יש מאין חלק ב שפ

שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה שהגיע להוראה ואינו מורה והוא שיהיה הדור צריך לו אבל אם יודע שיש שם ראוי להוראה ומונע עצמו מההוראה ה"ז משובח וכו', והנה מפורש בפרק הרואה דרש בר קפרא באתר דלית גבר תמן הוי גבר אמר אביי ש"מ באתר דאית גבר תמן לא תהוי גבר ופריך פשיטא (כלו' דאסור להורות הל' במקו' רבו) ומשני לא צריכא בשוין ופירש"י אם באת במקום חכם ואינך גדול ממנו אל תטול עטרה לדרוש במקומו ועיין למהרד"ך בבית כ"ב חדר ט' מה שהאריך שם בזה ונ"ט לסמיכה שהיו עושין כדי להודיע שהוא גמיר דאל"כ יעשה תורה פלסתר וירבה ממזרים וכו' ואפי' לדיני ממונות פסל שם הגאון מאן דלא גמיר וכו' ובתו"ד ז"ל ערך תוכחת מוסר וכתב וכ"ש בדורנו זה שבעוה"ר רבו אנשים שלא שמשו כלל המכריזים ואומרים חכמים אנחנו ותורת ה' אתנו ועליהם ב"ק מכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה ואם יקום נגדם איזה גדול שבדור אומ"ל הכבד ושב בביתך שאין בידך לא לחם ולא שמלה ובע"ב נותנים להם אמנה כי ציד בפיהם ומגדילים עצמם בכח התחבולה והמרמה ונמצא ש"ש מתחלל וכל ירא ה' ראוי לו להתקנאות וכו' ולבי נוקפי על גטין שינתנו בזמן הזה שלא ע"ו מומחה וכו' אוי לעיניים שכך רואות שאנשים כאלה יכניסו עצמם בטיב גטין וחליצות שיש בהם כמה דינים התלויים בשערה אשר לא ירגישו בהם כלל. ואף אם לפי ערכם יש להם יראת שמים אינם שואלים לגדול מהם כי חכמים המה בעיניהם וכ"ש דמלתא דלא רמייא עליה דאיניש לאו אדעתיה וכו' והנה אפי' בזמן הראשונים היו ממנים אדם גדול לעסוק בטיב גיטין וקדושין וכו' עש"ב והגם כי מהרשד"ם ז"ל בח"מ סי' א' הביא שיש לחלק בין זמן התלמוד שהיה הכל בע"פ לזמננו שיש ספרים והספר הוא המורה ואין למנוע מלהורות אפי' כשיש גדול ממנו וכ"ש בשוין מ"מ מלבד שהוא עצמו כתב שאין כן דעת הרמב"ם אפי' לאותם הסוברים כן התנה דזה דוקא אם הוא בדוק ומנוסה שיודע לעיין ובעל סברה יודע דעת ומבין ובסוף התשו' כתב דהגם שנראה כן לפי הדין מ"מ בזמננו ראוי לגדור גדר כי רבו בקיעי הזמן שועלים קטנים מחבלים כרם ה' צבאות וכו' ע"ש הנך רואה דלמהרד"ך ז"ל מדינא פסול מאן דלא גמיר וכ"ש כשיש גדול ממנו וכמו שהוכיח שם מסוגיאות ולא חילק מזמן התלמוד לזמננו ולמהרשד"ם משום גדר מיהא גדר גם בזמננו ואם בדורותיהם כן מה נענה אנן יתמי דיתמי, ואיך ישא איש ויסבול הדברים ואומרים כי הכל מסודר בספרים גם סדר הגט והחליצה וכ"ע ידעי לה אתמהה, וכ"ש לאותם האומרים להושיב שנים צעירים עם אחר גדול שיתלמדו ממנו שמודים שהם עדיין לא למדו ורק שיתלמדו מכאן ולהבא, ונראה כונתם שיהיו הצעירים בשם דיינים להשלים מנין השלשה ב"ד אמאי שכחו או לא למדו מ"ש בח"מ סי' ז' ב"ד של שלשה צריך שיהיה בכל אחד מהם ז' דברים וראשית כולם היא חכמה וכו' וגם למ"ש הברכ"י ז"ל דדוקא אם ימצא בעיר אנשים שלמים בכל מדות אלו אז הוי לעכובא וכו' מ"מ ענין חכמה ודאי דהוי לעכובא וכמו שמפורש בש"ע סי' ח' וז"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין אעפ"י שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות ה"ז שהעמידו עובר בלא תעשה ועיין בסמ"ע דאו או קאמר אינו הגון אעפ"י שהוא חכם או אינו חכם אעפ"י שהגון ומורם סיים שאסור להעמיד ע"ה טל סמך שישאל כל פעם לחכם ע"כ ואפי' לא היה כונתם רק להושיבם להתלמד ולא לדון מ"מ הנה בסי' ט' כתוב בש"ע אין לדיין להניח לתלמיד בור שישב לפניו שלא ישא ויתן עמו ויטה מדרך האמת ועיון בסי' ג' ס"ד ודי בזה. ואם באמת חפצים בקיום הדת שימצאו בעיר אנשים חכמים ונבונים שיצא מהם תועלת להבא זאת יעשו לקבוע ישיבה לת"ח הראוים ללמוד בש"ס ופוסקי' עד שתתמלא כריסם מהלכות איסור והיתר ודיני ממונות ואז מהם תצא תורה להורות לבנ"י חוקים ומשפטים צדיקים כתבתי כ"ז אעפ"י שהם דברים פשוטים והלכות פסוקות לא לחכמים זולת לגול מסוה הטעות מעיני אותם הסומכים על דעתם