בקצירת האומ"ר לחוות דעתנו בזה ונאמר כי עברנו על כל פסקי הרבנים הגאונים הנז' בעיון הלכה כצריך ועם כי יש לעורר דרך פלפול ומו"מ בדבר הלכה באיזה מדבריהם, ואמנם להלכה ולמעשה דבריהם ברורים שרירין וקימים וזאת הלכה העולה מאתנו ג"כ כי חלילה לסלק שום רב או דיין מישראל אשר החזיק במשרתו בקדש כמה שנים, ובפרט אם מתחלה נתקבלו ברצון כל בני הקהלה, אפילו אם בתחילה קבלו אותם למשך זמן ידוע לג' שנים או לה' שנים וכיוצא חלילה לסלקם כמבואר בדברי כל הפוסקים וכ"ש וק"ו בנד"ד כי מתחלה קבלו אותם בסתם, וגם החזיקו במשרתם בקדש משך כמה שנים כי חלילה לסלקם ולהורידם ממשרתם, או להפחית ממשכרתם כדי להכריח על ידי זה כי יסתלקו ממשרתם, והגם דגאון עוזנו הרב הגאון הגדול ח"ד בדרא בספרו הבהיר נדיב לב הכריח "דרב" שלא התנהג כשורה וכראוי יש כח ביד הרוב לסלקו, ואמנם הנה דבריו הקדושים לא שייכים לנד"ד כו"ע מתלתא טעמי, חדא, כי הרב ז"ל לא כתב אלא כאשר אינו מתנהג כראוי וכשורה אבל בנד"ד הני תרי צנתרי דדהבא ידועים ומפורסמים לכל לרבנים יקרים המשמשים בקדש כראוי וכשורה לכל רב ומו"ץ והרי ראיה כי אפילו מהמערערים עליהם רוצים בהם גם עתה ורק כי רוצים להפחית להם ממשכורתם כדי לבזותם לעיני העם או יותר טוב כדי להכריחם שיסתלקו ממשרתם, ושנית כי אפילו באינו מתנהג כשורה דכתב הרב הגאון ח"ד בדרא דיש כח לסלקו הנה תברא בצדה בדברי הגאון בעצמו כי לא כתב כי אם דוקא בזמן שרוב אנשי הקהלה מערערין עליו כי אינו מתנהג כראוי וכשורה דלרוב אנשי הקהל אין לחשוד שהם משקרים מפני הנאה או פניה עצמית, או לחשוד אותם כי רק מפני הקנאה או שנאה רוצים לסלקו דרוב אנשי הקהלה ודאי לא חשידי בהכי, אבל בנד"ד דהוי להפך דרוב הקהל מרוצים בהם ורק איזה אנשים הם הם המערערין עליהם, ונראה פשוט כי היינו מפני הנאה או פניה עצמית או קנאה ושנאה, ולכן ודאי שאין בדבריהם ממש. ועוד טעם שלישי דגם כשרוב הקהל מערערין עליהם ורוצים לסלקם כתב מר בריה דבריה דמר הגאון ח"ד בדרא ה"ה הרב הגאון המפורסם תנא דבי אליהו בהיר הוא בשחקים בספרו הנחמד תעלומות לב ח"א חיו"ד סי' ל"ד דגם כשרוב הקהל מערערין דיכולין לסלקו, מ"מ הדבר פשוט שצריך שיהיה מפורסם ומבורר שאין פרקו נאה, ושאין כונת בני העיר לסלקם מחמת שנאה וקנאה ותחרות ובאיבה ירדפוהו משום כבוד המדומה וכיוצא או משום דמוכח להו במילי דשמיא. אבל כל זמן שלא נתברר ההופך אוקי צורבא דרבנן אחזקתיה חזקת חבר שאינו יוצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן יעוש"ב דהביא ג"כ בענין זה