יש מאין חלק ב שעח

ומסר אותו בידינו לעיין בו וכשאנחנו לעצמנו ראינו שאר"י נעשה שוא"ל ומה ידענו ולא ידע מר. אך מאחר שאנחנו נבררים הוכרחנו לעיין בזה. חזרנו עכד"ק המאירים ומזהירים אף ידינו תכון עמו וכדי שלא תהיה ביאה ריקנית אמרנו רק לשים לב בטענתו שפשרו קודם בזמן לפשר הרב כמהרח"א ובכוונה הם הקדימו הזמן לגרע את כחו. תחילה וראש אנחנו נשאל אותו מאן לימא לן שפשרו לא נכתב אחרי כמה שנים שכבר הרה"ג כמהרש"א ז"ל חזר והסכים על מינויו של כמהרב"א ז"ל. ובראותו שלא השיג שליחות מהרה"ג כמהרב"א ז"ל כתב פשר והחתים וציין הזמן ע"י אמצעי בעת שהיה רב זמניי כדי שיטעון שכבר זכיתי בו בזמן שהיה רב. וא"כ לא שבקת חיי והן אמת טענת קנוניא טענה היא ובאה בהרשב"א בת"א סי' קכ"ט הביאה הב"י חו"מ סי' מ"ז על ראובן שהודה בכתב ידו לנמואל בן אחיו שכל מה שיש לו בין קרקע בין טלטל משותף בינו ובין שמעון אחיו הנז' ואח"כ נשא ראובן אשה ושעבד לה כל נכסיו ואח"כ נפטר ראובן ונמואל בא בכת"י לחלוק בנכסים ואלמנת ראובן טוענת שאינה מאמינה שנכתב הודאה זו קודם שנשאה. ואע"ף שכתוב בו זמן מוקדם לנישואיה שמא לגרע כח שעבודה נתכוון ולא כמיניה. והשיב לענין הקרקעות הדין עם האלמנה לפי שלא היה יכול ראובן למכרם ולא ליתנם להוציאם משעבודה. וכיון שכן אף הודאתו אינה הודאה

הנך רואה דטענת קנוניא טענה היא. אכן במושכל ראשון מובן דטענה זו הנ"ל היא נגד הש"ע. והנכסים הם בחזקת ראובן וגם לו היה ראובן חי וטען או בן אחיו שהנכסים הם בחזקת שניהם אין דינה רק כמלוה על פה וכמ"ש בש"ע חו"מ סי' ס"ט וז"ל אפי' נתקיים בב"ד שהוא כתב ידו אין לו אלא דין מלוה ע"פ וכו' ע"ש ולכן התם שהוא כתב ידו והנכסים בחזקתו וממילא דאחרי שמת ומשועבדים הם לאשתו לכן הבא להוציא הנכסים מחזקתה וטענה היא טענת קנונייא טענה היא אבל הכא שאין שום חזקה לזה ולא לזה מהי תיתי לומר ולחשוד חלילה ברבים זקנים שהם הקדימוהו. ותדע שהרי הרשב"א ז"ל גופיה הביאה הב"י סי' צ"ח מחודשין א' וז"ל ואעפ"י שלא היו עכשיו ביד ראובן וכו' דכל שנמצא בידו חזקה אינה של אחרים. ועי' תשו' דרכי נועם סו' ז' ובהכנה"ג מהדו"ב סי' ר"ן בהגב"י אוי"ג ואילך ומשם בארה

ומעתה מובן דטענה זו היא הבל ואין בה ממש ובפרט שטענה זו שייכא עליו. ובטוחים אנו שהרב כמהרש"ם הי"ו לא יתעצם עוד בטענתו זאת והרי הוא ראה בעיניו שכל אותם הפשרים שנעשו ונכתבו בקולמוס אחד בזמן הרה"ג כמהרש"א ז"ל לא נתקיימו ולא דרך בהם שום שד"ר ומן השמים הוכיחו האמת. כ"ד החותמים באהבה וידידות פה עיה"ק טבריא ת"ו בחו' כסליו ש' התרפ"ג ליצירה בא סי' ובאו עליך כ"ל הברכו"ת לפ"ק וח"ש ברוב עוז ושלום: יעקב חי זריהן ס"ט ע"ה מכלוף שטרית הי"ו משה מאיר חי אליקים ס"ט הצב"י יעקב ואעקנין ס"ט יום ד' לס' ויברך אות"ו ש"ם ש' קראו שלום לפ"ק טבריא ת"ו

כאשר בקשוני רבני ספרד היושבים על מדי"ן עם מע' הרה"ג ראב"ד כמהר"ר משה קליערס הי"ו לעיון בפסק דינם בענין הדו"ד שבא לפניהם בדבר כתבי השדרי"ם שזה קיבל רשות מזה וזה מזה וביארו שם שסדר הנהגתם עיקרה תלוי במי שנבחר בראש ותמיד דרכם לקיים את המעשה אשר יחליט הוא ועיקר פלפולם מי כחו גדול בזה משני אלו וראיתי כתבי ידם מעשה אצבעותיהם ופלפולם ומסקנתם ובקשוני לחוות גם דעתי עמהם

תשובה אני איני כדאי ששלחתם אלי אמנם כד"ת נוטה שכל דבריהם שם להלכה נכונים, והעיקר היא טענתם הראשונה שהיה סגי נהור וזה מכריע הכל שסומא בשתי עיניו פסול לדון כמבואר בטוש"ע סי' ז' והנהגת