יש מאין חלק ב שמח

מדקדקין לשון השטר וכו' ועיין בסי' רמ"ו דכל היכא דאיכא לאסתפוקי בלשון המתנה על המקבל להביא ראיה, והשתא הנה המנוח כתב וז"ל והנה חלקתי כל נכסי קרקעות ובתים ומטלטלים ומטבעות ושט"ח שיש לי בשותפות עם אחי יאודה ועם בני אחי משה והם פ' וכו' לי"ב חלקים לבד בתי הדירה ונתתי וכו' והנלמד מזה בפשיטות דלא חילק רק נכסים שיש לו בשותפות עמהם ולא הנכסים שאין להם עמו בהם שותפות, וגס במה שהוא שותף עמהם לא נכלל רק מה שהוא שותף עם כולם יחד ולא מה שהוא שותף עם אחד או עם שנים מהם או שלשה, אחר שלא כתב שיש לי בשותפות עם יאודה ובשותפות עם בנו אחי וכו' דכיון שלא הזכיר בשותפות על כל אחד מהם כללא הוי ולא פרטא ונלמד זה ממ"ש באה"ע סי' ל"א שאם אמר התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו פרטא הוי וצריך שיהיה בכ"א שוה פרוטה אבל אם אמר התקדשי לי בזו ובזו וכו' אם יש בכולן שו"פ מקודשת גם נלמד מדבריו דסחורה גם שהם שותפים עמו לא כלל אותה שהרי לא זכר רק מטלטלים ומטלטלי' אינם כוללי' סחורה וכמ"ש בסי' רמ"ה סי' הנותן מתנה ואמר מטלטלים שיש לי לפלוני נוטל כלי תשמישו אבל לא חטין ושעורים וכיוצא בהם וכתב הסמ"ע וכיוצא בהן פי' כגון מיני סחורות וכו' וכ"כ הטור בשם הרמ"ה ע"ש והגם שבתחלת דבריו אמר וחלקתי כל נכסי ושם כתוב דנכסים כולל הכל ובפרט שאמר כל דאפי' במטלטלים אי הוה אמר המטלטלים הוי הכל בכלל, ה"מ אם לא היה. מפרט קרקעות ובתים ומטלטלים וכו' אבל השתא שחזר ופירט אין בכלל אלא מה שבפרט וכמ"ש זה הנ"י בריש פרק הספינה משם הריטב"א וכל רבותיו והבי"ד בב"י בסי' ס"ו סמ"ג וכיון שבפרט אינו אומר רק מטלטלים אין סחורה בכלל וכמש"ל, גם שטרי חובות שכתב ודאי דכל מלוה ע"פ או מעות שנשלחו עבור סחורה או הקפות שיש להם על אחרים מכח סחורה לא נכללו בכלל שט"ח דל"א רק שטרי חובות ולא חובות ובלא"ה כל מלוה ע"פ אונה נקנות אלא במעמד שלשתן כמבו' בסי' קכ"ו ואפי' חנין אגב דמהני במקום כתי' ומסירה לשט"ח כמפו' בסי' ס"ו חוב שבשטר לא מהני ליה אגב וכמ"ש מהראנ"ח ח"א סי' ע"ז ועיין בארך בלח"ש בקנין אגב בענין זה, גם האקסיונים אם יש לו שהם שות' באיזה קומפאניא הלא מסתמא הקומיפניא קונה בעיקר הכסף המכשירים לאותו העסק ולשאר הוצאות ופועלים וא"כ זה גרוע יותר מסחורה ואינו לא בכלל מטלטלים ולא בכלל שט"ח, גם מ"ש לבד בתי הדירה יש להסתפק אם כונתו לכל בתים הראויים לדירה ולאפוקי בתי האוצר דוקא או ר"ל בתים שהוא ומשפחתו דרים שם ולאפוקי כל שאר בתים וכיון שיש להסתפק על המקבל להביא ראיה, הנה נתבארו הדברים שלא נכללו בכלל המתנות גם אם היה ממש בזיכוי המתנות, אבל מעיקרא אנחנו הרואים שאין קיום והעמדה לכל המתנות לפי הדין ונתחיל במ"ש למשה בן אחי יאוד"ה יותן לו מנכסי חמשים אלף רופייא לאחר ט"ו שנים מהיום דזה פשוט שאין לו ריח זכות בזה מכמה אנפי דמלבד דלשון יותן ממילא משמט ולא מכת דעת אחרת מקנה וכמוהו נא נמצא לא בלשונות המועילים בבריא ולא בש"מ, ועיין בסי' רמ"ה ס"ו בהגה דאפי' אמר לעדים כתבו ותנו לאו שטר מתנה הוא מאחר שלא נזכר בשטר שהוא נותן וכו' עוד הנה ודאי דמתנה זו היא מתנת בריא שציוה והוה בתקפו וגם ששייר לעצמו ואפי' אי הוה ש"מ כיון שהיא מתנה במקצת בעייא קנין כמ"ש בסי' רמ"א והכא מתנת משה היתה אחר הקנין ככתוב בשטר ועוד דאפי' הות בק"ס כיון שהיא מטבע הרי קי"ל בסי' ר"ג דאין מטבע נקנה בחליפין ועוד דהוייא לאחר ט"ו שנים וקי"ל בסי' קצ"ה בקנה סודר ולא תקנה לי חפציך אלא לאחר שלשים יום דלא קנה דהדר סידרא למאריה ע"ש

ניהדר אנפין לשאר מקבלי המתנות במה שזיכה להם הנה בפתח דבריו כתב ונתתי שני חלקים לדוד בן בני משה קרקעות ובתים ואגבן מטלטלים ומטבעות ושט"ח אינהו וכל שעבודייהו דאית בהו מתנה גמורה גלויה ומפורסמת בקנין סודר מהיום אם לא אחזור בי עד לאחר חיי וכו' נתכוון להקנות באגב