יש מאין חלק ב שלא

וכו' ובו"ב מכרתי וכו' לרשות וזכות מוכ"ז ולב"ך מטלטלי ביתי וכו' מכירה גשו"ק, אח"כ לפ"ע וכו' באה האשה וכו' האמו"ץ שחזרתי ושכרתו המקנה הנז' מאת מוכ"ז בסך ס"ה בישליכים לכל חדש והטבתי חסדי עם הקונה שאחר עבור ג' חדשים בכל עו"ז שירצה וכו' מו"מ אני מתחייבת ומחייבת לב"ך לחזור ולקנותה מהם בסך חמשה וששים לי"פ זהב טו"ת מלבד דמי השכי' שיעלה עליה עד או"ז ואפי' שלא תהיה שוה המקנה הנז' וכו' ומ"מ אני משעבדת כ"ן דאין לי וכו' וכן כ"ן דאית לבעלי כמהרמ"ם תכ"ש וכו' לקיום חיוב ההטבה ולפרעון השכי' ס"ה בישליכים הנז' מד"ח בחדשו ומו"מ אני מאמנת עלי ועב"ך וכו' וקבלתי עלי ועב"ך ס' הפוסק המאשר וכו' וע"ד אמו"ץ ח"ש ביום ג' תשרי ש' עטר"ת והשו"ב וקים העדים דוד מורינו אשכנזי, שמואל אסבאג

והנה הגם כי מע' האחים המבורכים הנז' האריהו למעניתם בטענות שחוץ מכבודם אין בהם כדאי להשיב אנחנו לקטנו מתוכם רק מה שההכרח לעיין בהם כי הנותרים מובן תשו' מאליהם, ואלה הם טען כמהר"מ הי"ו שהן לו יהי שהשטר הזה נכון עפ"י הדין יהיה דין אחיו בתחלה עם האשה והיא תתבע מהבעל ובאה"ע סי' צ"ג כתב מור"ם שיכולה למחול ועתה תמחול, והשיב כמהר"ש שאם תמחול עתה הוא קנונייא, ומה גם ששעבדה נכסי בעלה לתשלומין עוד טען שבימי המלחמה היתה לוקחת מפראנצה ומנדבות חו"ל סיוע ואם יחסר לה מה, הי"ל להשלים ממעשה ידיה ומדוע לותה, והשיב לו שמה שלקחה אין בו ממש וגם אינה בת מלאכה, עוד טוען שמעיקר הדין אין הבעל חייב לשלם רק מה שלותה בעדים והכא לותה בלא עדים, ועוד בפרט אודות השכירות מי הרשה אותה לחזור ולשכור בסך גדול כזה גם אם היתה רשאית למכור עוד טען לפסול השטר הזה מב' טעמים האחת כי תבע מכמהר"ש אחיו להראות לו פרטי החש' שהוציא על אשתו שמהם נוסד קרן השטר הזה ומסרם לו ובבדקו בם מצא בכללם שחשב עליו הכשר שלדעתו לא נעשה על צד היתר והרי הוא רבית ונמצא השטר הוא שטר שכלול בו רבית ואינו מפורש ואינו גובה בו גם הקרן. שנית שכיון שהעדים חתמו על מקום חלק בשטר י"ל שהניחו כמה מקומות חלקים ג"כ תוך השטר והוא זייף בהם מה שרצה וכן יש לערער על המכר שאינו מכר כיון שכתבו למוכ"ז וודאי לא היה הקונה המוכ"ז שמה וא"כ אולי הקונה אינו חפץ לקנות ועיין בסי' ק"ץ דאינו נקנה, וע"ז השיב כמהר"ש שאין שטר זה מסוג שטר שכלול בו רבית וגם את"ל שהוא מסוג זה מ"מ הוא לא נתכוון לרבית ח"ו ואם טעה בשוגג אין לקנסו ועוד שכל יסוד טענותיו מורכבים מפני שמה שעשה הוא שלא ברשותו ואמר אנכי אחשוב שמינה אותו טרם צאתו בקגו"ש רק שלא נכתבה ההרשאה כי סמכתי על הנאמנות שהיה בינינו ותמיד הייתי מטפל בעסקיו בלתי הרשאה והיה משלם לי בפרט כי בימי המלחמה היה פקוח נפשות וגם היה חשש לפרצת עריות ובזה מותר ללות ברבית, ומה גם שאח"כ במכתביו ששלח הסכים למעשי באחד כתב ויהיה נכון לבו בטוח כי כספו יגיע לידו ביתר שאת ויתר עז ואדרבה אנכי אנכי הוא המחוייב לתשלום גמולו בטרחותיו הרבות ע"כ דבר עם ב"ב ובשני כתב ובדברו הרחיב לבאר לו מה כונתי לא הבנתי מה חושב בדעתו שיהיה לי איזה כונה דמה כונות יש בזה רק דברי הראשונים גם האחרונים שבע"ה בבואי הכל יבע"ן לא יחוש ולא יחשוב על ממונו רק צע"ג יש לי בהפסד הפראנק, וגם במכתב אחר כתב אך העת הצריכני לדבר וכו' בראותי כי לקח עלו בהכשר ל"ו למאה וכו' איך שיהיה אל יחשוב כבודו ח"ו שאני חושב עליו שיגזול את כספי לא תהיה כזאת ביש' לדבר עליך כזאת תמה אני אשר כתבת שלמה לי לעכב המעות והרבית אוכלת בהם הלא כתבתי לך והודעתיך שעדיין מסופק הדבר בשלוח המעות למח"ק עד שיגיעו המעות מסוגרים לידכם כי הרבה טרחתי על שילוח היו"ד לי"פ וכו' וע"ז השיב כמהר"מ שהקגו"ש של המינוי להד"מ והנה כמה פעמים יצא לחו"ל והיה ממנה לאחרים ולא לו ומה שהביא ראיות ממכתביו