יש מאין חלק ב שעט

הכולל בודאי לה דין יקרא, ואפי' אם נאמר שקבלה מהני לזה כמו שמצינו שיכול אדם לקבל עליו קרוב או פסול לדין, הנ"מ שקבלום השני בע"ד ביחד ברצון אבל כ"ז שלא קבלוהו ברצון אפי' אחד מעכב, ולזה שומעים שאמר כהלכה, וכ"ש לעשות דיין כזה בקביעות דלא מהני לדעתי אפי' אם קבלו עליהם כולם, כי שמא היום או יומים יבואו עוד הראויים לקבל החק והם אינם מחוייבים לקבל עליהם פסול וכ"ש שלא קבלוהו עליהם כולם, וכ"ש שהרוב לא הסכימו, ואפי' ריש גלותא לאו כל כמיניה להכשיר פסולים ובזה אינם צריכים לכל הפלפול מחזקת אבות ואפי' רשות מהמלך לא מהני כמ"ש בטור סי' י"ג ובזה אינם צריכים לפלפל על הרשות שלקחו מהוואלי, כי אפי' אם היה רוב והיו משיגים רשות מהשלטון העליון לא היה מועיל

, ומה שפלפלו שם אם בעינן רובו מתוך כולו ובקשו סמוכות להם כי מה יעשו בעיר גדולה אינם צריכים לזה כי עיקר הפלפול בזה הוא מפני שהמיעוט אומרים אלמלא היינו עמכם היינו מסבירים לכם שתקבלו דעתינו ועכשיו שלא היינו עמכם אין מנייניכם מנין, אבל בנד"ד הוא כמו שמצינו בבע"ד שקראו אותו ולא בא שמקבלין עדות שלא בפניו וכאן ג"כ האם לא ידעו המיעוט השוכנים בעיר שחולקים עליהם הרוב והיו יכולים לגלות דעתם ולומר טעמם עד שיקבלו מהם לעשות כרצונם ובודאי נמשך הדבר לא יום ולא יומיים ובאו בודאי כמה טענות ודו"ד, או שידעו ולא רצו לבוא, ואעפ"ך החליטו הרוב שלא כרצונם עד שהשיגו רשיון מהממשלה העליונה על מי שהסכימו הם, ונתבטל הרשיון שלהם מעיקרו א"כ הוי שפיר רובו מתוך כולו, וכ"ז אם היה ראוי להתמנות זה, אבל כשנחזור לטענתם הא' שעשו שלא כדין המשתדלים להקים מנהג כזה אין אנו צריכים לכל אלו הפלפולים ודינם דין אמת ושלום על דייני ישראל הכו"ח פה עי"ה טבריא ת"ו. מרדכי חיים סלאנים סימן ה'

שני רבנים אשר אחד מהם מזה לו כשלשים שנה מינו אותו הרב הראשי והועד שלו להיות מורה צדק לעדתו וגם השני מזה קרוב לתשע שנים שנתמנה כמו כן מהרב והועד למורה צדק שמה ושניהם כאחד טובים משרתים בק' לדון ולהורות בדיני איסור והיתר ובדיני אישות וגטין וחליצות ובדיני ממונות וכאשר יצטרכו לשלישי הם מצרפים עמם אחד מהת"ח אשר יבחרו בו ושכר בטלתם הוא מעט אשר זיכו להם המנהלים מזה קרוב לחמש שנים ליטול אותו מקופת הכוללות מהכסף הבא מחו"ל להוצאות העיר ולחכמיה וענייה כידוע ומפורסם לכל באי שער העיר. וכל העם מקצה יחדיו ירננו לפאר את שם כבודם כי בשלום ובמישור הלכו אתם ושפטו את העם משפט צדק. והן בעון בימים האלה נועצו לב יחדיו איזה ת"ח אשר לפנייתם הם דורשים ובשנאה מחמת קנאה מפתים גם אחרים עמהם בטענות בלות מהם אומרים הלא גם בנו דיבר ה' ונתנה ראש גם אנחנו בבהמ"ד לפשר וכו' כי מלאכה ואינה חכמה גם סדר גטין וחליצה כבר מסודר בספרים ומי לא ידע בכל אלה והשררה הזאת אינה ירושה להם. ולפחות יהיו בדה"ץ משמרות מתחלפות לחדשים ומהם אומרים הלא די באחד ועמו יהיו שני צעירים להתלמד ממנו במשך השנים ואחריתם יעשו להם שם כשם הגדולים. ומהם אומרים עכ"פ צריכים הם לנכות מהפרס שנוטלים למחצה וכו' כזה וכזאת לקחה אזן הרבנים בחוצפה סגי ושומעים חרפה ואינם משיבים זולת ישאלו משפטי צדק וזכותם עפ"י דת תוה"ק מאת מע' רבני ישראל שמורי"ם הם חוקים ומשפטים צדיקים, ולהם משפט הגאולה בגזרה דאורייתא ירדו מחוקקים

ואני אנה ע'ני בא, פותח יד בתשובה, כי נבהלה נפשי ובטני, פליאה דעת ממני, מה להם ולמהומה, לצאת ביד רמה, ולא על הנך דלא מטו בעיני יפלא כי המה כמורדי אור ואין מעצור לרוחם לחשוב שדבורם הקל היא גופא גזרה, אלא על הנך דמטו ומתיימרים לשבת על כסא ההוראה ורודפים אחר השררה, מדוע לא פתחו הש"ע בח"מ סי' יו"ד ס"ג שכתב וז"ל כי רבים חללים הפילה זה ת"ח