יש מאין חלק ב שמד

הנז' ליטול הרביע ממשכונות של הגויים הנז' שהניח אחיו עפ"י פסק מור"ם סי' רנ"ג ס"ך דכיון שמרן לא חילק וסתם והמפז"ל חלקו בטעמם בין הלואת גוי להלואת יש' י"ל דמר ניהו נמי ס"ל הכי וכוותיהו נקטינן

וכ"ז הוא לפי המונח אם תתקבל העדות הנז' בפני יתומים כשיגדלו ותהיה קיימת לפי הדין אבל לדידן חזי כי הצוואה הנז' כיון שלא נעשית בחבר עיר ולא היתה מחאת לא תהוי בי עבורי אחסנתא הבל היא ואין בה מועיל כידוע גזרת עירין קמאי דקמאי ז"ל שתקנו שכל צוואה שלא נעשית בחבר עיר ומחאה הנז' בטלה היא תבטל וספרי הפוס' מלאים מזה נבטל כמה צוואות גם בלתי סניף אחר ועיי' משפטים ושרים ח"ב סי' קס"א ומסתמא אתרא דידן נמי קבלוה עליהם ואורחין למקפד בהכי ולכן היתומים הנז' מן השמים זיכו להם בכל תביעות שתבע מהם וצויי"מ החו"ף תארודאנת בחדש שבט ש' אמרת"ך ושלום על דייני ישראל ע"ה משה ן' אברהם דיידיע יפרגאן ס"ט ע"ה יוסף חיים ילוז ס"ט בהרה"ג מר שד"ר ר' אליהו ילוז הי"ו ע"ה ראובן ן' משה זעפראני ס"ט

להיות שאנכי הח"מ אינני כעת בקו הבריאות מהנזילות שנתהוה לי מהחרף הקשה ש"ש זאת, ולכן הסכימה דעתי שחכם בני, אישון עיני, הנותן רי"ח טו"ב הי"ו (הנמצא אתי יחד כל משך ימי שליחותי בש' תרנ"ט -תרס"ב בערי המערב יע"א) שהוא ג"כ יצטרף עם מושב הבדה"ץ בפס"ד זה, וברשותי ובהסכמתי דנו הדין, וממני יצאו הדברים, הכ"ד החו"ף תארודאנת יע"א בחדש שלום ברכה טובה מש' את"ה סת"ר לי לפ"ג צעיר המשתלח בשלחותייהו דרבנן קדישין ותקיפין מעה"ק טבריא תובב"א הצעיר אליהו ילוז ס"ט סי' ו' העתק המכתב ששלח אלי הגביר סי' משה בן סי' בנין מנחם הי"ו בהיותי בנ"א יש"א בשבט התרפ"ד

מני"ר וכו' כמהר"ר אליהו ילוז הי"ו אחרי וכו', שמעתי ותרגז בטני כי בהיותו בפורטו סעיד רימה אותו החר"ן אוחנה בשאלה שסודר לפניו בדרך ראובן ושמעון בענין אם היבם נוטל כל השבח שהשביחו נכסי המת לעצמו טרם חלוקתו הקרן עם האחים והשיב לו לפי הצעתו שיחלוק אותו שוה בשוה עם שאר האחים, ויען כי זה נוגע אל עצמי וירא אנכי פן יבא והכני בחרבו שבידו וכת"ר שוגג בדבר אמרתי להציע לפני כת"ר כל הענין ואחלה פנ"ק לשית אליו לבו להשיבני עפה"ד ולא תצא תקלה מתח"י ח"ו. הנה אבינו הזקן ראש המסחר סי' מנחם משה ז"ל כאשר מת בש' 1863 הניח חמשה בנים משה ומ"א בנין ומנצור ויאוד"ה וסלים ומנצור מת בלא בנים 1876 ומ"א בנין ז"ל ייבם את אשתו ובש' 1878 מת גם סי' משה והניח שלשה בנים מנחם וסלים וטוב הי"ו ובש' 1891 עברו סכסוכים בין סלים מנחם ואחיו בענין שותפותם בעזבון ואז עשו חוזה בין כלם בתנאים הללו א) העסק יתנהג ביניהם בשותפות עד כ"ה שנה מיום הנז' מט', ב) קרן השותפות הוא הקרן המצוי בעסק עתה וסכומו מבואר ברשימת עריכת החשבון של זה התאריך וכו' והקרן הזה וכל הריוח אשר נעשה ואשר יעשה בעסק הזה וכל נכסי דלא ניידי הנזקקים למשפחה אשר פרטיהם רשומים ברשימה הלוטה תו"ד הם יהיו נכסים משותפים של בנין ויאודה ושלשת בני משה מנחם וסלים וטוב כפי החלקים להלן דהיינו לבנין שני חמישיות ליאוד'ה חומש לשלשת האחים בני משה חומש ולסלים מנחם חומש אבל זה לא יגע בשום אופן הפרטים של מי מהשותפים אשר עתה הם רשומים בפנקסי העסק וחתמו ע"ז בבמבאי מ"א סי' בנין ואחיו יאודה ומנחם וסלים מנחם ש' 1891 ומקויימת חתימתם במלכות ובש' 1915 סלים מנחם תבע להפריד חלקו מהם בקרקעות וחלקו הקרקעות שירשו